לאתר מנויים
ייעוץ ראשוני
הלנת שכר
הלנת שכר
Avatar
vakrat
20 ספטמבר 2012

מהו עבירת אי תשלום שכר בזמן המכונה "הלנת שכר"

כיצד משולם השכר?

חוק הגנת השכר קובע, כי תשלום השכר יבוצע במזומן, המחאה או המחאת דואר. ניתן לשלם גם חלק משכר העבודה בתשלום שווה כסף ובתנאי שזה לא יעלה על המקובל בשוק.

באיזה אופן צריך להימסר לעובד תלוש שכר?

ביום 1.2.09 נכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת שכר, המטיל על המעסיק חובה למסור לעובד תלוש שכר מלא ומפורט במועד.

מתי שכר נחשב לשכר מולן?

שכר שאינו משולם לעובד תוך 9 ימים מהמועד הקבוע (בדרך כלל תחילת כל חודש). כלומר, בדרך כלל שכר שלא משולם עד ה- 9 לחודש נחשב לשכר מולן.

מהו הפיצוי המגיע לעובד עבור הלנת שכרו?

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע, כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוהה מבין אלה:

(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן;

(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי

התיישנות תביעה להלנת שכר?

תביעה לתשלום פיצויי הלנה מתיישנת תוך שנה ממועד ההלנה. ואולם, אם כבר שולם השכר שהולן, תקופת ההתיישנות מתקצרת ל- 60 ימים ממועד תשלום השכר בו מדובר, כאשר בית הדין לעבודה מוסמך להאריך את התקופה בחודש נוסף.

האם ניתן להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם?

התשובה חיובית. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. בתי הדין לעבודה עושים שימוש בסמכות זו כדבר שבשגרה

האם המעביד רשאי לנכות כספים משכר העבודה?

את הסוגיה של ניכוי סכומים משכר עבודה מסדיר סעיף 25 לחוק הגנת השכר. סעיף זה קובע רשימה של ניכויים מותרים. מדובר ברשימה סגורה, דהיינו, כל ניכוי אחר, אסור. כך קובע סעיף 25 לחוק הגנת השכר, מותר לנכות את הסכומים הבאים:-
1. "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק" – הכוונה לניכויים כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכיוצא באלו.

2. "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו" – הסעיף ברור. שימו לב, כי נדרשת הסכמה בכתב.

3. "דמי חבר בארגון עובדים…"; "תוספת לדמי החבר…"; "דמי טיפול מקצועי…" – לא נרחיב בעניינים אלו, אך נציין, כי גם בקשר עמם קובע החוק הוראות אשר יש ליתן עליהן את הדעת, לרבות הדרישה להוראה כתובה של העובד לביצוע הניכוי.

4. "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק". שימו לב – שהקנס יכול להיות מוטל רק מכוח הסכם קיבוצי או חוק, כך שהמעביד לא יכול לקבוע קנסות בהסכם ההעסקה של העובד, או על פי שיקול דעתו.

5. "תשלומים שוטפים לקופות גמל …" – למעביד מותר לבצע ניכויים אלו כל עוד לא הודיע לו העובד, בכתב, אחרת.

6. "מקדמות על חשבון שכר עבודה…" – נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה עבור שלושה חודשים

מה לגבי ניכוי חובות של העובד מהשכר השוטף ומשכר אחרון?

סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר קובע, כי למעביד מותר לנכות – "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה".

וסעיף 25(ב) מוסיף וקובע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".
מסעיפים אלו עולה הבחנה חשובה בין ניכוי מהשכר השוטף, לבין ניכוי מהשכר האחרון.

מן השכר השוטף ניתן לנכות חובות, רק אם קיימת התחייבות כתובה של העובד, ורק אם הניכוי אינו עולה על רבע מהשכר.

מן השכר האחרון לעומת זאת, ניתן לנכות חובות, גם אם אין מסמך כתוב, וללא הגבלה על גובה החוב.
אל מול הבדלים אלו, ניצבת ההלכה זהה אשר נקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ביחס לשני סוגי ניכויים אלו, ולפיה, על מנת שהחוב יהיה ניתן לניכוי מהשכר, עליו להיות קצוב ולא שנוי במחלוקת, שהרי, כך נפסק – "… לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו, להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו

חוק הגנת השכר – תקנות הגנת השכר (פרסום הודעה לדרישות תשלום ממעביד חדש), תשכ"ג-1963

תקנות הגנת השכר (פרסום הודעה לדרישות תשלום ממעביד חדש), תשכ"ג-1963
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 30(א) ו31- לחוק הגנת השכר, תשי"ח1958-, אני מתקין תקנות אלה:
1. פרסום הודעה – הודעה לענין סעיף 30(א) לחוק תפורסם –
(1) על לוח המודעות שבו נהוג במפעל לפרסם הודעות לעובדים, ובהעדר לוח-מודעות – במקום בולט לעין במפעל;
(2) בשני עתונים יומיים המופיעים בישראל.

חוק הגנת השכר – תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976

תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19א ו31- לחוק הגנת השכר, תשי"ח1958-, אני מתקין תקנות אלה:
1. פרטים שעל מעביד למסור (תיקון: תשל"ז)

(א) מעביד ימסור לקופת גמל הפרטים כלהלן לגבי עובדו בהודעה בחתימת ידו שתישלח בדואר רשום:
(1) השם המלא של המעביד, תורת ההתארגנות או מספר הזהות, לפי הענין;
(2) מען המעביד;
(3) שם פרטי ושם משפחה של העובד;
(4) מען העובד;
(5) מספר זהות של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה וסיומה;
(7) מספר ימי העבודה בתקופת הדו"ח;
(8) סוג מקצועי או הדרגה של העובד;
(9) שעות העבודה של העובד;
(10) שכר העבודה ששולם בתקופת העבודה;
(11) סכום חלקו של המעביד בתשלום לקופת הגמל;
(12) סכום חלקו של העובד בתשלום לקופת הגמל;
(13) האם מבוטח העובד גם בקופת גמל אחרת.

(ב) מעביד ימסור לקופת הגמל הודעה לגבי כל שינוי שחל באחת מפיסקאות (2), (3), (4), (10) ו-(13) לתקנת משנה (א) מיד עם היוודע לו על השינוי.

2. פרטים בכרטיס אישי
קופת הגמל תכלול בכרטיס האישי לכל עובד המבוטח בה אחת הפרטים שמסר המעביד כאמור בתקנה 1.

3. דרכי מסירת הודעות ופרטים

(א) קופת גמל תודיע על פיגור בתשלום ועל תקופת הפיגור במכתב בדואר רשום לעובד; העתק מן ההודעה תשלח הקופה בדואר רשום למעבידו.

(ב) ההודעה לפי תקנת משנה (א) תביא לידיעת העובד והמעביד כי זכויותיו של העובד בקופת הגמל עלולות להפגע באם החוב של המעביד לא ישולם תוך ששה חודשים מיום מסירת ההודעה.

4. הוכחה על מסירה – אישור למשלוח בדואר רשום עם העתק מההודעה, יראו אותם כהוכחה לכאורה על מסירת ההודעה לנמען.

5. תחילה – תחילתן של תקנות אלה ביום א' בניסן תשל"ו (1 באפריל 1976).

חוק הלנת שכר – תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח-1987

תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח-1987
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק הגנת השכר, התשי"ח1958- (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. שכר עבודה על-פי רישום המעביד
שכר עבודה שלא נקבע מועד לתשלומו בסעיפים 9 עד 12 לחוק, המשתלם על פי רישום שנעשה בידי המעביד או מטעמו, ישולם לא יאוחר מתום החודש שבו בוצעה העבודה (להלן – חודש העבודה).

2. שכר עבודה על-פי דיווח העובד

(א) שכר עבודה שלא נקבע מועד בסעיפים 9 עד 12 לחוק, המשתלם על- פי דיווח שהעובד מגיש למעבידו, והדיווח הוגש לא יאוחר מחמישה ימים מתום חודש העבודה – ישולם לא יאוחר מהיום הששי מתום חודש העבודה.

(ב) הוגש הדיווח האמור בתקנת משנה (א) לאחר היום החמישי מתום חודש העבודה – ישולם שכר העבודה האמור בתקנת משנה (א) בתום החודש שלאחר החודש שבו הוגש הדיווח.

3. מועד אחר
על אף האמור בתקנות 1 ו2-(א) ישולם שכר העבודה האמור בהן בתום החודש שלאחר חודש העבודה, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) המעביד שילם לעובד, לא יאוחר מה27- בחודש העבודה, מקדמה על חשבון שכר עבודתו באותו חודש, בשיעור שלא יפחת משליש הסכום המוערך של שכר העבודה הכולל המגיע לעובד בעד אותו חודש לאחר הניכויים על-פי דין או על-פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה;

(2) המעביד נוהג לשלם לעובדיו את שכר העבודה האמור בתקנות 1 או 2(א) כשהוא מחושב על בסיס השכר המשתלם בחודש שלאחר חודש העבודה.

4. ביטול – תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשל"ז1977- – בטלות חוק

​תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988​

תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25(א) (3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח1958-, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א)
דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם משכרו של עובד לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק לא יעלו על השיעורים כדלקמן:
(א) 0.8% משכרו של העובד עד שכר מקסימלי של 4,740 שקלים חדשים לחודש;
(ב) 1.0% משכרו של העובד העולה על 2640 שקלים חדשים לחודש עד לשכר מקסימלי של 13,130 שקלים חדשים לחודש.

2. עדכון-סכומי השכר המקסימליים הנקובים בתקנה 1 ישתנו על-פי שיעורי התנודות בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח1968- (להלן – חוק הביטוח הלאומי); תחילתו של כל שינוי כאמור יהיה ב"יום העדכון" כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. השינוי הראשון יהיה ביום העדכון כאמור שיחול לראשונה לאחר תחילתן של תקנות אלה.

3. פרסום-שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות את סכומי השכר המקסימלי הנקובים בתקנה 1 כפי שישתנו עקב השינויים בשכר הממוצע כאמור בתקנה 2; סכום ששונה כאמור רשאי השר לעגלו עד עשרת השקלים הקרובים.

4. ביטול-תקנות הגנת השכר (קביעת מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשל"ד1974- – בטלות.

5. תחילה-תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב באדר התשמ"ח (1 במרס 1988).

תלוש משכורת

תלוש משכורת – מבנה

  • פרטים מזהים לגבי העובד והמעביד
    עובד – שם מלא ומספר ת.ז.
    מעביד – שם מלא; מספר ת.ז./ ח.פ /ע.ר / וכיו"ב; וכתובת.
  • ותק, היקף משרה ובסיס שכר
    תאריך תחילת ההעסקה.
    ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה. נבהיר – דרישה זו מחייבת תיעוד הוותק המצטבר של העובד גם אם במקום העבודה התחלפו המעבידים.
    לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה. דהיינו, יש לפרט אם מדובר במשרה מלאה, חלקית וכיו"ב.
    לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר. דהיינו, יש לציין אם מדובר בעובד שעתי, יומי וכדומה.
    דירוג ודרגה לעובד המועסק על פי הסכם קיבוצי.
  • נתוני חופשה ומחלה של אותו חודש
    מספר ימי חופשה – ניצול ויתרה.
    מספר ימי מחלה – ניצול ויתרה.
  • שעות העבודה
    מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר.
    מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר.
    מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש.
    על פירוט זה של שעות העבודה, המשנה באופן דרמטי את המצב הקיים, הרחבנו ברשימה נפרדת.
  • תשלומים ששולמו באותו חודש
    השכר הרגיל ששולם באותו חודש.
    ערך השעה. דהיינו השכר הרגיל בגין כל שעת עבודה.
    כל התשלומים האחרים ששולמו באותו חודש, כגון – שעות נוספות, פרמיות, הבראה, חופשה, מחלה וכיו"ב (כאשר מדובר בתשלום המחושב על פי יחידות, יש לציין גם את מספרן. למשל – מספר השעות הנוספות, מספר ימי ההבראה וכו').
    סה"כ תשלומים החייבים במס הכנסה (יש לפרט את הנתון החודשי, ואת הנתון השנתי המצבר).
    סה"כ תשלומים החייבים בביטוח לאומי (כנ"ל – חודשי, ומצטבר שנתי).
    סה"כ התשלומים שהינם פנסיוניים או נלקחים בחשבון לזכויות סוציאליות אחרות (כגון – ביטוח מנהלים, קה"ש, קופ"ג).
    אם תשלום כלשהו שולם בעד תקופה שאינה התקופה אליה מתייחס תלוש השכר הספציפי, יש לציין זאת [כך למשל – אם באותו חודש שולם בונוס רבעוני יש לציין זאת, אם שולמו דמי הבראה שנתיים יש לציין זאת, וכך
  • כל הניכויים באותו חודש
    מס הכנסה; ביטוח לאומי; ביטוח בריאות;
    ניכויים לקופות גמל (קופה וסכום);
    כל ניכוי אחר – יש לפרט לפי סוג הניכוי וסכומו. סה"כ ניכויים.
  • פרטי הפירעון
    סה"כ ברוטו לתשלום;
    סה"כ נטו לתשלום.
    דרך תשלום השכר. אם השכר משולם לעובד בעקיפין [חוק הגנת השכר מאפשר, בנסיבות מתאימות, תשלום באמצעות גורמים כגון – הורה, בן זוג, ילד ועוד] יש לציין את הגורם. אם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק – מספר החשבון ופרטי הבנק

יש לציין בכל תלוש מהו שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה, מעודכנים לתקופת התשלום.

תלוש שכר – אחריות המעביד במישור הפלילי

מעביד אשר לא ימסור תלוש שכר ובו כל הפרטים הנדרשים במועד, יבצע עבירה פלילית, אשר העונש שלצידה הינו קנס של עד כ- 13,000 ₪.

נושא משרה במעביד שהינו תאגיד (חברה, שותפות, עמותה וכדומה), אשר לא יעשה את כל הניתן בכדי למנוע מצב בו התאגיד אינו מקיים את חובתו, יבצע עבירה פלילית אשר העונש שלצידה הינו קנס של עד כ- 6,500 ₪. יודגש – נושא משרה הינו כל מנהל או עובד בתאגיד אשר נושא תלושי השכר מצוי בתחום אחריותו.

ביצוע העבירות בנסיבות מחמירות עשוי להביא להכפלת הקנסות. נסיבות מחמירות הינן – ביצוע העבירה במטרה להתחמק מתשלום או בכדי לקבל טובת הנאה; או, ביצוע סידרתי של העבירה. ביצוע עבירה שלוש פעמים במהלך שנה, ביחס לשני עובדים לפחות – נחשב סידרתי.

תלוש שכר – אחריות המעביד במישור האזרחי

עובד אשר מעבידו לא ימסור לו, ביודעין, תלוש שכר במועד, אשר בו כל הפרטים הנדרשים, יוכל לתבוע בבית הדין לעבודה פיצויים לדוגמא בסכום של עד 5,000 ₪ בגין כל תלוש.

בתביעת עובד לזכויות שונות מתחום משפט העבודה, ליקויים ברישומים שבתלוש השכר, יעבירו את נטל ההוכחה אל המעביד

שאלות ותשובות

אנחנו כאן כדי להביא לכם מענה לכל השאלות.

כיצד משולם השכר?

חוק הגנת השכר קובע, כי תשלום השכר יבוצע במזומן, המחאה או המחאת דואר. ניתן לשלם גם חלק משכר העבודה בתשלום שווה כסף ובתנאי שזה לא יעלה על המקובל בשוק.

באיזה אופן צריך להימסר לעובד תלוש שכר?

ביום 1.2.09 נכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת שכר, המטיל על המעסיק חובה למסור לעובד תלוש שכר מלא ומפורט במועד.

מתי שכר נחשב לשכר מולן?

שכר שאינו משולם לעובד תוך 9 ימים מהמועד הקבוע (בדרך כלל תחילת כל חודש). כלומר, בדרך כלל שכר שלא משולם עד ה- 9 לחודש נחשב לשכר מולן.

מהו הפיצוי המגיע לעובד עבור הלנת שכרו?

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע, כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוהה מבין אלה:

(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן;

(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי

התיישנות תביעה להלנת שכר?

תביעה לתשלום פיצויי הלנה מתיישנת תוך שנה ממועד ההלנה. ואולם, אם כבר שולם השכר שהולן, תקופת ההתיישנות מתקצרת ל- 60 ימים ממועד תשלום השכר בו מדובר, כאשר בית הדין לעבודה מוסמך להאריך את התקופה בחודש נוסף.

האם ניתן להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם?

התשובה חיובית. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

בתי הדין לעבודה עושים שימוש בסמכות זו כדבר שבשגרה

האם המעביד רשאי לנכות כספים משכר העבודה?

את הסוגיה של ניכוי סכומים משכר עבודה מסדיר סעיף 25 לחוק הגנת השכר. סעיף זה קובע רשימה של ניכויים מותרים. מדובר ברשימה סגורה, דהיינו, כל ניכוי אחר, אסור. כך קובע סעיף 25 לחוק הגנת השכר, מותר לנכות את הסכומים הבאים:-

1. "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק" – הכוונה לניכויים כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכיוצא באלו.

2. "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו" – הסעיף ברור. שימו לב, כי נדרשת הסכמה בכתב.

3. "דמי חבר בארגון עובדים…"; "תוספת לדמי החבר…"; "דמי טיפול מקצועי…" – לא נרחיב בעניינים אלו, אך נציין, כי גם בקשר עמם קובע החוק הוראות אשר יש ליתן עליהן את הדעת, לרבות הדרישה להוראה כתובה של העובד לביצוע הניכוי.

4. "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק". שימו לב – שהקנס יכול להיות מוטל רק מכוח הסכם קיבוצי או חוק, כך שהמעביד לא יכול לקבוע קנסות בהסכם ההעסקה של העובד, או על פי שיקול דעתו.

5. "תשלומים שוטפים לקופות גמל …" – למעביד מותר לבצע ניכויים אלו כל עוד לא הודיע לו העובד, בכתב, אחרת.

6. "מקדמות על חשבון שכר עבודה…" – נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה עבור שלושה חודשים

מה לגבי ניכוי חובות של העובד מהשכר השוטף ומשכר אחרון?

סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר קובע, כי למעביד מותר לנכות – "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה".
וסעיף 25(ב) מוסיף וקובע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".
מסעיפים אלו עולה הבחנה חשובה בין ניכוי מהשכר השוטף, לבין ניכוי מהשכר האחרון.
מן השכר השוטף ניתן לנכות חובות, רק אם קיימת התחייבות כתובה של העובד, ורק אם הניכוי אינו עולה על רבע מהשכר.

מן השכר האחרון לעומת זאת, ניתן לנכות חובות, גם אם אין מסמך כתוב, וללא הגבלה על גובה החוב.
אל מול הבדלים אלו, ניצבת ההלכה זהה אשר נקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ביחס לשני סוגי ניכויים אלו, ולפיה, על מנת שהחוב יהיה ניתן לניכוי מהשכר, עליו להיות קצוב ולא שנוי במחלוקת, שהרי, כך נפסק – "… לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו, להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו​

    לייעוץ ראשוני השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך 24 שעות




      phone חייגו עכשיו login כניסת מנויים envelope ייעוץ ראשוני