סמכות בית הדין לעבודה לדון בעניין משרתי שב”ס

סמכות בית הדין לעבודה לדון בעניין משרתי שב”ס

ביה”ד לעבודה מוסמך לדון בתביעת המערערת, אשר שירתה בשירות בתי הסוהר, לפיצוי לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה). מנגד, ביה”ד לעבודה אינו מוסמך לדון בעילת התובענה של המערערת מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משעה שביה”ד אף אינו מוסמך לדון בטענות המערערת אשר לזהות הגוף המוסמך לפטרה ובטענותיה לפגם בהליך הפיטורים.

טענות אשר לזהות הגוף המוסמך לפטר את המערערת באה בגדר הרכיב “פיטוריו של סוהר” שבסעיף 129 לפקודה ואינה באה בגדר סמכות ביה”ד לעבודה, וכך גם טענות לפגם בהליך הפיטורים.

על כן, עילת התובענה מכוח חוק השוויון אינה באה בגדרי סמכותו העניינית של ביה”ד לעבודה, בין אם הזרקורים ימוקדו בתוצאה הסופית (פיטורים) ובין אם ימוקדו הזרקורים ברקע לפיטורים (טענה להפליה בשיבוץ לתפקיד בראי ההתאמות הנדרשות).

טענות אשר לזהות הגוף המוסמך לפטר את המערערת באה בגדר הרכיב “פיטוריו של סוהר” שבסעיף 129 לפקודה ואינה באה בגדר סמכות ביה”ד לעבודה, וכך גם טענות לפגם בהליך הפיטורים.

אין חולק כי עילות התביעה הנוגעות להפרשי שכר, ימי חופשה שליליים, מענק, הודעה מוקדמת וביטוחי גמל, באות בגדר סמכות ביה”ד לעבודה משום שאין מדובר בעילה הנוגעת לפיטורי סוהר.

אשר לפיצוי לפי חוק הודעה לעובד, מדובר בענין הבא בגדר סמכות ביה”ד לעבודה מכוח סעיף 5 חוק הודעה לעובד ומכוח סעיף 24(א)(5) סיפא, ואינו יוצא מגדר סמכותו מכוח סעיף 129 לפקודה.

עע (ארצי) 44915-09-19 מאירחברה למכוניות ומשאיות בעמ נ’ רון טוליאן ניתן על ידי אילן סופר, סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק גנדלר, נ.צ.: י’ רון, ע’ ליפשיץ; ביום 5.4.20.​



Comments are closed.

לראש העמוד