אתר מנויים
ייעוץ ראשוני
סמכות בינלאומית
משה וקרט
משה וקרט, עו”ד דיני עבודה
4 יולי 2020

ביה"ד לעבודה הינו בעל הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה שהגיש העובד נגד המערערת כאשר הדין הברזילאי הוא הדין החל על התובענה מכוח כללי ברירת הדין. העובד לא הוכיח את תוכנו של הדין הברזילאי והמערערת תרמה לעמימות שאפפה את סוגית הדין בעל מירב הזיקות, משכך, נבחנה התועלת הכלכלית העשויה לצמוח לעובד אם יוחל הדין הישראלי מכוח חזקת שוויון הדינים, אך לא נמצא כי ראוי לעשות שימוש בחזקה זו במקרה דנן ובסופו של דבר נדחה ערעור העובד והתקבל בחלקו ערעור המערערת.

אשר לסמכות בינלאומית, מדובר בחברה ישראלית שכתב התביעה הומצא לה בישראל ולכן הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה בישראל נרכשה כדין.

אשר לפורום לא נאות, ביסוד טענה זו מצויה ההנחה שבית הדין בישראל רכש מכוח ההמצאה כדין סמכות בינלאומית לדון בתובענה, ומיקודה הוא בשיקול הדעת המוקנה לביה"ד להחליט אם לדון בתובענה או למחקה כיוון שהפורום בישראל אינו נאות.

במקרה דנן המערער אזרח ישראלי והנתבעת חברה ישראלית, ודי בזיקות אלה לישראל ביחד עם עיתוי העלאת הטענה, כדי לדחותה.

אשר לסמכות העניינית, אין ספק כי במשפט המדינתי ביה"ד לעבודה הוא בעל הסמכות לדון בתובענה משמדובר ביחסי עובד-מעסיק ומשמדובר בעילה ביחסי העבודה; ביה"ד האזורי בבאר שבע הינו בעל הסמכות המקומית.

אשר למעשה בית דין, ביה"ד האזורי קיבל טענה זו של החברה ביחס לעילת פיצויי הפיטורים, אך דחה אותה ביחס לתשלומי הפנסיה. דוקטרינת מעשה בית דין עשויה לחול גם כאשר פסק הדין שעל יסודו נטענת טענת מעשה בית הדין ניתן על ידי מדינה זרה, וזאת בכפוף לקליטתו בארץ. מכל מקום בשאלה זו של מעשה בית דין נפל פגם בהתנהלות הדיונית של שני הצדדים: המערער, כיוון שהגיש בגין מערכת יחסי העסקה אחת שתי תביעות בשתי מדינות, כשבכל מדינה תבע זכויות מכוח דין שונה, הוא דין הפורום; החברה, כיוון שאפשרה להליך בישראל ובברזיל להתקדם במקביל ולא עשתה שימוש בכלים הדיוניים המיועדים למנוע ניהול במקביל של כפל ההליכים. השאלה היא האם פסק הדין שניתן בברזיל בבית המשפט לערעורים מקים מחסום בדמוי מעשה בית דין ומהן השלכות הפגמים הנ"ל. בהקשר זה התמלאו התנאים להכרה בפסק הדין הזר בישראל. אשר לתוצאת ההכרה – המערער לא העלה טענה כנגד כוחו המשתיק של פסק הדין בברזיל על יסוד הדין הברזילאי. משכך בחינת טענה זו נעשתה על יסוד דין הפורום, קרי הדין הישראלי.

בהקשר זה נפסק כי פסק הדין בבית המשפט לערעורים בברזיל שנסתיים בפשרה, יוצר מעשה בית דין מוסג השתק עילה.

אשר לטענה כי עילות התביעה שנתבעו בברזיל שונות מאלה שנתבעו בישראל, ולכן ההליך בברזיל לא מיצה את עילות המערער, הרי שבמצב רגיל, ואלמלא נסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, לצורך בחינת הטענה לקיום השתק עילה על פי הדין הישראלי, יש לתת את הדעת לא רק לעילות והסעדים שנתבעו בפועל בהליך המקורי, אלא גם להיקפה הפוטנציאלי של העילה נשוא ההליך הקודם. במקרה זה יש הצדקה לדרך בחינה שונה נוכח התנהלות דיונית לקויה של שני הצדדים, המצדיקים חלוקת תוצאות המחדלים הדיוניים, כאשר במועד ההכרעה מצוי פסק דין סופי וחלוט שניתן בברזיל.

