חוק הגנת השכר תיקון 24

תיקון 24 לחוק הגנת השכר אשר נכנס לתוקף ביום 1.2.09 הביא למהפכה של ממש בכל הנוגע לסוגיה של שעות נוספת. את השאלות הבאות קיבלנו בקשר עם סוגיה זו.

מה הקשר בין חוק הגנת השכר לסוגיה של שעות עבודה?

אכן אין קשר ישיר. החוק המרכזי החולש על סוגיית שעות העבודה הינו חוק שעות עבודה ומנוחה. במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר ביצעה הכנסת גם תיקון של חוק שעות עבודה ומנוחה. כמו כן, במסגרת תיקון חוק הגנת השכר, התווספו חובות רישום בתלוש השכר, של שעות העבודה.

באיזה אופן תוקן חוק שעות עבודה ומנוחה?

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כבר בנוסח הנוכחי שלו את חובת המעביד לנהל פנקס בדבר שעות עבודה. התיקון לחוק מוסיף וקובע – ראשית, כי על הרישום להתבצע באופן שוטף; שנית, כי על הרישום לכלול שעות עבודה בפועל; ושלישית, כי על הרישום להתבצע באחת משתי דרכים: א. באמצעות שעון נוכחות מסוג כלשהו – מכני, דיגיטלי או אלקטרוני. ב. או, באמצעות דיווח ידני שיחתם מדי יום בידי העובד, ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.

האם גם בעל חנות המעסיק 3 עובדים חייב להתקין כעת שעון נוכחות?

כן, אלא אם כן ברצונו להחתים את עובדיו, מדי יום, על מסמך המתעד את שעות עבודתם.

ואיך כל זה קשור לחוק הגנת השכר?

ובכן, במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, והחובה שבו למסור לעובדים תלושי שכר מפורטים, נקבע, כי בתלושי השכר יש לפרט בין השאר, את הנתונים הבאים – את מספר ימי ושעות העבודה הרגילים במקום העבודה; את מספר ימי העבודה שעבד העובד באותו חודש; ואת מספר שעות העבודה שעבד העובד באותו חודש בפועל.

מה המשמעות של אי-רישום שעות העבודה בתלוש השכר?

מדובר בעבירה פלילית, כמו כן הדבר מבסס לעובד תביעה אזרחית-כספית, לגמול שעות נוספות.

מהו העונש בגין העבירה הפלילית שבאי-רישום שעות העבודה בתלוש השכר?

מדובר בעבירה שהעונש שלצידה הינו קנס למעביד של עד כ- 13 אלף ₪. ביצוע העבירה במטרה להתחמק מתשלום או לצורך השגת טובת הנאה או באופן סדרתי, עשוי להכפיל את הקנס.

האם כאשר המעביד הינו חברה קיימת אפשרות להעמדה לדין של מנהלים?

כן. התיקון לחוק מטיל חובה על נושאי משרה בתאגיד לעשות כל שניתן כדי למנוע את העבירות הקבועות בו. התיקון לחוק יוצר חזקה לפיה כאשר התאגיד מבצע עבירה, משמע נושאי המשרה לא קיימו את חובתם אלא אם יוכיחו ההפך. העונש לנושא משרה שימצא אשם הינו עד מחצית מן הקנסות דלעיל.

מי הם נושאי המשרה החשופים להרשעה בפלילים?

ההגדרה שבחוק למונח נושא משרה היא – "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה". דהיינו, האישומים עשויים להיות מופנים גם כנגד מנהלי משאבי אנוש, מנהלי כספים, חשבי שכר, מנהלי חשבונות ואחרים.

מה המשמעות של הפרת חובת רישום השעות בתלוש?

בעבר ההלכה בבתי הדין לעבודה הייתה, כי על העובד המגיש תביעה לשעות נוספות להוכיח את תביעתו במדויק. הלכה זו הקשתה מאד על עובדים לזכות בסכומים שנדרשו על ידם. תיקון 24 לחוק הגנת השכר קובע, כי מעביד אשר לא יציג רישום שעות עבודה כנדרש בחוק, הוא שישא בנטל להפריך את תביעת העובד וזאת בהיקף מלא ביחס לשעות העבודה הרגילות, ובהיקף של עד 15 שעות בשבוע או 60 שעות בחודש, ביחס לשעות עבודה נוספות.

מה ביחס לכל אותם עובדים אשר בחוזי העבודה שלהם נקבע במפורש, כי מדובר בעובדים בתפקידי הנהלה או שעבודתם כרוכה במידה מיוחדת של אמון, ולכן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם?

חוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק קוגנטי, כלומר עובד אינו יכול לוותר על זכויות הקבועות בו. על כן אין משמעות רבה לכתוב בחוזה העבודה. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי הוא חל על כל העובדים למעט אלו המנויים בסעיף 30(א) לו. אכן, אחד מן החריגים שקבועים בסעיף זה הינם עובדי הנהלה ועובדים הנדרשים למידה מיוחדת של אמון. יחד עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי יש לפרש חריגים אלו בצמצום. כך נפסק, כי "…מנהל הוא מי שקובע את מדיניות הנהלת המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, וכן מי שיש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה.". בדומה נפסק, כי "הסממנים העיקרים לבחינת מידה מיוחדת של אמון אישי הם אלה: עובד בכיר, בעל מידע מיוחד, בעל אחריות מיוחדת שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי מיוחד לו הוא זוכה. סממנים אלה ושכמותם, קשורים לשעות עבודתו ולשכרו של העובד. כאלה הם תפקידיהם של המנהל הכללי במפעל, של היועץ המשפטי, של החשב, של המהנדס הראשי וכדומה, …".

מה בעניין עובדים אשר פועלים "בשטח" ולא ניתן לפקח על שעות עבודתם?

סעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי החוק לא יחול על מי שלא ניתן לפקח על עבודתו. יחד עם זאת גם חריג זה הולך ומצטמצם על פי פסיקת בתי הדין לעבודה. נפסק, כי עבודה מחוץ למפעל או למשרד אינה מונעת לכשעצמה פיקוח על שעות עבודה ומנוחה. בנוסף מתרחבת ההכרה, בנסיבות מתאימות, באפשרות פיקוח על ידי הפעלת אמצעים טכנולוגיים – מכשירי אלחוט, טלפון נייד, טכוגרף, איתורן וכדומה.

אם כך, האם המעביד העסיק את העובד ככל שהוא רוצה וצריך?

לא. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי אורכו של יום עבודה לא יעלה על 8 שעות. מכוחם של היתרים שניתנו בהתאם לחוק ומכוחו, ומבלי להיכנס ברשימה זו לפרטים המדויקים, ניתן לסכם ולקבוע, כי המצב המשפטי הנוהג אצל מרבית המעסיקים במגזר הפרטי בישראל הוא, כי מספר השעות המקסימלי בו ניתן להעסיק עובד הינו – 12 שעות. העסקת עובד מעבר למספר השעות המותר הינה עבירה פלילית, שלצידה קנסות מינהלים של 5,000 ₪ לעבירה ו- 10,000 ₪ לעבירה חוזרת. חובת הרישום של שעות העבודה בתלושי השכר, תהפוך על כן את הוכחת הפרת הוראות החוק, לקלה ביותר!

חוק הגנת השכר ותקנות הגנת השכר

חוק הגנת השכר, תשי"ח 1958

טבלה מרכזת של עיקרי הוראות חוק הגנת השכר

תקנות הגנת השכר (פרסום הודעה לדרישות תשלום ממעביד חדש), תשכ"ג-1963

תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976

עיקול משכורת – תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל"ג-1973

תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988

תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח-1987

פוסטים קשורים לחוק הגנת השכר

הלנת  שכר וחוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר תיקון 24 – שעות נוספות

תיקון 24 לחוק הגנת השכר – אחריות מנהלים

סעיף 25 לחוק הגנת השכר – ניכויי שכר 

תלוש משכורת

 תשר (טיפ) – הכנסת עבודה

חוק שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

לראש העמוד