לאתר מנויים
ייעוץ ראשוני
חוק להגברת האכיפה
Avatar
vakrat
8 אוגוסט 2012

בעקבות פניות חוזרות ונשנות מצד לקוחותינו למתן הבהרות באשר לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה שנכנס לתוקף לפני מספר שבועות (חודש יוני 2012), הרינו מתכבדים לסקור בפניכם את הוראות להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011 ואת החידושים הקיימים בו, אשר עיקריו הינם כלהלן:

 

  1. החוק מטיל עיצומים כספיים המגיעים עד סך של 35,000 ₪ במקרים של הפרות חוקי עבודה.החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים באופן אישי גם כנגד מנהלי תאגיד מפרי חוק.
  2. החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים גם כנגד מזמיני שירותים בתחום השמירה, הניקיון והסעדה בקשר להפרות שנעשו בעניינים של עובדים המועסקים על ידי קבלן נותן השירותים.
  3. החוק מאפשר לעובדי קבלן שירותים לתבוע ישירות את מזמין השירותים במקרים של הפרות חוק, בתנאים הקבועים בחוק.
  4. החוק מבקש למנוע או להפסיק התקשרויות עם קבלני שירותים שאינם מבטיחים תנאי שכר וזכויות עובדים ומטיל אף אחריות פלילית, בתנאים הקבועים בחוק, הן על מזמין השירותים והן על מנהליו.
  5. החוק מסדיר נושא הסמכתם של "בודקי שכר עבודה", אשר בדיקות מטעמם במקום העבודה יכולות להקים הגנות מפני הטלת עיצומים כספיים ואחריות פלילית, בתנאים הקבועים בחוק.
  6. לאור ההחמרה של האכיפה בדיני עבודה דומה שמעבידים, מזמיני שירותים, ומנהלים שלא יפנימו את הוראות החוק והצורך בכיבוד חוקי עבודה, עלולים להיות חשופים לאכיפה מנהלית ופלילית שלא לצורך

תכלית החוק

כעולה מסעיף 1 לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, תכלית החוק היא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני עבודה. תכלית זו מושגית באמצעות הנהגת הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירות, כהגדרתם בחוק, וכן על ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעביד.

מעיון בהצעת בחוק עולה, כי החוק חוקק על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של אי–ציות להוראות חוקי העבודה, לרבות צווי ההרחבה, והתפיסה לפיה אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות היא דרך ראויה להילחם בממדי העוני שרק גדלים עם השנים.

הטלת עיצומים כספיים על מעבידים

החוק מטיל עיצומים כספיים על מעבידים המפרים את חוקי העבודה.
העבירות והעיצומים הכספיים המוטלים בחוק מחולקים לשלוש קבוצות, על פי חומרת ההפרה של כל אחת מהן.
קבוצה ראשונה – עבירות קלות יחסית, המנויות בחלק א' לתוספת השנייה של החוק, כגון:

  1. הפרת חובות רישומיות שונות (ניהול פנקס חופשה, ניהול פנקס שעות עבודה, איסור העבדת נוער בלא פנקס ועוד);
  2. אי ביצוע פרסומים (תקנון למניעת הטרדה מינית, שכר מינימום);
  3. אי מתן הפסקות שונות הקבועות בחוקי העבודה;
  4. העסקת נשים בהריון בשעות נוספות ובעבודת לילה, לפני ולאחר לידה, ללא הסכמה או אישור נדרש ועוד;
  5. בקשת מידע מעובדים הפוגע בשוויון בהזדמנויות בעבודה, ועוד.

 

העיצום הכספי בגין עבירות אלו עומד על סך של 5,000 ₪. ואולם, לגבי ליחיד שמעסיק עובד במסגרת פעילות ציבורית, או לא בעסק או במשלח יד (כמו למשל, העסקת עובדת משק בית) עומד סכום העיצום הכספי על סך של 2,500 ₪ בלבד.

הקבוצה השנייה, הוראות המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק, שמידת החומרה בהפרתן הינה בינונית, כגון:

  1. אי מתן חופשה שנתית.
  2. אי תשלום דמי חופשה ופדיון חופשה.
  3. העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, שלא לפי הוראות היתר שניתן לפי החוק.
  4. אי תשלום גמול שעות נוספות או העסקה במנוחה השבועית.
  5. אי מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד.
  6. אי מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה.
  7. אי מסירת תלוש שכר.
  8. ניכוי סכומים משכרו של עובד.
  9. העסקת עובדת או עובד בחופשת לידה.
  10. העסקת נוער של לפי ההוראות המנויות בתוספת.

העיצום הכספי בגין עבירות אלו הינו בסכום של 20,000 ₪ וליחיד כאמור בסך של 10,000 ₪.

בקבוצה השלישית, המנויה בחלק ג' לתוספת השנייה לחוק – עבירות הנתפסות כחמורות במיוחד, כגון:

  1. העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית בלא היתר.
  2. העבדת נוער מתחת לגיל המותר, או מעבר לשעות הקבועות בחוק, או במנוחה השבועית, או בעבודת לילה ללא היתר.
  3. אי העברת סכומים שנוכו מהשכר ליעדם, הלנת שכר ואי תשלום שכר מינימום.
  4. פגיעה במשרה או בהכנסה, או פיטורי עובדת או עובד, המוגנים לפי חוק עבודת נשים, ללא היתר.
  5. פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר.
  6. אי תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.

החוק קובע כי העיצום הכספי בגין עבירות אלו הינו בסכום של 35,000 ₪ וליחיד כאמור 10,000 ₪.

הפרת נמשכת והפרה חוזרת

שימו לב – שאם מדובר בעבירה נמשכת על פני תקופה, עלול המעביד המפר לקבל "קנס" נוסף בשיעור של 2% מהעיצומים הכספים הנ"ל בגין כל יום הפרה.

בהפרה החוזרת על עצמה תוך שנתיים מהפרה קודמת שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר, יוטל על המפר כפל "קנס".

הודעה על הטלת חיוב כספי

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע פרוצדורה לפיה יש לפעול טרם יוטל עיצום כספי, כלהלן:
טרם הטלת עיצום כספי, על הממונה על החוק למסור הודעה למעביד על הכוונה להטיל עיצום כספי.
מעביד שקיבל הודעה כאמור רשאי לטעון את טענותיו בכתב בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה בעניין עצם החיוב וסכומו.

לאחר שקילת טענות המעביד רשאי הממונה לבטל את הכוונה להטיל עיצום, או להטיל העיצום הכספי הרשום בכוונת החיוב במלואו, או בחלקו.

במידה ולא בוטלה הכוונה להטיל עיצום כספי, על הממונה להוציא למעביד דרישה בה יצוין סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

במידה והחליט הממונה שלא להטיל עיצום, עליו למסור החלטה למעביד.
אם לא הגיש המעביד את טענותיו תוך 30 ימים שנמסרה לו הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי יראו את ההודעה כדרישת תשלום.

שימו לב – שתשלום עיצום כספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של מעביד בשל הפרת הוראות המנויות בתוספת השנייה לחוק.

הטלת עיצום כספי על מנהלים

החוק קובע שמנהל הכללי של תאגיד המעסיק עובדים חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, על ידי התאגיד.

הממונה על ביצוע החוק רשאי לשלוח התראה למנכ"ל במקרה שהתאגיד שבניהולו מפר חוק, על מנת שימנע הישנותה של ההפרה.

אם למרות ההתראה לא ננקטו על ידי המנכ"ל אמצעים למנוע הישנות ההפרה נוצרת חזקה הניתנת לסתירה, שהמנהל הכללי לא נקט באמצעים הסבירים למניעת הפרה וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 25% מהעיצום הכספי שניתן להטיל על אותו תאגיד בגין העבירה שבוצעה (או 50% מהעיצום המוטל על יחיד כאמור).

התראה מנהלית למעסיק

החוק מקנה לממונה סמכות של טיפול הדרגתי במעביד מפר חוק, על ידי מתן התראה מנהלית, במקום הודעה על כוונה להטיל חיוב כספי, וזאת באופן הבא:

ממונה רשאי להוציא למעביד התראה מנהלית לפיה על המעביד להפסיק את ההפרה, וזאת במקום מסירת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי. שימו לב – שמדובר בסמכות ברשות ובשיקול דעת.

בהתראה יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על משמעות המשך ההפרה ועל זכותו לבקש את ביטול ההתראה.

המעביד רשאי לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה.

נמסרה בקשה לביטול ההתראה רשאי הממונה לבטל את ההתראה, או לדחותה או להשאיר את ההתראה על כנה.

החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים.

שימו לב – שאם נמסרה למעביד התראה והמעביד המשיך לבצע את ההפרה, תימסר למעביד דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור לעיל.

בנוסף, אם נמסרה למעביד התראה והמעביד חזר וביצע הפרה חוזרת בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

לגבי הפרות חוק על ידי קבלן שירות בתחום האבטחה והשמירה, הניקיון והסעדה (להלן: "שירות "), כלפי עובדיו – מקנה החוק לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים גם על מזמין השירות.

במקרה שנמסרה למעביד שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית לחוק כלפי עובדו (וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג' לחוק, למעט הוראת סעיף 27), גם על מזמין שירות), יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן.

יצויין, כי התוספת שלישית מונה הוראות חיקוק אשר עיקרן מתן חופשה, תשלום דמי חופשה, תשלום פדיון חופשה, איסור העבודה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, תשלום גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, איסור העבדת נער, איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד, העברת סכומים שנוכו, איסור הלנת שכר ותשלום שכר מינימום ועוד.

בהודעה כאמור יש להתרות במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

במקרה ומזמין השירות לא תקן ההפרה או לא פעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב של עיצומים כספיים

ערער

מעביד רשאי לערער על החלטה שנתנה בעניין בקשתו לביטול הודעה על כוונה להטיל עיצום כספים, או התראה לפני הוצאת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, תוך 14 מיום שנמסרו לו.

על החלטת ועדת הערער ניתן לערער בזכות לבית הדין לעבודה תוך 45 יום.

על החלטת בית הדין לעבודה ניתן לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה.

סמכויות פיקוח

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה  קובע סמכויות  פיקוח למפקחי עבודה לשם אכיפתו של החוק וכן קובע עונשים פלילים למי שמפריע למפקח במילוי תפקידו או שאינו ממלא את דרישותיו בהתאם לסמכות המוקנית לו בחוק

אחריות אזרחית על מזמין שירות

החוק מטיל אחריות אזרחית על מזמין השירות בעניינו של עובד קבלן, בקשר להפרת הוראות המנויות בתוספת השלישית לחוק וצווי הרחבה המנויים בחוק (כמו למשל – בעניין תשלום דמי הבראה, דמי חג, פנסיה החזר הוצאות נסיעה ועוד) בהתקיים כל התנאים המצטברים הבאים:

  1. השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות.
  2. השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף.
  3. נמסרה למזמין השירות, אחת מן ההודעות הבאות, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור – א)  עובד או ארגון העובדים היציג במקום העבודה דרשו מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסרו למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסרו לקבלן את הדרישה האמורה;  ב)  מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא  את החובה כלפי עובדו.

במידה והתנאים כאמור מתמלאים רשאי עובד של קבלן שירות לתבוע ישירות את מזמין השירות בגין הפרות חוק שנעשו בעניינו.

חובת מעביד למניעת פגיעה בזכויות של עובדי קבלן שירות

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מטיל חובה על מזמין שירות לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות של עובדי קבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור על ידי העובד ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.

במידה ומזמין השירות לא קבע דרך למסירת הודעה כאמור, או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, אף אם העובד לא מסר הודעה למזמין השירות כאמור לעיל כתנאי מקדמי להטלת אחריות אזרחית ישירה על קבלן מזמין השירות כנ"ל.

הגנות של מעביד מפני אחריות אישית מינוי/ בודק מוסמך

לצד הטלת אחריות אישית על מזמין שירות, חוק עבודה זה מעניק הגנות מפני תביעות מצד עובדים, אם מזמין השירות הוכיח אחד מאלה:

  1. ההפרה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה.
  2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך שמונה לפי הוראות החוק ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל בתום לב את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה.
  3. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

סייגים להגנות – תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע מקרים בהם לא יהיו למעביד ההגנות הנזכרות לעיל וכן בהם תהיה אחריות אישית אזרחית של מזמין שירותים, גם אם השירות ניתן באמצעות פחות מ- 4 עובדי קבלן ולתקופה שאינה מגיעה ל- 6 חודשי העסקה רצופים, וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

  1. בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור.
  2. עלות השכר המינימלית כאמור פחותה מערך שעת עבודה שנקבע על ידי שר התמ"ת כקבוע בחוק.
  3. מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע  ע"י השר כקבוע בחוק.

הטלת אחריות פלילית על מזמין שירות

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מטיל אחריות פלילית ומטיל קנסות על מזמין שירות שכרת חוזה עם קבלן בו לא פורטו:

  1. רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית, העלויות הנוספות כאמור. 
  2. עלות השכר מינימלית כאמור הפחותה מערך שעת עבודה שנקבע על ידי שרת התמ"ת לפי הוראות החוק.

בנוסף חוק עבודה זה המטיל קנסות ואחריות פלילית על מזמין שירות שלא מפקח ועושה כל שניתן למניעת עבירות, כמפורט סעיף 33 לחוק (ראה מידע נוסף). כן נקבע שאם נעברה עבירה בידי קבלן שירות כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו לפקח, אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)     הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(2)    הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור.

(3)     מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה.

(4)    מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה המהווה עבירה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.

הוראות כאמור יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה לפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה מואשם המזמין בעבירה כאמור.

הטלת אחריות פלילית על מנהלים

חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה  מטיל אחריות פלילית ומטיל קנס על מנהל כללי של תאגיד שאנו פועל לעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. אם בוצעה העבירה על ידי התאגיד נוצרת חזקה  שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

בנוסף במקרה של הפרת ההוראות המנויות בתוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח אישית למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.

במידה לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. דינו של מנכ"ל שהפר חובתו היא קנס לפי חוק העונשין.

הוראות חוק ותקנות – ימי חופשה לעובד

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

טבלה מרכזת של חוק חופשה שנתית.

תקנות חופשה שנתית (קרנות-חופשה), תשי"א -1951

תקנות חופשה שנתית (פנקס-חופשה), תשי"ז-1957

תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן-חופשה) תשכ"ד – 1964

תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד – 1963

תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק), תשי"ט-1958

תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה), תשל"א – 1971

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה

 פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית

הגדרות – פרק ה'

  1.   בפרק זה –

         "עובד אחראי" – מנהל רשות ציבורית;

        "רשות ציבורית" – משרד ממשלתי או יחידת סמך של משרד ממשלתי שאינה תאגיד.

הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעביד

  1.   (א)    הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי רשות ציבורית שהיא מעביד, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.

         (ב)    לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות

  1.   (א)    הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.

         (ב)    לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן

  1.   (א)    עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף 31(ב) בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

         (ב)    נעברה עבירה לפי סעיף 31(ב) בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא שעובד אחראי ברשות הציבורית הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

אישור מוקדם להגשת כתב אישום

  1.   כתב אישום לפי פרק זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עבירת משמעת

  1.   עבירה לפי פרק זה תיחשב גם כעבירת משמעת של העובד האחראי, כמשמעותה בסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך

תעודת הכרה

  1.   (א)    השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה:

(1)    הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע או התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי ידע הנרכשים באותו מקצוע או תואר ונוגעים לניהול שכר לעובדים ולהבטחת קיום הוראות חוקי העבודה, בין השאר בתחומים של משפט העבודה, מיסוי עבודה, ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח;

(2)    הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית משפט או בית דין אזורי קבע כי ביצע את העבירה;

(3)    הוא עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור בפרקים ג' וד', כפי שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב).

         (ב)    השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –

(1)    יקבע הוראות לעניין דרישות הכשרה ובחינות לקבלת תעודת הכרה, ורשאי הוא לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי;

(2)    רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות.

         (ג)    בלי לגרוע מהוראות לפי פרק זה, השר רשאי שלא לתת לאדם תעודת הכרה אם נקבעו לגביו, בפסק דין סופי, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

בקשה לקבלת תעודת הכרה

  1.   (א)    אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 40.

         (ב)    השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים

  1.   השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה

  1.   השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, הגבלתה או התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)    התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;

(2)    חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי סעיף 40;

(3)    בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים.

ניגוד עניינים

  1.   בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם.

תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך

  1.   השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הורואת לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור בפרקים ג' וד', בין השאר בעניינים אלה:

(1)    תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע על אודות ביצוע תשלומים בפועל;

(2)    אופן עריכת הבדיקות, ובכלל זה המידע והמסמכים שייבדקו, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו;

(3)    האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית.

פרק ז': הוראות כלליות

יחסי עובד ומעביד בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות

  1.   (א)    אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו.

         (ב)    אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן.

שמירת זכויות

  1.   אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם או נוהג.

שמירת דינים

  1.   חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן.

איסור התניה

  1.   (א)    זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.

         (ב)    הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים.

         (ג)    לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

         (ד)    אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה.

         (ה)   תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף.

דין המדינה כמעביד וכמזמין שירות

  1.   דין המדינה כמעביד או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעביד אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.

שינוי התוספות

  1.   (א)    השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

         (ב)    השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית.

ביצוע

  1.   השר ממונה על ביצוע חוק זה.

תחילה ותקנות ראשונות

  1.   (א)    תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

         (ב)    תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן:

(1)    לפי סעיף 28(ב) – תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;

(2)    לפי סעיף 45 – 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

הוראת שעה

  1.   בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך:

(1)    בסעיף 27(2), במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו'" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים";

(2)    בסעיף 33(ב)(4), במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו'" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים".

תיקון חוק בית הדין לעבודה – מס' 39

  1.   בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא:

"סעיפים 24, 31, 32, 33, 36 ו-37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.".

תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים – מס' 8

  1.   בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 –

(1)    בסעיף 2ב –

(א)    בכותרת השוליים, במקום "תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין" יבוא "קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי";

(ב)    בסעיף קטן (א), בהגדרה "עבירה", בסופה יבוא "ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;";

(ג)    בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

"(2)  לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 3 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:

(א)    כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;

(ב)    כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;

(3)    לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.";

(ד)    בסעיף קטן (ב1)(2) –

(1)    בפסקת משנה (א), אחרי "שכר מינימום" יבוא "או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011";

(2)    בפסקת משנה (ב), אחרי "הורשע בעבירות" יבוא "או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה";

(3)    בפסקת משנה (ג), אחרי "לספק" יבוא "או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה".

תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם – מס' 9

  1.   בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, בסעיף 21א, במקום "כשהיא" יבוא "כדין כל אדם אחר וכשהיא".

ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי)

  1.   חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009 – בטל.

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה

ביום 19.6.2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה אשר קובע, בין היתר, עיצומים כספיים והתראות מנהליות בגין הפרה של הוראות חוקי העבודה המנויות בתוספות לחוק.

בסעיף 3 לחוק נקבעו העבירות והעיצומים הכספיים המוטלים בחוק, המחולקים לשלוש קבוצות, על פי חומרת ההפרה של כל אחת מהן.

ואולם, בסעיף 8(ב) לחוק נקבע, כי השר רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להפחית את סכומי העיצום הכספי.

כעולה מטיוטת התקנות שפורסמה על ידי התמ"ת בנושא, הנחת המוצא של משטר העצומים הכספיים בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה היא שהסנקציה של העצום הכספי תופעל על מעסיקים אשר מפרים אתה חוק, תוך כדי פעילות אשר מתנהלת לרוב באופן נורמטיבי, ואילו המעסיקים הפוגעניים יטופלו במסגרת האכיפה הפלילית. לכן על שיעור העצום הכספי להיות מידתי. עליו לאזן בין האינטרס של המשך קיום העסק ושמירה על זכות העובדים המועסקים מול המשך תעסוקה, לבין אכיפה כלכלית כואבת לשם קיום הרתעה יעילה.

מטרת תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה) הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע"ב- 2012 היא אפוא לקבוע כללי משחק מידתיים כאמור, וזאת על פי מבחנים אובייקטיבים וקלים להפעלה ככל הניתן.

בהמשך לאמור, ביום 30.8.12 פורסמו תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), תשע"ב-2012 1, בהן פורטו הנסיבות בגינן רשאי הממונה להפחית את העיצום הכספי, וזאת כמפורט להלן.

הפחתת סכומי העיצום הכספי

התקנות מקנות לממונה רשות להפחית למעביד את סכום העיצום חוק להגברת האכיפה של דיני העבודההכספי בנסיבות הבאות – 

המעביד לא הפר כל הוראה מהוראות התוספת השנייה לחוק בחמש השנים שקדמו להפרה, או לא הפר את אותה הוראה בחמש השנים שקדמו להפרה; המעביד הפסיק ההפרה לפני שפנה אליו מפקח העבודה; המעביד נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם בשלה; המעביד הסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך שלפיהן קוימה בידיו החובה שהופרה; המעביד הוא יחיד המעסיק פחות מ-10 עובדים וההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין.

אם מתקיימת יותר מנסיבה אחת כאמור, התקנות מאפשרות להפחית למעביד את סכום העיצום הכספי באופן במצטבר ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.

כן התקנות קובעות שהממונה יפחית את סכום העיצום הכספי בתנאי שהמעביד המציא אישור של בודק שכר מוסמך ולפיו הפסיק את ההפרה שבשלה מוטל העיצום הכספי ותיקן אותה, ככל שהיא ניתנת לתיקון.

הפחתת סכומי העיצום הכספי למזמין שירות

כן התקנות נותנות רשות לממונה להפחית למזמין שירות את סכום העיצום הכספי בשיעור של 50%, אם מצא כי מזמין השירות הסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, שלפיהן קוימה בידי המעביד החובה שהופרה.

הפחתת סכומי העיצום הכספי למנהל הכללי בתאגיד

כן התקנות מעניקות רשות לממונה להפחית למנהל הכללי של תאגיד את סכום העיצום הכספי, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה –  

ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין.

אם התקיימו שתי הנסיבות כאמור ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי בשיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר.

הגברת אכיפה בדיני עבודה – הגנות מפני אחריות אזרחית

  1. הגנות מפני אחריות אזרחית     

בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 25, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)    הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;

(2)    מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;

(3)    מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

הגברת אכיפה בדיני עבודה – סייגים לאחריות אזרחית

סייגים להגנות

  1.       (א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 25, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) של הסעיף האמור, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 27:

(1)    בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור;

(2)    עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב);

(3)    מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן.

         (ב)    (1)    השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים, לרבות ותק; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה;

(2)    עודכן רכיב מרכיבי ערך שעת עבודה מכוח הוראת חוק או צו הרחבה, יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, במועד שבו חל עדכון הרכיבים, והשר יפרסם את ערך שעת העבודה המעודכן בתוך 30 ימים מהמועד האמור;

(3)    תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם יש ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – תינתן המלצת הארגונים גם בהתייעצות עמו; ואולם באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם; תקנות כאמור טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

סמכות שיפוט

  1.   לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי פרק זה.

הולדת עילת התובענה

30.   לעניין הוראות התיישנות לפי דין, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד מזמין השירות בשל הפרת אותה חובה לפי סעיף 25.

הגברת אכיפה בדיני עבודה – מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים

מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים

26.   (א)    מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה

כאמור, לרבות הודעה לפי סעיף 25(א)(3)(א), ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.

         (ב)    לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 25, אף אם לא מתקיים התנאי שבסעיף קטן (א)(3) של הסעיף האמור.

הגברת אכיפה בדיני עבודה – עיצום כספי על מעביד – חוק

עיצום כספי

  1. עשה מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה (בפרק זה – מעביד), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:

 (1) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השנייה – 5,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית –2,500 שקלים חדשים;

 (2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה – 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 10,000 שקלים חדשים;

(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השנייה – 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 17,500 שקלים חדשים.

חלק א', לתוספת השנייה לחוק הגברת האכיפה בדיני עבודה

 (1) ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;

(2) ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(3) איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער; 

(4) איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18לחוק עבודת הנוער;

(5) איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער; 

(6) ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער; 

(7) התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער; 

(8) קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית,התשנ"ח-1998; 

(9) הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום; 

(10) איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; 

(11) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית,בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; 

(12) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית,בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; 

(13) איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; 

(14) מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור; 

(15) מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(15א) מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 22א לחוק עבודה הנוער; 

(16) מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(17) איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור; 

(18) איסור העבדת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי סעיף10(א) ו-(ב) לחוק עבודת נשים; 

(19) איסור העבדת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים.

חלק ב', לתוספת השנייה לחוק הגברת האכיפה לדיני עבודה

 (1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;

(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית; 

(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית; 

(4) איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(5) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(6) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה; 

(7) איסור העבדת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בשעות הלימודים לפי סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער או בלי שנמסרה למעביד הודעה לפי סעיף 28א לחוק עבודת הנוער; 

(8) איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער; 

(9) מתן הפסקאות לנער לפי סעיף 22 לחוק עבודת הנוער; 

(10) איסור העבדת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער; 

(11) איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי סעיף23(ב) לחוק עבודת הנוער; 

(12) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25לחוק עבודת הנוער; 

(13) מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד, לפי סעיף8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001; 

(14) מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002; 

(15) מסירת תלוש שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר; 

(16) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר; 

(17) איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור; 

(18) איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. 

חלק ג', לתוספת השנייה לחוק

(1)    איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(2)    איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(3)    איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;

(4)    איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;

(5)    איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;

(6)    איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;

(7)    איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;

(8)    העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;

(9)    איסור הלנת שכר לפי סעיף 52ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;

(10)  תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;

(11)  תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(12)  איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(13)  איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(14)  איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

(15)  תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; (תיקון מס' 1) תשע"ב-2012

(16)  איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

 

 

  1. קובץ תקנות 7161, י"ב באלול התשע"ב, 30.8.2012

    לייעוץ ראשוני השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך 24 שעות




      phone חייגו עכשיו login כניסת מנויים envelope ייעוץ ראשוני