לפיכך, העיקרון בדבר מעשה בית דין יחול אך יישומו יהא מצומצם יותר, קרי על פי מימוש עילה דומה בפועל בכתב התביעה ולא על פי עקרון הפוטנציאל הגלום בה. נוכח האמור, את הטענה למעשה בית דין יש ליישם כך שהמערער לא יקבל סעד כספי מבית הדין בישראל בקשר לעילה שנתבעה בישראל אם עילה דומה נכללה בכתב התביעה בברזיל, ואף אם הסעד בגינה בברזיל ניתן בדרך של פשרה ולא הכרעה לדין.

לפיכך פסיקת הפיצוי בברזיל, מהווה מעשה בית דין החוסם את התביעה לפיצויי פיטורים, מאידך, אשר להפקדות הפנסיוניות, עילה זו לא נתבעה בהליך המקביל ולא חל עליה מעשה בית דין, ויש לדון בה לגופה בהתאם לדיני ישראל.

אשר לשאלת הדין החל, על עניינים דיוניים חל דין הפורום = אשר לעניינים מהותיים, בהעדר הסכמה מפורשת או משתמעת להחלת דין מהותי זה או אחר, יישם ביה"ד את מבחן "מירב הזיקות" על מנת לאתר את הדין שיחול ופסק כי לאחר שקלול כל השיקולים, הכף נוטה לצד החלת הדין הברזילאי, בשים לב למקום ביצוע העבודה והיות המערער אזרח ותושב ברזיל.

מאחר שהדין הזר מהווה בישראל עובדה, הוכחתו טעונה חוות דעת מומחה לענין בידי מי שמבקש לסמוך עליו. במקרה דנן לא הובאו הוכחות לתוכנו של הדין הזר. אשר למשמעותו של מחדל זה, הדבר נוגע לשאלת תחולת חזקת שוויון הדינים המיוסדת על ההנחה בדבר שוויון בתוכן הדין המקומי והדין הזר, ולכן מוחל הדין המקומי לא מכוח עדיפותו אלא בשל הנחת זהותו לדין הזר.

במקרה דנן תוצאת החלת הדין הישראלי על הרכיב הפנסיוני ודמי ההבראה לא תניב תוצאה כלכלית משמעותית למערער. בנוסף, דין התביעה לפיצוי בגין תלושי השכר ופיטורים שלא כדין ממילא להידחות. בהינתן כך אין לאפשר למערער בשלב זה לשקול את ביסוס התובענה על חזקת שוויון הדינים. משמעות הדבר היא כי דין תביעת המערער, אשר לא ביסס את תביעתו על הדין הזר, ולא הוכיח את תוכנו, להידחות.

לאור כל האמור, ביה"ד לעבודה הינו בעל הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה. הדין הברזילאי הוא הדין החל מכוח כללי ברירת הדין, אך המערער לא הוכיח את תוכנו והחברה תרמה לעמימות באשר לבחינת מירב הזיקות. משכך, נבחנה התועלת הכלכלית העשויה לצמוח למערער אם יוחל הדין הישראלי מכוח חזקת שוויון הדינים, אך נמצא שאין מקום להחלת החזקה, ובסופו של דבר ערעור המערער נדחה במלואו, וערעור החברה התקבל חלקית כך שחיובה בתשלום הפרשי הפקדות פנסיוניות ובתשלום דמי הבראה התבטל.

ע (ארצי) 16211-09-17 נחמיה לחוביץ בע"מ נ' ישראל לכטר ניתן על ידי סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק גנדלר, מיכאל שפיצר; ביום 17.6.20.​

 

לייעוץ ראשוני השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך 24 שעות



phone חייגו עכשיו login כניסת מנויים envelope ייעוץ ראשוני