תיקון 24 לחוק הגנת השכר - אחריות מנהלים בקשר לניכויי שכר שלא כדין

מעבידים, מנהלי משאבי אנוש, חשבים ואנשי שכר, שימו לב – במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת שכר, נקבעו החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, חוק להגברת האכיפה של דיני העבודהסנקציות פליליות חמורות כנגד מעבידים אשר יבצעו ניכויים משכר עובדיהם, שלא כדין. זאת ועוד, התיקון לחוק מטיל אחריות אישית על מנהלים ונושאי משרה בחברה, לעשות כל שניתן כדי למנוע ניכויים שלא כדין. נושא משרה אשר לא יבצע חובתו זו עשוי לעמוד בפני הליך פלילי.

 

ניכויים מותרים

נסביר – סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע את רשימת הניכויים המותרים, ואלו הם:-

  • סכום שחובה או שמותר לנכות לפי חיקוק. כאלו הם למשל הניכויים של מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכו'.
  • תרומות – על פי הסכמה בכתב.
  • דמי חבר בארגון עובדים או דמי טיפול מקצועי – והכול באופן הקבוע בחוק.
  • קנס על פי הסכם קיבוצי או חיקוק. שימו לב – קנסות אחרים, שלא מכוח הסכם קיבוצי או חיקוק, אסורים בתכלית האיסור.
  • תשלומים שוטפים לקופת גמל.
  • חוב על פי התחייבות בכתב של העובד למעביד, בשיעור שלא יעלה על רבע מהשכר.
  • מקדמות על חשבון שכר בשיעור של עד השכר בגין שלושה חודשי עבודה.

את הסכומים שנוכו, כך קובע החוק, יש להעביר ליעדם בתוך 30 ימים לכל היותר. רשימה זה הינה רשימה סגורה. ניכוי סכומים מהשכר, שאינו נכנס לאחת מן האפשרויות הנ"ל – אסור.

הסנקציות הפליליות שקובע תיקון 24 לחוק הגנת השכר

כאמור, תיקון 24 לחוק הגנת השכר הוסיף כעת סנקציות פליליות חמורות בגין ביצוע ניכויים שאינם כדין:-

  • ניכוי סכום כלשהו מהשכר שאינו אחד מן הניכויים המותרים כמפורט לעיל, מהווה עבירה פלילית אשר העונש שלצידה הינו קנס של עד כ- 34,000 ₪.
  • ניכוי סכום כלשהו מהשכר והימנעות מהעברתו ליעדו הינו עבירה פלילית, אשר העונשים שלצידה, שימו לב (!), הינם עד שנתיים מאסר או קנס של עד כמיליון ₪. סנקציה חמורה זו נועדה להתמודד עם התופעה הקשה של מעבידים המנכים כספים המיועדים לזכויות סוציאליות של העובד (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים קרן השתלמות וכו') ואינם מעבירים את חלק העובד ליעדו.
  • ביצוע העבירות בנסיבות מחמירות עשוי להביא להכפלת הקנסות. נסיבות מחמירות הינן – ביצוע העבירה במטרה להתחמק מתשלום או בכדי לקבל טובת הנאה; או, ביצוע סידרתי של העבירה. ביצוע עבירה שלוש פעמים במהלך שנה, ביחס לשני עובדים לפחות – נחשב סידרתי.

שוב נדגיש – מעבידים ומנהלים, האחריות עליכם! התיקון לחוק מטיל את האחריות לקיום הוראותיו בעניין תלושי השכר, על המעבידים ועל נושאי משרה בתאגיד, ומבהיר וקובע, כי נושא משרה, הינו – "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

הערה חשובה – רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ולא נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי אשר הינו תלוי כל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

חוק הגנת השכר ותקנות הגנת השכר

חוק הגנת השכר, תשי"ח 1958

טבלה מרכזת של עיקרי הוראות חוק הגנת השכר

תקנות הגנת השכר (פרסום הודעה לדרישות תשלום ממעביד חדש), תשכ"ג-1963

תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976

עיקול משכורת – תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל"ג-1973

תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988

תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח-1987

פוסטים קשורים לחוק הגנת השכר

הלנת שכר וחוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר תיקון 24 – שעות נוספות

תיקון 24 לחוק הגנת השכר – אחריות מנהלים

סעיף 25 לחוק הגנת השכר – ניכויי שכר

תלוש משכורת

תשר (טיפ) – הכנסת עבודה

חוק שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לראש העמוד