פיטורי עובדת בהיריון

כדי לפטר עובדת בהיריון נדרש לקבל היתר לפיטורים ובלבד שהעובדת עבדה ששה חודשים לפחות. לאחר שבית הדין הארצי בחן הוראות חוק הפרשנות הרלבנטיות וסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים הגיע הוא למסקנה שתקופה בת 6 חודשים כאמור שהחלה, למשל, בחודש 1/14 תסתיים בחודש 7/14, ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע. כן צוין שאין לזקוף לחובתו המעסיק במניין ששת החודשים תקופת הודעה מוקדמת שניתנה על ידו לעובדת ב תוך רצון טוב, אשר אף לא נוצלה לצורך עבודה בפועל.

כן נקבע לקיחה במניין של תקופת ההודעה המוקדמת הוולונטרית והמוארכת אינה הכרחית לצורך הגשמת תכלית חוק עבודת נשים, ואף עלולה לגרום לתמריץ שלילי למעסיקים מהענקת תקופות הודעה מוקדמת ארוכות מהקבוע בדין.

נקבע עוד, כי אמנם נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך למערערת, לרבות העדר זימון מסודר הכולל את עילות הפיטורים ומתן התראה של שעות ספורות בלבד, אך בנסיבות המקרה המיוחדות, ובהן תקופת עבודתה הקצרה של המערערת והודעות דוא"ל שנשלחו אליה עוד קודם לשימוע ובהן טרוניות על דרך ביצוע עבודתה, קוימה בנסיבות העניין ליבת תכליתו של השימוע.

המערערת נשמעה בלב פתוח ובנפש חפצה טרם קבלת ההחלטה הסופית על פיטוריה, והתאפשר לה להתגונן מפני הכוונה לפטרה ומפני הטענות שהועלו כנגדה, להן הייתה מודעת.

בנסיבות אלה, אין הצדקה לפסוק לזכות המערערת פיצוי כספי, אך בשל כך לא ייפסקו הוצאות בערעור לטובת המשיב.

עע (ארצי) 4241-03-17 נטלי כהן נ ד"ר שלמה כהן ושות' משרד עורכי דין, ניתן על ידי לאה גליקסמן, סיגל דוידוב מוטולה, אילן סופר, נ.צ.: ח' שחר, ד' קמפלר; ביום 28.4.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד