לעובד קיימת זכות בחירה שלא להיות מבוטח בפנסיה מקיפה

בג"צ אימץ פסיקת ביה"ד הארצי לפיה לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעביד יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.
.
העתידה נגד פסק הדין של בית הדין הארצי נדחה על הסף ונקבע שגם לגופם של דברים פרשנותו של בית הדין הארצי את הוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח וצו ההרחבה מעוגנת היטב בלשון החוק והצו ובתכליותיהם – כעולה מהנמקת בית הדין הארצי ומעמדת היועץ המשפטי לממשלה – וממילא אין צידוק להתערב בה.

חוק הפיקוח וצו ההרחבה קובעים זכות לעובד וחופש בחירה מלא שלו לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו, וכנגדם הוטלה חובה על המעביד לכבד את בחירתו של העובד.
לעובד יש זכות כאמור לבחור בקרן פנסיה מקיפה הכוללת גם ביטוח נכות ושאירים, ואם בחר בכך, מחובתו של המעביד לבטחו בהתאם, אך בכך אין כדי לשלול את זכותו של העובד להחליט ולהעדיף מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח כאמור.

אכן, קיים לכאורה אינטרס כללי של ציבור העובדים להיות מבוטח בקרן מקיפה, הכוללת לצד צבירה פנסיונית גם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים. זהו לכאורה גם אינטרס של המדינה. אך יש לזכור כי אין ארוחות חינם, ורכישת ביטוחים אלה באה על חשבון סכומי הצבירה לקצבה, וישנם מצבים ונסיבות בהם האינטרס של העובד עשוי להצדיק ויתור על ביטוח כאמור לטובת הגדלת הצבירה הפנסיונית.

בגץ 2360/19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ניתן על ידי נועם סולברג, מ' מזוז, ג' קרא; ביום 16.1.2020.



סגור לתגובות.

לראש העמוד