יחידת מיקוח

התקבלת בקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האיגוד הארצי לעובדי השמירה והאבטחה כנגד הסתדרות העובדים הלאומית וכנגד חברת מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ למתן צו הצהרתי הקובע כי ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים היציג בחברת מודיעין אזרחי בלדרות, ממועד הודעתה על היציגות להסתדרות הלאומית.

בהתאם לפסיקה, יחידת מיקוח היא יחידה לניהול של משא ומתן קיבוצי, ומכאן השאלה האם החברה מהווה יחידת מיקוח נפרדת, ובה יכול להיות ארגון יציג שהוא שונה מהארגון היציג ביתר חברות הקבוצה.

כעניין של מדיניות, העדיפה הפסיקה את יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית על פני יחידת המיקוח המקצועית ונקבע הכלל של "הסכם קיבוצי אחד למפעל אחד".

בפסיקה נקבעו כללים מנחים נוספים להגדרת יחידת מיקוח שעיקרם במכלול מאפייני העסקת קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. במסגרת זו נקבע, כי יינתן משקל ל"אינטרס הקהילתי המשותף" של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת במגוון עניינים כמו: סביבת עבודה דומה, תנאי עבודה דומים, סוג עיסוק, רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגרפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד'. מאידך, נקבע כי יינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי" במגמה לשקף התאמה בין יחידת המיקוח למבנה הניהולי והארגוני של המעסיק ולחתור להסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת.

אחת מאבני הבוחן לקביעת יחידת המיקוח היא האם ניתן לנתק את מערכת ההסכמים הקיבוציים החלים ביחידת המיקוח הקיימת מהסכם קיבוצי שייחתם ביחידת המיקוח החדש.

בעניין זה המבקשת טוענת כי החברה היא יחידת מיקוח תעשייתית מפעלית מאחר שהיא בגדר "מעסיק נפרד "והכוונה לכלול באותה יחידה את כלל העובדים, על מגוון מקצועותיהם. אין בקשה להקים יחידת מיקוח מקצועית, על אף השוני במהות העבודה שבין עובדי החברה לבין עובדי יתר חברות הקבוצה.

בנוסף, בסיס להגדרת יחידת המיקוח הוא ההסכמה שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. במקרה זה אין מדובר במקרה זה במקום עבודה לא מאורגן ובהתארגנות הראשונית. ההסכמה הראשונית שבין הצדדים למשא ומתן קיבוצי – המעסיק וההסתדרות הלאומית, הייתה לראות כיחידת המיקוח את כלל עובדי הקבוצה. אולם, ההסכמה הראשונית ניתנת לשינוי. כך, השתנתה ההסכמה עת הופיעה המבקשת כ"ארגון פורץ" והציגה טפסי חברות של רוב עובדי החברה.

בנוסף, קיים לעובדי החברה "אינטרס מיוחד" שיכול להצדיק לראות בקבוצה של עובדים יחידת מיקוח נפרדת, שכן עובדי החברה אינם חלק מ"שרשרת הייצור" שבה משתתפים יתר עובדי הקבוצה, אלא מדובר בתפקידים אחרים שניתנים לזיהוי ולהפרדה.

גם מבחינת זכויות ודרישות, עובדי החברה שונים מיתר עובדי הקבוצה.

ניתן לראות את עובדי החברה כבעלי אינטרס מיוחד, נוכח השוני הקיים מבחינת זכויותיהם והמסגרת הנורמטיבית החלה עליהם; אמנם, אם תוכר יחידת המיקוח נפרדת של החברה, יהיה מדובר ביחידה קטנה לעומת מספר העובדים של החברות האחרות בקבוצה.

אולם, אין מדובר בקבוצה חזקה שמבקשת להיפרד מכלל העובדים המוחלשים אלא מדובר ברצונם של עובדים שמבחינת זכויות נראים "החלשים שבין החלשים ."

לכן, אין סיבה שלא לכבד את רצונם. אמנם הדעת אינה נוחה בקבלת בקשה של קבוצה קטנה מאוד של עובדים לראות בה כיחידת מיקוח נפרדת, כאשר ניהול של מו"מ עם ארגון עובדים נפרד יקשה על הקבוצה, אך לא מדובר במצב בלתי אפשרי.

בנסיבות העניין נדחתה הטענה כי יש למנוע את הכרת היציגות של המבקשת מאחר שזו נעשתה בשלב של משא ומתן קיבוצי ויש בכך כדי לפגוע באפשרות להגיע להסכם קיבוצי חדש. במהלך תקופה ארוכה לא הייתה פעילות של ההסתדרות הלאומית למען עובדי החברה במישור הקיבוצי, ואף לא מונה ועד עובדים. לכן, לא ניתן להכיר בתקופת הימנעות של התארגנות פורצת במועד שבו הוגשה הודעה על יציגות על ידי המבקשת. לאור כל האמור, יש להכיר בחברה כיחידת מיקוח נפרדת, ולכן להכיר במבקשת כארגון עובדים יציג בה.

סק (ת"א) 27176-02-19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד הארצי לעובדי השמירה והאבטחה נ' הסתדרות העובדים הלאומית ניתן ביום 18.4.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד