פורום דיון נאות

למרות שהעובדת עבדה בישראל ביחידת סמך של משרד החוץ הספרדי, נמצא  שהפורום  הנאות  לבירור טענות התובעת בקשר  לקבל הפרשי שכר לפי הסכם קיבוצי ספדי הוא בספרד.

המערערת (להלן: העובדת) מועסקת במשרדי המשיבה בישראל. המשיבה (להלן: המעסיקה) היא יחידת סמך של משרד החוץ הספרדי העוסקת במתן סיוע הומניטרי. הערעור נסב על פסק דין חלקי של ביה”ד האזורי לעבודה בו נקבע כי יש לפצל את תביעת המערערת כך שהדיון בעילת הפרשי השכר, אשר לטענתה נשענת על הסכם קיבוצי ספרדי, יהיה בספרד, ואילו הדיון ביתר רכיבי התביעה, הנובעים מחקיקת המגן, יתקיים בארץ.

יצוין כי העובדת הגישה תביעה בספרד בשנת 2007 (להלן: התביעה הראשונה) לתשלום הפרשי שכר, שנגעה לעבודה בשנים 1998 עד 2007. התביעה השנייה, נשוא ענייננו, מתייחסת לתקופה שמשנת 2008 והיא הוגשה לביה”ד לעבודה בשנת 2015 וגם בה נתבעו הפרשי שכר, נוסף על זכויות סוציאליות שונות. הדיון נסב אודות השאלה האם לא היה נכון כי כל התביעה תתברר בישראל.
.
נקבע שאין מחלוקת כי לביה”ד בישראל יש סמכות בינלאומית לדון בתביעה מעצם ביצוע מסירת כתב התביעה למעסיקה בישראל. כמו כן, אין חולק כי לביה”ד מוקנית גם סמכות מקומית מכוח ביצוע העבודה בירושלים.

לכן, השאלה העומדת במרכז הערעור נוגעת לזהות הפורום הנאות לדון בתביעת העובדת שעניינה הפרשי שכר בהתבסס על הסכם קיבוצי ספרדי.

יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות “מירב הזיקות” הרלוונטיות.

שנית יש לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך.

שלישית יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה.

נוכח ההתפתחויות שחלו בשוק הגלובלי ובהן התפתחויות דרכי התחבורה והתקשורת, טענה לפורום לא נאות תתקבל רק במקרים חריגים, בהם מוכח באופן משמעותי כי קיים פורום אחר שזיקת הצדדים אליו רבה יותר. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הנתבע המתגונן מפני התביעה.

בבחינת הזיקות ניתן למנות את הדין החל על הסכסוך; טבעו של הסכסוך; אפשרות הגישה לראיות; הקשר בין הצדדים; ויעילות ההליך.

כמו כן, בהתייחס לשאלת הפורום הנאות בבתי הדין לעבודה, יש להתחשב במערכת היחסים המיוחדת לדיני העבודה הכוללת פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים.

כל מקרה ייבחן לגופו של עניין תוך התחשבות במכלול הנתונים המעידים על זיקה של הערכאה הישראלית והערכאה הזרה לשאלות הנתונות להכרעה, ובהן, מעמדו האזרחי של העובד, מקום התאגדות המעסיק, מיקום ביצוע העבודה, תחולת הדינים על ההתקשרות בין הצדדים, ועוד.

באשר לרכיבי התביעה שלגביהם נקבע כי יבוררו בישראל, נקודת המוצא היא כי הדיון ברכיבי התביעה מכוח חקיקת המגן יתבררו בביה”ד האזורי.

באשר להפרשי שכר הזיקות לישראל הן: מקום ביצוע העבודה, הדין החל לפי חוזה העבודה הוא הדין הישראלי, עילות נוספות בתביעה שאין חולק כי הן בהתאם לדין הישראלי; הזיקות לספרד הן: מקום מושבה של המעסיקה ביחידת סמך של ממשלת ספרד היושבת בירושלים; זהות המעסיק שהינו גוף ציבורי דבר המצריך התייחסות הגורמים הרלוונטיים בממשלת ספרד והעדתם בפני הערכאה הדנה בהליך, הדין החל על התביעה הוא הסכם קיבוצי ספרדי עליו חלים הדינים הספרדיים; התנהגות העובדת שהגישה את התביעה הראשונה בספרד, כך שקיימת לכל הפחות זיקה מסוימת בינה ובין התביעה הנוכחית, דבר שיכול וייחשב כמעשה בית דין; תוכן תניית שיפוט ייחודית בחוזה העבודה המחייבת את העובדת להגיש תביעותיה נגד המעסיקה בערכאה הספרדית המוסמכת. שקילת הזיקות הללו מטה את הכף למסקנה כי הפורום הנאות עבור התביעה להפרשי שכר הוא בית המשפט בספרד.

ודוק, לא מדובר במקרה רגיל בו דין זר צריך להתברר בערכאה מקומית. זהו תיק מורכב מבחינת הדין הזר, המצריך התייחסות לפרשנות ההסכם קיבוצי, כאשר עדים מקומיים מספרד היו צריכים להגיע לישראל, לו היה נקבע כי ביה”ד הוא הפורום הנאות לבירור התביעה. מעבר לכך, נורמות חברתיות כלכליות אלה ראוי שייבחנו על ידי ערכאה מקומית.

מכאן שלא רק שנכון יותר לנהל את ההליך בספרד מטעמים פרוצדוראליים, אלא גם משיקולי צדק ומהות וכדי לאפשר הגעה לתוצאה המושכלת ביותר. קל וחומר, כשהעובדת לא ביקשה רק הפרשי שכר רטרואקטיביים, אלא גם צו עשה שיחייב את מעסיקתה, שהיא יחידת סמך של ממשלת ספרד, להעלות את שכרה או לשנות את הגדרת תפקידה. אמנם התוצאה היא פיצול הדיון, אך במקרה זה אין ברירה אלא ללכת בדרך זו.

עע (ארצי) 22233-05-19 רימה שהוואן נ’ agencia espanola de cooperacion internaciona   ניתן על ידי סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק גנדלר, אילן סופר, נ.צ.: ח’ שחר, ד’ קמפלר; ביום 26.12.19.



Comments are closed.

לראש העמוד