תשלום שעות נוספות לעובד סיעודי

ביה”ד פסק כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקת המערער כמלווה לנכה צה”ל, שכן מתכונת העסקתו שונה מנסיבות העסקתם של אבי מור או יולנדה גלוטן,  בין היתר, משום שהוא לא עבד באופן מלא בביתו של הנכה (24 שעות ברציפות).  נקבע  שתחולת החוק עבודה ומנוחה על מלוום נכי צה”ל צרכיה להיבחן לפי כל מקרה לגופו, כשיש לבחון גם את הסכמות הצדדים ותום הלב. במקרה דנן חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העובד, אולם של חוסר תום לב קיצוני של העובד שרקם קנוניה עם הנכה להעסקתו בשעות נוספות רבות ובמשרות כפולות, שעה לא היה צורך בכך, מביאה לשלילת זכות קוגנטית לתשלום שעות נוספות.

המערער מועסק במשיבה כעובד סיעוד בתפקיד מלווה לנכה צה”ל (להלן: מר מלמוד). עסקינן בערעור וערעור שכנגד על פסק דין של ביה”ד האזורי לעבודה, שבו התקבלה בחלקה תביעת המערער נגד המשיבה. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי לנוכח התנהלות המערער ויתר המלווים בקשר לקביעת המשמרות, העולה כדי חוסר תום לב, המערער אינו זכאי לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות במרבית הימים בהם עבד כך.

.אשר לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, אין מקום להתערבות בקביעת ביה”ד קמא לפיה נוכח הקנוניה שרקם המערער עם מר מלמוד, שכתוצאה ממנה “ניפח” באופן משמעותי ושלא לצורך את היקף עבודתו בשעות נוספות יש כדי לדחות את הערעור על דחיית תביעתו של המערער לשכר בעד עבודה בשעות נוספות מעבר ל-8 שעות עבודה ביום או מעבר ל-173 שעות עבודה בחודש.

על כך יש להוסיף מספר הבהרות. ככלל, הנחת המוצא של משפט העבודה היא כי העובד הוא הצד החלש במסגרת ההתקשרות שבין עובד למעסיק, ולפיכך ובנסיבות המתאימות הוא ראוי להגנה. עם זאת, חקיקת המגן מכוחה מוענקות הגנות לעובד אינו עומד כשלעצמו אלא כפוף לעקרון תום הלב. כבר נפסק אודות תחולתו של עקרון תום הלב, ובאופן מוגבר, על הצדדים ליחסי העבודה. אולם חקיקת המגן לא באה על מנת לאפשר לעובד לנצל לרעה את הזכויות המוקנות לו מכוחה, ובנסיבות חריגות וקיצוניות עשוי חוסר תום הלב של עובד לגבור על קוגנטיות הזכויות שבחקיקת המגן.

בענייננו, המערער קבע, בחוסר תום לב קיצוני, משמרות כפולות ואף שיבץ עצמו למשמרות בשבעת ימי השבוע, רק כדי לייצר רכיב תביעה בגין עבודה בשעות נוספות ובסכום משמעותי, לא משום צרכי העבודה אלא רק לצרכי התביעה. לפיכך, אין מקום להתערב בקביעותיו של ביה”ד האזורי בקשר לזכאות המערער לגמול בעד עבודה בשעות נוספות מעבר ל-8 שעות עבודה יומיות או מעבר ל-173 שעות עבודה חודשיות.

יתר על כן, בצדק קבע ביה”ד קמא כי אפילו לא היה המערער פועל בחוסר תום לב, הוא נמצא זכאי לגמול בעד עבודה בשעה השמינית במשמרת לילה ובעד שעות עבודתו מעבר ל-43 שעות עבודה שבועיות, לנוכח מתכונת העסקת המערער ונוכח היעדר הצדקה לשלילת תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה (להלן: החוק) על עבודתו.

אשר לתחולת החוק על עבודת המערער, נקודת המוצא לאור הלכת גלוטן והלכת מור היא כי עובד סיעוד המועסק בבית מטופל והמעניק לו שירותי סיעוד מלאים אינו זכאים לגמול שעות נוספות, שכן החוק אינו חל עליו.

אמנם אין לשלול כי הסכמות חוזיות בדבר מתכונת העסקה כזו או אחרת יכולות להביא למסקנה שונה בדבר תחולת החוק, אף כי המטופל עצמו נזקק לשירותי סיעוד מלאים, כשכל מקרה נבחן לנסיבותיו, אך יש לבחון בקפידה ובזהירות טענה כי הסכמה חוזית בדבר מתכונת העסקה הביאה לסטיה מנקודת המוצא האמורה.

אולם אף כאשר תבנית חוזית מוסכמת נחזית לכזו העשויה להביא לסטייה מנקודת המוצא האמורה, הרי שיישום אותה תבנית כפוף לעקרונות תום לב מוגברים בהתחשב במצבו ברגיש והמיוחד של המטופל ותלותו במטפל.

בענייננו אין מקום להתערבות בקביעת ביה”ד קמא לפיה החוק חל על עבודתו, שכן מתכונת העסקתו שונה מנסיבות העסקתם של אבי מור או יולנדה גלוטן.  עם זאת, אין לקבוע באופן גורף שהחוק חל על עבודתם של כל המלווים של נכי צה”ל, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו. במקרה דנן התבנית החוזית שהוסכמה הייתה של העסקה בשלוש משמרות בנות שמונה שעות בידי 3 מלווים ובהמשך בידי 4 מלווים. אולם יישום התבנית החוזית המוסכמת היה בחוסר תום לב קיצוני.

עע (ארצי) 29613-10-18 ניקולאי צ’רניצ’נקו – או.אר.אס. שירותי רפואה 2001 בע”מ, ניתן ביום 18.3.19.


לראש העמוד