פיצוי כספי בגין פגיעה בחופש ההתארגנות

בית הארצי חידד כללים לקביעת פיצוי כספי בגין בחופש ההתארגנות. עם זאת, לא מצא בית הארצי להתערב בפסיקת הפיצוי שנקבע על ידי בית הדין אזורי לעבודה בסך של 300,000 ₪.

נקבע שהמחוקק הביע את רצונו להגן על זכותם היסודית של העובדים להתארגן בהוראות החוק, אשר אף קובעות שניתן לפסוק פיצויים לדוגמה בשל פגיעה בהתארגנות, המכוונים לרציונל עונשי, ליצירת הרתעה ולהכוונת התנהגות. בסעיף 33יא' לחוק הוגבל הפיצוי לסך של 50,000 ₪ ועד ל"תקרה" בסך של 200,000 ₪ בגין מקרה המצדיק זאת, בהתחשב בחומרת ההפרה ונסיבותיה. תקרה זו (המתעדכנת לפי שיעור עליית המדד), נחקקה ביחס לכל הפרה, באופן המאפשר, לכאורה, פסיקת פיצוי נפרד לכל הפרה, ככל שמוכחת יותר מהפרה אחת.

ביה"ד ציין כי בפסיקה קיימת אי וודאות סביב השאלה מהו סוג ההפרות המצדיקות פסיקת פיצוי בשיעור הנמוך (עד ל-50,000 ₪ ובצמוד למדד) ומהו סוג ההפרות שיש לראותן כחמורות במידה כזו שהן מצדיקות פסיקת פיצוי בשיעור גבוה יותר (עד לסכום של 200,000 ₪ ובצמוד למדד), ופסק כי במקרה הרגיל סכום של 50,000 ₪ צריך שיהיה בבחינת הסטנדרט לפסיקת פיצוי לדוגמה בגין פגיעה בהתארגנות.

עם זאת, ייתכנו מקרים בהם נסיבות ההפרה תהיינה כאלה המצדיקות פיצוי אף נמוך יותר מ-50,000 ₪ בגין אותה הפרה; בנוסף, ככלל, הפרות שיש לראותן, או את הנסיבות בהן בוצעו, כחמורות במידה כזו המצדיקה את הגדלת שיעור הפיצוי (עד תקרה של 200,000 ₪ ובצמוד למדד), הן הפרות שיש להן פוטנציאל ממשי ומיידי להביא לסיכול ההתארגנות או שהביאו הלכה למעשה לסיכולה.

האמור נכון בין אם מדובר בהפרה בודדת ובין אם בהצטבר עם יתר ההפרות שנקבע שבוצעו.

מקום בו נפסק פיצוי בשיעור גבוה מ-50,000 ₪, על ביה"ד האזורי לנמק את הטעמים לכך ואין מקום לפסוק פיצוי באופן "גלובלי."

ודוק, בחינת הדברים צריכה להיעשות על יסוד מכלול הנסיבות ופעולותיו של המעסיק, ואין לבחון כל פעולה בפני עצמה במנותק מפעולותיו האחרות של המעסיק. כך, יהיו מצבים שבהם עצם הצטברות הפעולה לפעולות אחרות של המעסיק תצדיק פסיקת פיצוי ברף הגבוה, אף אם אותה פעולה לבדה לא הייתה מצדיקה פסיקת פיצוי ברף הגבוה.

אשר לשיעור הפיצוי שנפסק, בהלכה הפסוקה נקבעה שורת שיקולים ונתונים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת שיעור הפיצוי, ובהם מצבו הכלכלי וגודלו של המעסיק וסכומי פיצוי שנפסקו בנסיבות דומות. ככלל, שיעור הפיצוי אינו 'מדע מדויק' ולפיכך, ככלל ערכאת הערעור לא תתערב בשיעור שנקבע, אלא אם הסכום שנפסק חרג מהמתחם הסביר.

במקרה זה, סכום הפיצוי שנקבע מושתת על הראיות ועל השיקולים הנ"ל, ואף כי ראוי היה כי יבהיר מהי מסגרתו המקסימאלית של הפיצוי בגין כל הפרה, ועל יסוד תקרת הפיצוי של כל ההפרות ובהתאם למכלול נסיבות העניין לפסוק את שיעור הפיצוי הכולל בגין ההפרות.

מכל מקום, בנסיבות המקרה, בהתחשב בעוצמת ההפרות, חומרתן והשלכתן על עובדי המערערת, ובהתחשב בכך שהמשא ומתן בין הצדדים לא הבשיל לחתימה על הסכם קיבוצי, לא נמצא כי הפיצוי שנפסק חורג מהסביר באופן המצדיק התערבות.

עסק (ארצי) 20083-09-18 קפה נואר בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות הנוער העובד והלומד ניתן על ידי ורדה וירט ליבנה, לאה גליקסמן, אילן סופר, נ.צ.: ש' זילברשטיין-היפש, י' הראל בוכריס; ביום 2.9.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד