תביעה ייצוגית

ככלל, אין מקום לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הן בשל תכליתו והן בשל אופן בחינת תחולתו, טענה בדבר תחולת פרט 10(3) עשויה במקרים מתאימים להצדיק חריגה מהכלל שלפיו אין לברר בנפרד בקשה לסילוק על הסף של תובענה ייצוגית.

אשר לבקשה לסילוק על הסף בעילה של תחולת פרט 10(3), בעת שמוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ונטען כי חל פרט 10(3) על ביה"ד לבחון האם ארגון העובדים פועל לקידום זכויות העובדים והאם פעילות זו מבססת דרך אפקטיבית לאכיפת הזכויות הנתבעות.

הן בשל תכליתו והן בשל אופן בחינת תחולתו, טענה בדבר תחולת פרט 10(3) עשויה במקרים מתאימים להצדיק חריגה מהכלל שלפיו אין לברר בנפרד בקשה לסילוק על הסף של תובענה ייצוגית.

ודוק, אין באמור כדי לקבוע כלל כי בכל מקרה יש לדון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והדבר נתון לשיקול דעתו של ביה"ד האזורי.

עת מועלית טענה כי יש לסלק על הסף את התביעה או לדחות אותה נוכח תחולתו של פרט 10(3), יש לאפשר לארגון העובדים להצטרף לדיון, להביע את עמדתו ואף להגיש ראיות בשלב המקדמי של ההליך, לפני דיון ההוכחות, כך שיתאפשר לארגון העובדים להביע את עמדתו ולהביא ראיות להוכחת פעילותו ותפקודו, בטרם מתן ההחלטה.

ככל שארגון העובדים יבחר שלא להצטרף להליך, יהיה על ביה"ד לשקול את ההשלכות שיש לכך על השאלה האם הוכח כי ארגון העובדים פועל ומתפקד כך שקם החסם שבפרט 10(3) להגשת תובענה ייצוגית.

בנסיבות המקרה הייתה הצדקה לקיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף בעילה של תחולת פרט 10(3) נוכח קיומה של מערכת יחסי עבודה קיבוציים ועצם פעילותו של ארגון העובדים (להבדיל מתוכנה) שאינם שנויים במחלוקת, נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בכוחו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן עת תלויה ועומדת הבקשה לאישור, וההיבט של יעילות הדיון נוכח היקף ההתדיינות בבקשה לאישור ומורכבותו.

אשר לבקשה לסילוק על הסף בנימוק שהקרנות לא פורקו, ככלל, עת מדובר בבירור (ולו חלקי) לגופו של עילת התובענה הייצוגית, בירור שממילא נדרש ביה"ד לעשות בעת הכרעה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אין לקיים דיון כפול בשאלת קיומה של עילת התביעה. זאת ועוד, אין מדובר בטענה שבירורה העובדתי פשוט.

לפיכך, לא היה מקום לניהול דיון בבקשה לסילוק על הסף בנימוק של העדר עילת תביעה נוכח העובדה שהקרנות לא פורקו, וככל שהבקשה לסילוק על הסף בשל תחולת פרט 10(3) הייתה נדחית, היה מקום לברר טענה זו במסגרת בירור הבקשה לגופה.

נוכח המסקנה שלפיה חל בנסיבות המקרה פרט 10(3) המונע הגשת תובענה ייצוגית, אין צורך להידרש לקביעות בית הדין האזורי לגופן. עם זאת, לא נמצא מקום להתערב בקביעתו העובדתית של ביה"ד האזורי כי הקרנות לא פורקו. לאור כל האמור, לא היה מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף מהטעם כי הקרנות לא פורקו.

פרט 10(3) אכן הקים במקרה זה חסם להגשת התובענה הייצוגית. המערערים אינם טוענים שלא קיים בחברות ארגון עובדים מתפקד ופעיל, וטענותיהם סבות על אופן ההתנהלות של ארגון העובדים בנוגע לקרנות.

הרחבת הסייג לתחולת פרט 10(3) גם למקרים שבהם הטענות הן כנגד אופן פעילותו של ארגון העובדים, מסכלת את התכלית – שמירה על כוחו של ארגון העובדים לפעול לקידום זכויות העובדים ואכיפתן.
ככלל, טענות כנגד ארגון העובדים על אופן הסדרת הזכויות, לרבות העדר ייצוג הולם, אין בהן כדי להסיר את החסם שנקבע בפרט 10(3) להגשת תובענה ייצוגית. זאת ועוד, תביעת עובד כנגד ארגון עובדים שעילתה "בתחום פעילותו של הארגון בענייני עבודה" אינה יכולה להתברר כתובענה ייצוגית.
יתכנו נסיבות חריגות שבהן גם כאשר יועלו טענות כנגד ארגון עובדים על העדר ייצוג הולם לא יחול פרט 10(3), אך המערערים לא הוכיחו קיומן.

עע (ארצי) 41358-07-15 אופינקרו פיקו נ' שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע"מ ניתן על ידי לאה גליקסמן, חני אופק, אילן איטח, נ.צ.: מ' בירון בן גרא, י' בן פורת; ביום 28.1.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד