שעות נוספות – משרות אמון

כידוע, חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק") קובע, בין היתר, הוראות המסדירות מסגרת מחייבת של שעות עבודה ושל תחום המנוחה השבועית.

החוק מעניק זכויות כספיות על העסקת עובד מעבר למסגרת המחייבת וכן מעניק לשר הממונה סמכויות פיקוח מנהליות.

מעבר לכל אלה, החוק קובע סנקציות פליליות על העסקה בלתי מותרת, תוך הטלת אחריות אישית על הנהלת המעביד.

מגוון הוראות ואמצעים אלה נועד לשקף מדיניות חברתית של שמירה על כבודו של העובד ועל צלם האנוש שלו.

בצד מארג ההסדרים שבחוק, קיימת בו הוראה מיוחדת המוציאה מתחולת החוק, בין היתר, עובדים ב"תפקידי הנהלה", או עובדים אשר תפקידם דורש מידה מיוחדת של "אמון אישי".

מטרת רשימה זו לשפוך אור על חריגים אלו, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין בסט ביי .

שעות נוספות – משרות אמון

כידוע, חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק") קובע, בין היתר, הוראות המסדירות מסגרת מחייבת של שעות עבודה ושל תחום המנוחה השבועית.

החוק מעניק זכויות כספיות על העסקת עובד מעבר למסגרת המחייבת וכן מעניק לשר הממונה סמכויות פיקוח מנהליות.

מעבר לכל אלה, החוק קובע סנקציות פליליות על העסקה בלתי מותרת, תוך הטלת אחריות אישית על הנהלת המעביד.

מגוון הוראות ואמצעים אלה נועד לשקף מדיניות חברתית של שמירה על כבודו של העובד ועל צלם האנוש שלו.

בצד מארג ההסדרים שבחוק, קיימת בו הוראה מיוחדת המוציאה מתחולת החוק, בין היתר, עובדים ב"תפקידי הנהלה", או עובדים אשר תפקידם דורש מידה מיוחדת של "אמון אישי".

מטרת רשימה זו לשפוך אור על חריגים אלו, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין בסט ביי .

צמצום דווקני של החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה

בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בעניין רשת בסט ביי 1, הבהיר את משמעות המושגים: "תפקיד הנהלה" ו-"משרת אמון". יצויין, כי להבהרת מושגים אלו ישנה חשיבות מיוחדת, לנוכח תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שנכנס לתוקף ביום 1.2.09, והמחייב מעסיקים לדווח על שעות עבודתם של כל המועסקים, למעט אלו אשר הוחרגו במפורש מתחולת החוק. 

בית הדין הארצי לעבודה חזר והדגיש, כי את ההכרעה לגבי תחולתו של החוק יש לבחון על רקע מטרותיו החברתיות והמגמה לפרש את ההוראות המחריגות מתחולתו סוגים שונים של עובדים, באופן דווקני ובצמצום.

מאפיינים רלבנטיים לשאלת הגדרת גבולותיו של "תפקיד הנהלה"

על  רקע האמור לעיל, בית הדין הארצי הצביע על מספר מאפיינים רלבנטיים לשאלת הגדרת גבולותיו של "תפקיד הנהלה", אותם יש לבחון על רקע טיבו ואופיו של כל ארגון, הגם שאין הם בבחינת רשימה סגורה וממצה:

שם התפקיד – לא השם או כינוי תפקיד מסוים בארגון יקבעו את היותו בגדר "'תפקיד הנהלה", אלא טיבו ומהותו האמיתי של התפקיד.

מיקום בהיררכיה הארגונית– "בתפקיד הנהלה" תיכלל אך ורק שכבת ההנהלה הבכירה ביותר בארגון (כגון: מנכ"ל, סמנכ"לים מסוימים, בנסיבות מסוימות ובמידה ואכן מדובר בבכירים בארגון – מנהלים כגון מנהל ייצור, ומנהל כספים) שבאופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק" או שנועדה לייצגו.

הפעלת שיקול דעת עצמאי – תפקיד מנהל מתאפיין במעורבות בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו.

שכר ותנאי עבודה –  שכר ותנאי העסקה מיוחדים וחריגים, מהווים מאפיין נוסף לתפקידי ניהול. 

טיב התפקיד –  מדובר בתפקידים בהם נדרש העובד לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה.

"תפקיד" הדורש מידה מיוחדת של "אמון אישי"

באשר ל"תפקיד" הדורש מידה מיוחדת של "אמון אישי" נפסק, כי אמון אישי אינו מרכיב המחריג מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן כל עובד חב מידה כלשהי של אמון אישי למעבידו. לכן, צריכה להתקיים זיקה קרובה ומיוחדת של בעל התפקיד בו מדובר ל"תפקיד הנהלה" עליו לא חל החוק. אפשר גם שהחוק לא יחול על עובד השותף לסודות המפעל או שהוא איש סודה של ההנהלה וכיוצא בזה. גם לעניין זה ניתן לבחון את רמת השכר הניתנת לעובד ומידת חריגותה מתנאי השכר המקובלים בארגון.

מן הכלל אל הפרט

במקרה הנדון, בהתחשב במבנה רשת בסט ביי, במיקום מנהל הסניף בארגון ביחס לדרגים המרכזיים שמעליו (מנהל הסניף נמצא במעגל הניהולי השלישי), בסמכויותיו המוגבלות, בשכרו, בתנאי עבודתו ובכלל נסיבות העניין, קבע בית הדין הארצי, כי מנהל הסניף, אינו ממלא "תפקיד הנהלה" במשמעות החוק. נפסק עוד, כי בחינת מכלול הנתונים, הנסיבות והראיות, מביאה למסקנה, כי מנהל הסניף, אף אינו עובד ממנו נדרשת מידה מיוחדת של "אמון אישי". ועוד נקבע, כי יש הבדל בין עבודה אחראית וקשה לבין עבודת ניהול. האחריות המוטלת על מנהל סניף, חשובה ככל שתהיה, אינה הופכת את תפקידו לתפקיד הנהלה.   

נוכח האמור, רשת בסט ביי והמנכ"ל שלה, באופן אישי, הורשעו בהעסקת מנהל הסניף בשבת, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. 

פסק דין זה הינו למעשה חלק ממגמה אשר הגיעה לשיאה בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, להביא לצמצום התופעה של העסקת עובדים בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. דומה שמעבידים ומנהלים אשר לא ישכילו להפנים שינויים אלו עשויים למצוא עצמם מול חשיפה משפטית משמעותית, הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי.

  1. ע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל -משרד התעשייה המסחר והתיירות נ' בסט ביי רשתות שיווק בע"מ, ניתן ביום 04.01.2009

לראש העמוד