סמכות מקומית בתובענה ייצוגית ואופן הגשתה

מבחן העילה הקבוצתית הוא המבחן הנכון לצורך הכרעה בשאלת הסמכות המקומית לדון בבקשת האישור, ובהינתן שהמבקשת טענה כי רוב חברי הקבוצה מועסקים במחוזות תל אביב והמרכז, ואף הגישה תצהיר התומך בטענה זו, די בכך על מנת להעביר את הנטל לסתור טענה זו למשיבה. כן נפסק שהנוסח שיש לצרף לבקשה לאישור תובענה ייצוגית הינו "כתב תביעה ייצוגי" ולא "נוסח תובענה אישית".

המשיבה, שהיא זו המבקשת את העברת הדיון, לא עמדה בנטל להוכיח כי קיימת תשתית עובדתית הסותרת את טענות המבקשת בדבר מקום העסקתם של רוב חברי הקבוצה שהיא מבקשת לייצגה. לפיכך, דין בקשת המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור בשל העדר סמכות מקומית, להידחות.

כן נקבע שהנוסח שיש לצרף לבקשת אישור הינו" כתב תובענה ייצוגית" ולא תובענה אישית, לפיכך הבקשה לסילוק על הסף מטעם זה דינה להידחת.

על אף האמור, יש לחייב את המבקשת להגיש בקשה מתוקנת לאישור התובענה ייצוגית, שאליה יצורף כתב תביעה ייצוגית מתוקן. ראשית, היה על המבקשת לפרט את עילתה האישית הן בבקשה לאישור והן בכתב התביעה שצורף. שנית, המבקשת אמנם טענה כי עומדת לה עילת תביעה, אך היא נמנעה מלכמתה, על אף שסכום התביעה האישית עשוי להיות רלוונטי לצורך הכרעה בבקשה לאישור; שלישית, פירוט סכום התביעה האישית כמו גם אופן חישובו המדויק נדרש אף על מנת שביה"ד יוכל, כבר במסגרת הבקשה לאישור, לעמוד על מידת המורכבות הכרוכה בחישוב זכותו של כל אחד מחברי הקבוצה, עניין שיש לו רלוונטיות לצורך הכרעה האם תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת.

תצ (ת"א) 71153-11-18 בטי גדז נ' מכבי שירותי בריאות ניתן על ידי דורי ספיבק, ביום 4.4.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד