סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים – התפטרות אחרת

שדינה כפיטורים – התפטרות עובד עונתי

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

(ב)   התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 11(ב)  לחוק פיצויי פיטורים

  1. סעיף 11(ב) לחוק קובע כי על מנת שלעובד עונתי שהתפטר תקום זכאות לפיצויי פיטורים – עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים – 1. הוכחת תקופת עבודה בת 3 עונות רצופות לפחות (לעיתים יש במקום עבודה אחד שתי עונות ואף יותר, בשנה אחת); 2. העובד התפטר "מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה".
  2. מסעיף 11(ב) לחוק וסעיף 12 לחוק עולה כי חלק של שנה מזכה עובד עונתי בפיצויי פיטורים יחסיים, אף אם סך תקופות העבודה אינן מצטרפות לשנה.
  3. העונתיות צריכה שתבוא במהותה האובייקטיבית של העבודה בהבדל מדרך ארגון העבודה במהלך השנה.
  4.  מורה חיצונית באוניברסיטה איננה באה בגדר עובד עונתית.
  5. פסיקות רלבנטיות של בתי הדין האזוריים לעבודה:
    1. יש לראות בשחקן כדורגל כעובד עונתי ומכל מקום ההפסקה בין תקופות המשחקים עולה כדי הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה.
    2. מטרת המחוקק כאשר קבע דרישות מיוחדות באשר לעובד עונתי היא להיטיב עם אותם עובדים, שלא מקיימים את דרישות הרציפות של עובד רגיל.
    3. כאשר מדובר בעובד עונתי ההפסקות בין העונות אינן קוטעות את יחסי העבודה או את רצף העבודה.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 11(ב) לחוק

א.     סעיף 11(ב) לחוק קובע כי על מנת שלעובד עונתי שהתפטר תקום זכאות לפיצויי פיטורים – עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים – 1. הוכחת תקופת עבודה בת 3 עונות רצופות לפחות (לעיתים יש במקום עבודה אחד שתי עונות ואף יותר, בשנה אחת); 2. העובד התפטר "מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה".

מובהר כי בחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג- 1963 נקבעו שני מסלולים לפיצויי פיטורים המשולמים לעובד עונתי. הראשון – עובד אשר פוטר (בעובד כזה עוסק סעיף 1(א) לחוק), השני – עובד אשר התפטר (בעובד כאמור עוסק סעיף 11(ב) לחוק)1.

ב.    מסעיף 11(ב) לחוק וסעיף 12 לחוק עולה כי חלק של שנה מזכה עובד עונתי בפיצויי פיטורים יחסיים, אף אם סך תקופות העבודה אינן מצטרפות לשנה.

חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג- 1963, אינו מכיר בזכאות לפיצויים יחסיים בשנת העבודה הראשונה. חריג לעניין זה הוא עובד עונתי. כך, סעיף 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים בצירוף סעיף 12 לאותו החוק, קובעים כי עובד עונתי יכול לקבל פיצויים אף אם סך תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה, וזאת בתנאי שהעובד עבד שלוש עונות רצופות (בהתאם להגדרת "עונה" בסעיף 1(א) לחוק), באותו מקום עבודה.

ג.   העונתיות צריכה שתבוא במהותה האובייקטיבית של העבודה בהבדל מדרך ארגון העבודה במהלך השנה.

באשר לשאלה מהי "עונה" נפסק ע"י בית הדין הארצי בעניין מכלל כי העובדה שהעבודה במפעל מאורגנת כך, שבמשך השנה מתקיימים שני מחזורים, אינה הופכת כל מחזור ל'עונה", ואינה הופכת את העובד ל'עובד עונתי". העונתיות צריכה שתבוא במהותה האובייקטיבית של העבודה – היותה מוגבלת ל'עונה" שבסופה היא נפסקת, ולא שתבוא מדרך ארגון העבודה במהלך השנה2. מכאן, ההלכה הפסוקה מעמידה את המבחן המהותי ולא מבחן טכני בלבד, ולאורו יש לבחון את מהותה האובייקטיבית של העבודה, ורק בהיבט זה לקבוע אם אכן מדובר בעובד עונתי אם לאו.

באותו מקרה נפסק כי המורה לא הייתה עובדת עונתית אלא עובדת על פי התקשרות לשנה, במשרה חלקית, ובשכר המשתלם לפי שעות הוראה, ועל כן קמה לה זכאות לפיצויי פיטורים לפי הכללים הנוגעים לפיטורי עובד אשר השלים שנת עבודה אחת כאמור ברישא לסעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. יוער כי אותו מקרה עסק במצב של פיטורים ולא התפטרות מכוח סעיף 11(ב) לחוק, אולם הגדרת עובד עונתי לעניין סעיף 1(א) וסעיף 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963) הינה זהה.

ד.   מורה חיצונית באוניברסיטה איננה באה בגדר עובד עונתית

כך למשל, בעניין האוניברסיטה העברית בירושלים3 פסק בית הדין הארצי לעבודה כי המחוקק לא התכוון לעובדים מסוג המשיבה, קרי, מורה חיצונית באוניברסיטה העברית, אלא לעובדים בעבודה המיוחדת לעונה כמו עובדים בקטיף או בבציר וכדומה.

ה.     פסיקות רלבנטיות של בתי הדין האזוריים לעבודה:

1.  יש לראות בשחקן כדורגל כעובד עונתי ומכל מקום ההפסקה בין תקופות המשחקים עולה כדי הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה.

בעניין ינאי כהן ואח' נפסק כי משעבודת התובעים (שחקני כדורגל) צומצמה לתקופת עונת הכדורגל הסדירה בלבד, שעה שבתקופת הפגרה לא היתה כל פעילות בקבוצה, הרי שמעמדם של התובעים בקבוצה היה כשל "עובד עונתי". בית הדין הוסיף כי אף אם התובעים לא היו מוגדרים כעובדים עונתיים לא היה בכך כדי לשלול זכאותם לפיצויים, חרף ההפסקה אשר עלתה על 3 חודשי עבודה העומדת כביכול בניגוד להוראת סעיף 2(9) סיפא לחוק פיצויי פיטורים כנוסחו דאז (היום התקופה עומדת על 6 חודשים) וכי יש לראות בהפסקה זו אשר נעשתה מטבע הדברים בשל הפגרה משום "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד" כקבוע ברישא של אותו הסעיף4.

 2.  מטרת המחוקק כאשר קבע דרישות מיוחדות באשר לעובד עונתי היא להיטיב עם אותם עובדים, שלא מקיימים את דרישות הרציפות של עובד רגיל.

בעניין כהן רות אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת נפסק כי מטרת המחוקק כאשר קבע דרישות מיוחדות באשר לעובד עונתי היא להיטיב עם אותם עובדים, שלא מקיימים את דרישות הרציפות של עובד רגיל5.

3. כאשר מדובר בעובד עונתי ההפסקות בין העונות אינן קוטעות את יחסי העבודה או את רצף העבודה.

בעניין חנוכייב מומוך6 מדובר בעובדת אשר הועסקה בחקלאות כעובדת עונתית, כשבכל שנת עבודה עבדה מספר משתנה של חודשי עבודה, בהתאם לצרכי הנתבעת ולא פחות משלושה חודשי עבודה בכל שנת עבודה.

העובדת טענה כי פוטרה ללא מכתב פיטורין וללא הודעה מוקדמת. מנגד המעסיקה טענה כי התובעת לא פוטרה אלא התפטרה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי התובעת עבדה במסגרת של עובד עונתי, כשבכל שנת עבודה השלימה בין 3 ועד 9 חודשי עבודה. בחודשים שבהם לא עבדה הוצאה לחופשות ללא שכר, לפי דרישת הנתבעת וצרכיהם של מזמיני שירותיה של הנתבעת. בסיומה של כל חופשה, נקראה התובעת לחזור לעבודה בשירות מזמיני שירותיה של הנתבעת, בהם מפעל "פרי אור".

בית הדין קבע כי אין מחלוקת בין הצדדים שהפסקות אלו אינן קוטעות את יחסי עובד מעביד בין התובעת והנתבעת, או את רצף עבודתה של התובעת בנתבעת (בהיות התובעת עובדת עונתית).

נפסק שגם את התובעת התפטרה כטענת הנתבעת, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, שהרי עובד עונתי שהתפטר לאחר שהשלים 3 עונות עבודה, מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה, ועבודה כזו כעולה מהראיות לא הוצעה במקרה הנדון לעובדת, רואים אותו כאילו פוטר.


לראש העמוד