פיטורים או התפטרות

בנסיבות העניין אין לראות בדברים שנאמרו, לפי הנטען, על ידי מנהל במשיבה ("מצידי את יכולה לקחת עכשיו את התיק שלך ולהיות בחופש ולתמיד") כהבעת רצון חד משמעית לניתוק יחסי העבודה, אלא כתגובה, בסערת רגשות טבעית, להחלטת המערערת להמרות הנחיה מפורשת שקיבלה, ולקחת יום חופש.

פיטורים, התפטרותחוק פיצויי פיטורים עורך הבחנה בין סיום עבודה מחמת פיטורים לבין סיום עבודה בשל התפטרות, וקובע כי ככלל קמה זכאות לפיצויי פיטורים רק לעובד שפוטר. במצבי ביניים בהם קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה מי הביא בפועל לסיומם של יחסי העבודה, נקבע מבחן – האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה מביטולם על ידי המעביד או על ידי העובד. עוד נקבע כי הודעת פיטורים או התפטרות חייבת להיות ברורה, חד משמעית ומפורשת, ויכולה להינתן בין בכתב, בין בעל פה ובין בהתנהגות.

במקביל הודגש כי לא די באמירה או מעשה שנעשו ב"עידנא דריתחא" כאשר בסמוך לאחר מכן הבהיר הצד הפועל כי לא התכוון לכך. בנסיבות העניין אין לראות בדברים שנאמרו, לפי הנטען, על ידי מנהל במשיבה (מצידי את יכולה לקחת עכשיו את התיק שלך ולהיות בחופש ולתמיד) כהבעת רצון חד משמעית לניתוק יחסי העבודה, אלא כתגובה, בסערת רגשות טבעית, להחלטת המערערת להמרות הנחיה מפורשת שקיבלה, ולקחת יום חופש.

מעבר לצורך, אין סבירות בטענת המערערת לפיה אמרה למנהל שהיא מבינה שהיא מוצאת לחופשה ותחזור בעוד מספר ימים כדי לקבל מכתב פיטורים, וגם אם אמרה זאת, לא ניתן להסיק מהעדר תגובתו של המנהל על הסכמה מצדו לכך.

אשר לקביעת ביה"ד קמא כי דברי המנהל, ככל שנאמרו, נאמרו ב"עידנא דריתחא" הרי שנטל השכנוע להוכיח את טענת פיטורים" בעידנא דריתחא" מוטל על המעסיק, הנדרש להראות הן את המצב הנפשי והתודעתי שבו היה שרוי במועד שבו מסר את ההודעה (שעשויה הייתה להתפרש כפיטורים) והן את האופן שבו ביטא חזרה מפורשת וברורה מהודעה זו.

עם זאת במקרה זה הדברים שנטען כי נאמרו על ידי המנהל, בנסיבות הכוללות של המקרה (לרבות סערת הרגשות בה היה נתון בהתחשב בהפרת המשמעת ו"משחקי הכוחות" שניהלה מולו המערערת) לא היוו הודעת פיטורים.

משכך, אף לא היה צורך כי המשיבה תחזור בה במפורש מפיטורים שלא בוצעו. אמנם ראוי היה כי
על מנת להסיר ספק, ונוכח חילופי הדברים הקשים, אותו מנהל או מי מטעמו ייצרו קשר עם המערערת למחרת אותו יום ויבהירו לה כי עליה לשוב לעבודה, אך גם אם הדבר לא נעשה, אין בכך כדי לשנות את התמונה.

ראיה טובה לכך שגם המערערת לא ראתה בדברים כהודעת פיטורים היא השתלשלות העניינים לאחר מכן, לרבות פנייתה לצורך קבלת אישורי מחלה על תקופת היעדרותה, ושובה למקום העבודה עם תום תוקפם של אישורי המחלה כעבור כשבועיים.

החלטת המערערת לעזוב את מקום העבודה ולא לחזור לאחר מכן משך שבועיים, מבלי למסור כי היא במחלה אלא בדיעבד, מהווה בנסיבות העניין התפטרות.

משכך, אין לראות בדברים שנאמרו לה לפי הנטען על ידי מנהל אחר בביקורו בביתה לאחר שהמערערת עזבה את העבודה, לפיהם עליה להתנצל כתנאי לשובה לעבודה, וגם אז הדבר תלוי בהחלטת כלל השותפים, כפיטורים.

המשיבה באותו שלב כנראה לא חפצה בשובה של המערערת לעבודה (כל עוד לא תתנצל), אך זאת לאור נטישתה את מקום העבודה תוך הטחת גידופים במנהל, ובהתחשב בהפרת המשמעת שקדמה לכך.

מאותה סיבה, אף אין לראות בהתנהלות כלפי המערערת במהלך ביקורה במשרדי המשיבה כפיטורים, שכן המערערת הגיעה כדי ליצור פרובוקציה מכוונת, לאחר שהתפטרה עוד טרם לכן בהתנהגותה, מטעמים טקטיים-משפטיים בלבד (קבלת מכתב פיטורים ולחלופין סילוקה ממקום העבודה באופן שייחשב כפיטורים).

עם זאת, יש להתערב בקביעת ביה"ד קמא בעניין קיזוז חלף ההודעה המוקדמת. בזמן אמת המשיבה בחרה שלא לבצע קיזוז, ושילמה למערערת את שכר עבודתה האחרון במלואו. בנסיבות אלה, ולאחר שהמשיבה ויתרה על ביצוע קיזוז, היא אינה רשאית לחזור בה מכך רק נוכח הגשת התביעה על ידי המערערת.

עע (ארצי) 41354-02-16 חנה מלכה נ' טרייל סוכנויות בע"מ ניתן על ידי לאה גליקסמן, סיגל דוידוב מוטולה, חני אופק גנדלר, נ.צ.: י' רון, ב' סמו; ביום 9.1.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד