סעיף 11 (ה) לחוק פיצויי פיטורים – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"-ג-1963

11. (ה) התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 14 או 20.

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 11(ה)  לחוק פיצויי פיטורים

  1. עובד אשר התפטר בהגיעו לגיל הנקוב בסעיף 11(ה) לחוק, זכאי לפיצויי פיטורים, תהא סיבת ההתפטרות אשר תהא.
  2. סעיף 11(ה) לחוק הינו בבחינת "אפליה חיובית".
  3. הוראת סעיף 11(ה) לחוק מכוונת רק לעובדים שהחלו עבודתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה טרם הגיעם לגיל הזכאות.
  4. בנסיבות של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא ומקיף בגין כל תקופת העבודה, לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(ה) לחוק.
  5. טענות חילופיות מצד העובד בדבר פיטורים או התפטרות מחמת גיל פרישה יכולות לדור יחדיו מקום בו יש ספק באינטרפרטציה המשפטית שיש לתת למסכת העובדתית.
  6. התפטרותו של עובד בהגיעו לגיל הפרישה אינה נופלת בגדר המקרים המזכים אותו בפיצויי פיטורים ביום הפסקת יחסי עובד-מעביד, אלא ביום שבו ידרוש בכתב את הפיצויים תוך ציון עילת דרישתו כאמור בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
  7. פסיקות של בתי הדין האזוריים לעבודה:
    1. אישה שהחלה לעבוד לאחר גיל הפרישה החוקי לפרישת נשים (62) ופרשה בגיל 67 תקום לה זכאות לתשלום פיצויים ואין להחיל את ההלכה בדבר העדר זכאות של עובדת לקבלת פיצויים לפי סעיף 11(ה) אם העובד החל עבודתו אצל המעסיק לאחר גיל הפרישה.
    2. על עובד הטוען להתפטרות מחמת גיל, חובה לנקוב בתאריך הלידה, להוכיחו בראיה בעלת משקל משכנע ולהראות איך מתיישב תאריך זה עם מועד ההתפטרות והוראות חוק גיל פרישה.
    3. קיים הבדל בין השלמת פיצויי פיטורים לבין מענק פרישה
    4. עובד שבפועל הפסיק את עבודתו כנהג מונית חודשיים לפני הגיעו לגיל פרישה מאחר ורישיונו נשלל ועבודתו הרשמית הסתיימה לאחר גיל הפרישה זכאי לתשלום פיצויים.
    5. אין בעובדה שהעובדת החלה לעבוד מספר שנים בלבד לפני גיל הפרישה והמשיכה לעבוד לאחר גיל הפרישה כדי לשלול ממנה הזכות לפיצויים, שכן החוק אינו דורש התפטרות בהגיע העובדת להגיע הפרישה, אלא לאחר גיל הפרישה.
    6. בנסיבות של התפטרות מחמת גיל, שאלת הסגר, וניסיונות המעסיק לקבל היתר עבור העובד, אין בהם כדי לשנות ולהשפיע על זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.
    7. עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל פרישה אינו בגדר מתפטר בדין מפוטר על-פי סעיף 11(ה) לחוק, אולם אין בכך כדי לשלול את זכותו להתפטר בדין מפוטר מטעמי בריאות.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 11(ה) לחוק

א.    עובד אשר התפטר בהגיעו לגיל הנקוב בסעיף 11(ה) לחוק, זכאי לפיצויי פיטורים, תהא סיבת ההתפטרות אשר תהא.

בעניין עזבון יצחק ידידיה1 בית הדין הארצי לעבודה פסק כי עובד אשר התפטר בהגיעו לגיל הנקוב בסעיף זה, זכאי לפיצויי פיטורים, תהא סיבת ההתפטרות אשר תהא.

כלומר אין צורך שהגיל הוא שהניע את העובד להתפטר, זאת בשונה, למשל, מהתפטרות לרגל מצב בריאות (סעיף 6 לחוק), עקב העתקת מקום מגורים (סעיף 8 לחוק) או מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה (סעיף 11 לחוק). בכל המקרים האחרים הגורם לא רק צריך להיות קיים אלא שאותו הגורם צריך להיות הפועל המניע והמביא לתוצאה2.

 ב.  סעיף 11(ה) לחוק הינו בבחינת "אפליה חיובית"

בעניין יוסף מורנו3 נפסק כי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, הוא בבחינת "אפליה חיובית" של הקשישים. בעוד שבכל עובד אין די בהתפטרות כדי לזכות בפיצויי פיטורים, וצריך להוכיח כי מתקיימים נתונים אחרים כנקוב בחוק – הרי בעובד שהגיע לגיל 65 ובעובדת שהגיעה לגיל 60 (כלשון החוק אז), די בעצם אותו נתון כדי לזכות בפיצויי פיטורים.

ג.     הוראת סעיף 11(ה) לחוק מכוונת רק לעובדים שהחלו עבודתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה טרם הגיעם לגיל הזכאות.

עוד נפסק בעניין יוסף מורנו שלעיל כי הוראה זאת מכוונת אך ורק לעובדים אשר החלו עבודתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה טרם הגיעם לגיל הזכאות. בית הדין הטעים כי בהיות ההוראה שבסעיף 11(ה) לחוק בגדר הוראה המהווה "אפליה חיובית" – אין לתת לה פירוש מרחיב, וכי ברור שכוונת המחוקק לא היתה להביא לזכויות יתר לעובד המתקבל לעבודה בגיל 70 ומתפטר שלא מאחת הסיבות או באחת הנסיבות המזכות כל עובד אחר בפיצויי פיטורים.

לדידו של בית הדין הארצי לעבודה, פירוש שיביא לתוצאה כזו יטיל על המעסיק חובה שאינה מוטלת עליו בגין עובד אחר והתוצאה תהיה – הכבדה על גמלאים לקבל עבודה והימנעות מעסיקים מלקבלם לעבודה. בנוסף בית הדין הארצי הוסיף וציין כי שעה שמדובר בעובד אשר התקבל לעבודה לאחר גיל פרישה, קשה למצוא צידוק לפיצויי פיטורים עקב התפטרות מחמת גיל בלבד. שלושת היסודות לרעיון של פיצויי פיטורים – היינו "אמורטיזציה" של עבודה שהושקעה בבחינת פיצוי על החלק בהקמת המפעל, אבטלה בין מקום עבודה למקום עבודה חדש, דאגה לעת זקנה – אינם מתקיימים בעובד כזה4.

ד.   בנסיבות של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא ומקיף בגין כל תקופת העבודה, לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(ה) לחוק.

בעניין יהושוע ירחמיאל, נפסקה ההלכה, ולפיה מאז פסק-הדין בעניין מליחי נ' עירית חדרה התשובה לשאלה, אם לעניין פיצויי פיטורים יש לראות פרישה מהעבודה מחמת גיל כפיטורים, או שאין לראותה כך, תלויה בנסיבות הפרישה, וליתר דיוק בכך, "אם וכיצד הוסדרה הזכות הפנסיונית". אם הוסדרה הזכות הפנסיונית הסדר מלא ומקיף, אין לדבר על פיטורים, אלא על סיום יחסים חוזיים בדרך מיוחדת-מוסכמת, בבחינת גמר חוזה על-ידי ביצועו – מיצוי החוזה כפי שראוהו מראש ובמשך כל השנים.

כן נפסק כי הודעה שמוסר אחד הצדדים ליחסי עבודה לצד שני, כדוגמת ההודעה האמורה בסעיף 8א' שבפרק העשירי לחוקת העבודה, אינה הודעת פיטורים והודעה שבאה מהצד השני אינה הודעת התפטרות. אלה אינן אלא בגדר "תזכורת" למען הסדר הטוב. עצם החובה והזכות לפרוש מהעבודה באה לא מהחלטה של אחד הצדדים עובר לפרישה, אלא מהתנאים החוזיים שחלו על הצדדים במשך תקופת הקשר החוזי.

כמו כן, במערכת העובדות שלא היו שנויות במחלוקת לא עשתה מועצת הפועלים דבר שיעיד על הבאה חד-צדדית של חוזה העבודה לידי סיים, כשם שאף אחד מהפנסיונרים לא עשה דבר להבאה חד-צדדית של החוזה לידי סיים. משבאים למסקנה, כי הפנסיונרים לא פוטרו ולא התפטרו, אלא פרשו לגמלאות – כלל לא קמה זכות לפיצויי פיטורים מכוח החוק, בין מכוח פיטורים ובין מכוח התפטרות בדין פיטורים5.

בעניין דבורה חמקין נפסק על בסיס האמור בעניין יהושוע ירחמיאל, כי סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה או בלתי קצובה יכול להיות עקב פרישה ב"גיל פרישה", על פי חובת פרישה מהעבודה בהתאם לחוק, לחוזה עבודה, להסדר קיבוצי או להסכם קיבוצי. בפרישה ב"גיל פרישה" "אין לדבר על פיטורים, אלא על סיום יחסים חוזיים בדרך מיוחדת – מוסכמת, בבחינת גמר חוזה על-ידי ביצועו – מיצוי החוזה כפי שראוהו מראש ובמשך כל השנים" .באותו עניין נפסק כי מאחר ולא הוכחה חובת פרישה של המשיבה ב"גיל פרישה" כמבואר לעיל, הרי שבצדק הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי תוצאות הפסקת עבודתה של המשיבה הן פיטורים ולא פרישה לפנסיה.

מהאמור לעיל עולה כי נראה שרק מקום בו קיים הסכם או הוראת חוק הקובעת חובה לפרישה מהעבודה תוך תשלום פנסיה אין מדובר בפיטורים או בהתפטרות, אלא בדרך שלישית של פרישה לפנסיה. במקרה כזה העובד אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ולהשלמת פיצויי פיטורים מכוח סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, או לקבלת פיצויים מכוח התפטרות לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצוי פיטורים.

כך, לטעמנו, אם נכפתה על העובד פרישה שלא לפי חובת פרישה שנקבעה בחוק או בהסכם החל במקום העבודה, גם אם הפרישה מלווה בתשלום פנסיה, יהא זכאי העובד לתשלום פיצויים מכוח סעיף 1(א) לחוק6.

בנוסף, אם העובד בחר לפרוש מהעבודה, אגב תשלום פנסיה לאחר מכן, וחובת הפרישה לא נקבעה בהסכם או בהסדר החל במקום העבודה, כך שהעובד היה יכול לבחור להמשיך בעבודה, הרי שאין מדובר בפקיעת יחסים אוטומטית, מדובר למעשה בהתפטרות, ויחול בעניין כאמור סעיף 11(ה) לחוק, המקנה זכאות לתשלום פיצויי פיטורים בדין מפוטר, בכפוף לכך שאם הופקדו לזכות העובד כספי פיצויים לפנסיה יחול סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. ככל שלא הופקדו לזכות העובד כספי פיצויים מלאים לקרן פנסיה (8.33%) יהא העובד זכאי להשלמת פיצויי פיטורים7.

לעומת זאת, אם עבודתו של העובד הסתיימה בדרך השלישית של פרישה מוסכמת על פי הסדר הקיים במקום עבודה, או על פי הוראות חוק הקבועות החלות במקום העבודה (כגון: חוק שירות המדינה (גימלאות)(נוסח משולב),תש"ל-1970), אגב תשלום פנסיה, אזי במקרה כזה לא יחולו על העובד סעיפים 1(א) או 11(ה) לחוק והעובד יקבל פנסיה, כאשר הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים, או השלמת פיצויים, או מענק פרישה נחתכת ונקבעת על פי אותו הסדר כאמור החל על אותו מקום העבודה, ככל שאם ובכלל הוא מעניק תשלומים נוספים מעבר לפנסיה8.

אולם, האמור לעיל מותנה בכך שהוסדרה הזכות הפנסיונית הסדר מלא ומקיף, שאם לא כן יהא העובד זכאי לתשלום פיצויים בהתאם לחוק. כך בבג"צ פלתורס נפסק כי אם עובד הפסיק לעבוד עם הגיעו לגיל פרישה "מבלי שתובטח לו פנסיה", יש לבחון האם הפרישה תסווג כפיטורים או התפטרות המזכים בפיצויים, ובנסיבות אלה כאשר הפרישה נכפית על העובד אין מניעה לראות בו כמי שפוטר והוא יהא זכאי, לפיכך, לפיצויי פיטורים9

בעניין המרכז הרפואי מרכז שערי צדק, פסיקה מאוחרת לעניין בג"צ פלתורס, בנסיבות בהן נערך לעובדת הסדר ביטוח פנסיוני אשר כלל הפקדות לפיצויי פיטורים רק בגין החלק השני של תקופת עבודתה, לא נדרש כלל בית הדין הארצי לשאלה מה היו נסיבות הפרישה מחמת גיל והאם ניתן לראות בהן התפטרות או פיטורים, ופסק כי "אין מחלוקת על כך שעם פרישתה קמה למערערת זכאות לתשלומי פנסיה".

משהוברר כי הסדר תשלומי הפנסיה חל רק על התקופה השנייה ובאין הסדר דומה לתקופה הראשונה, נמצא הסדר הפנסיה לוקה בחסר. בהעדר הסדרת זכויות פנסיה כדין עבור התקופה הראשונה, קמה למערערת, עם פרישתה מעבודתה מטעמי גיל, הזכאות לפיצויי פיטורים עבור תקופה זו10.

לעומת זאת, בעניין אביה ברק ועל סמך הנפסק בעניין יהושוע ירחמיאל שהובא לעיל, נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה, כי בנסיבות של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא ומקיף בגין כל תקופת העבודה, כפי שהוכח באותו המקרה, אין האחיות זכאיות לפיצויי פיטורים בגין התקופה הראשונה לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים. בית הדין הארצי לעבודה הטעים כי כל אחת מהאחיות זכתה להסדר פנסיוני מלא ומקיף בגין כל תקופת עבודתה בכללית, הנובע מאחריות הקיבוץ כלפיה, וכי המקורות הכספיים של ההסדר הפנסיוני נובעים מתשלומי המעסיק לקיבוץ בתקופה הראשונה ולקג"מ בתקופה השנייה.

על כן, בנסיבות אלה של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא בגין כל תקופת העבודה, האחיות לא זכאיות לפיצויי פיטורים בגין התקופה הראשונה ודין תביעתן, על יסוד הוראת סעיף 11(ה) לחוק כמו גם על סמך פסק הדין בעניין יהושוע ירחמיאל – להידחות11.

יוער כי באותו מקרה בית הארצי לעבודה כלל לא נדרש לשאלה האם הייתה קימת חובת פרישה, אגב תשלום פנסיה, על פי ההסדרים החלים על המעסיק ואם המדובר בפיטורים, בהתפטרות, או בדרך סיום יחסי העבודה בפרישה מוסכמת על פי חוק. אילו בית הדין הארצי היה נותן דעתו לשאלה זו והיה מתברר כי אין חובת פרישה לפי ההסכמים החלים על המעסיק או על פי חוק, אזי יתכן שהתוצאה אליה הגיע בית הדין הארצי לעבודה הייתה שונה.

ה.    טענות חילופיות מצד העובד בדבר פיטורים או התפטרות מחמת גיל פרישה יכולות לדור יחדיו מקום בו יש ספק באינטרפרטציה המשפטית שיש לתת למסכת העובדתית.

בעניין מוחמד ג'בור 12 שב והבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי טענות חלופיות כאמור יכולות לדור בכתב תביעה אחד מקום בו יש ספק באינטרפרטציה המשפטית שיש לתת למסכת העובדתית.

מעבר לכך צוין כי באותו מקרה, כאשר גיל העובד הוא עובדה קיימת שאינה דורשת פרשנות, הרי שכלל לא מדובר בטענות חלופיות. העובד טוען כי הוא פוטר, למיטב הבנתו, ועל כל פנים הוא זכאי לפיצויי פיטורים עקב גילו. שתי הגרסאות יכולות לדור בכפיפה אחת והן אינן חלופיות.

ו.      התפטרותו של עובד בהגיעו לגיל הפרישה אינה נופלת בגדר המקרים המזכים אותו בפיצויי פיטורים ביום הפסקת יחסי עובד-מעביד, אלא ביום שבו ידרוש בכתב את הפיצויים תוך ציון עילת דרישתו כאמור בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

בעניין מרדכי קנובל13 נפסק כי המחוקק מבחין בין מועדים לתשלום פיצויי פיטורים. מעסיק המפטר עובד, או מקום בו נפטר העובד – המועד לתשלום פיצויי הפיטורים יהיה ביום ניתוק יחסי עובד-מעביד. עובד המתפטר מעבודתו, או שקמה לו עילה לפיצויי פיטורים מסיבה אחרת שאינה פיטורים – המועד לתשלום פיצויי פיטורים יהיה ביום הגשת הדרישה למעביד, כאמור בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

התפטרותו של עובד בהגיעו לגיל 65 אינה נופלת בגדר המקרים המזכים אותו בפיצויי פיטורים ביום הפסקת יחסי עובד-מעביד, אלא ביום שבו ידרוש בכתב את הפיצויים תוך ציון עילת דרישתו. כשלא נשלחה דרישה כאמור, אין העובד זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים ולא להפרש הצמדה וריבית14.

ז.     פסיקות של בתי הדין האזוריים לעבודה

1.  אישה שהחלה לעבוד לאחר גיל הפרישה החוקי לפרישת נשים (62) ופרשה בגיל 67 תקום לה זכאות לתשלום פיצויים ואין להחיל את ההלכה בדבר העדר זכאות של עובדת לקבלת פיצויים לפי סעיף 11(ה) אם העובד החל עבודתו אצל המעסיק לאחר גיל הפרישה.

בעניין ג'ון יפה, נפסק ע"י בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי גיל הזכאות לעניין זה (מועד תחילת העבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה) הינו הגיל הקבוע בחוק גיל פרישה כגיל פרישת חובה (סעיף 4 לחוק גיל פרישה, תשס"ד- 2004) ולא כגיל הפרישה (סעיף 3 לחוק גיל פרישה, תשס"ד– 2004), כך שעובדת שהחלה את עבודתה בגיל 62 ופרשה בגיל 67 תקום לה זכאות לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 11(ה) לחוק15.

2. על עובד הטוען להתפטרות מחמת גיל, חובה לנקוב בתאריך הלידה, להוכיחו בראיה בעלת משקל משכנע ולהראות איך מתיישב תאריך זה עם מועד ההתפטרות והוראות חוק גיל פרישה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק בעניין ענת כספי כי על מנת שיוכר אדם כמי שהתפטר לאחר שהגיע לגיל פרישה, כפי שהעובדת (התובעת) ניסתה לטעון באותו המקרה, יש חובה לנקוב בתאריך הלידה, להוכיחו בראיה בעלת משקל משכנע ולהראות איך מתיישב תאריך זה עם מועד ההתפטרות והוראות חוק גיל פרישה, תשס"ד– 2004) גם יחד, לרבות הגדרת "גיל הפרישה" והוראות המעבר, שנקבעו בחוק זה, באשר לגיל הפרישה של אישה16.

3. קיים הבדל בין השלמת פיצויי פיטורים לבין מענק פרישה.

"השלמת פיצויי פיטורים" הינו תשלום המשולם בסיום עבודה מחמת פיטורים או התפטרות בנסיבות בהן העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות השלמת פיצויי פיטורים.

"מענק פרישה", לעומת זאת, הינו תשלום המשולם בעת פרישה לגמלאות שהסדר פנסיוני בצידה (ככל שהעניין מוסדר בהסדר הפרישה הקיים באותו מקום עבודה), כשבהתאם לסעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, המעסיק פטור מתשלום פיצויי פיטורים לפורש לפנסיה כאשר קיים הסדר פנסיוני מקיף מלא17, ובכלל זאת השלמת  פיצויים.

4. עובד שבפועל הפסיק את עבודתו כנהג מונית חודשיים לפני הגיעו לגיל פרישה מאחר ורישיונו נשלל ועבודתו הרשמית הסתיימה לאחר גיל הפרישה זכאי לתשלום פיצויים.

בעניינו של העובד שמעון זאידמן 18 ערך בית הדין הבחנה בין מועד ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים לבין מועד הפסקת עבודתו של התובע בפועל. בית הדין ציין כי לא היה חולק שבפועל חדל התובע לנהוג על המונית כבר ביום 6.2.11 עקב שלילת רישיונו לתקופה של 4 חודשים, אלא שבמועד זה לא התפטר התובע ואף לא נטען כי הנתבעת פיטרה אותו במועד זה. הנכון הוא כי במועד זה נבצר מהתובע מלבצע את תפקידו, ואף זאת לתקופה קצרה של 4 חודשים. על כן לא מדובר בניתוק יחסי עובד ומעביד במועד זה.

לעומת זאת, כאשר תמה תקופת השלילה ביום 6.6.11 (לאחר שעבר התובע את גיל הפרישה) כבר הוסרה הנבצרות מצד התובע להמשיך ולבצע את תפקידו, אך התובע בחר שלא להמשיך בעבודתו, והנתבע לא טען אחרת. בכך ראה בית הדין התפטרות מכללא וניתוק יחסי עובד ומעביד בחודש יוני 2011, לאחר הגיעו של התובע לגיל פרישה, ובכך עונה התובע על דרישות סעיף 11(ה) לחוק.

בית הדין הוסיף כי המסקנה אליה הגיע אף עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק פיצויי פיטורים ותכליתו של סעיף 11(ה) לחוק בפרט. לדידו של בית הדין ובין היתר על סמך הנפסק בעניין עז רום וההפניות המופיעות שם19 תשלום פיצויי הפיטורים נועד בין היתר כדי להעניק פיצוי כספי לעובד בגין ה"בלאי" האנושי שנגרם לו במהלך שנות עבודתו אצל אותו מעסיק, וכתחליף לפנסיה, לעובד הפורש משוק העבודה.

5. אין בעובדה שהעובדת החלה לעבוד מספר שנים בלבד לפני גיל הפרישה והמשיכה לעבוד לאחר גיל הפרישה כדי לשלול ממנה הזכות לפיצויים, שכן החוק אינו דורש התפטרות בהגיע העובדת להגיע הפרישה, אלא לאחר גיל הפרישה.

בעניין אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, התובעת הגב' רחל הספל20 החלה את עבודתה עוד טרם הגיעה לגיל 60, והתפטרה לאחר מכן.

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי אין בעובדה שהעובדת החלה לעבוד מספר שנים בלבד לפני גיל 60 (גיל הפרישה לנשים באתה עת) כדי להשפיע לשלילה על הזכאות לפיצויי פיטורים. כך גם אין בעובדה כי המשיכה לעבוד לאחר גיל 60 כדי לשלול ממנה הזכות לפיצויים. בית הדין הדגיש כי החוק אינו דורש התפטרות בהגיע העובד לגיל הנקוב, אלא ההתפטרות לאחר הגיע העובד לאותו גיל21.

6. בנסיבות של התפטרות מחמת גיל, שאלת הסגר, וניסיונות המעסיק לקבל היתר עבור העובד, אין בהם כדי לשנות ולהשפיע על זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.

בעניין מוחמד מצרי נטען להעדר זכאות לתשלום פיצויים על פי הפסיקה לפיה "במקרה של סגר ובמצב שבו התובע טוען שרצה להמשיך לעבוד והנתבעת הוכיחה כי נקטה בכל האמצעים שברשותה על מנת לאפשר המשך העסקתו, אך נבצר ממנה הדבר עקב התערבות גורם חיצוני (ממשלת ישראל) מדובר בנסיבות שבהן אכן אירע מצב בו הופסקו יחסי עבודה מבלי שהתובע התפטר ומבלי שהנתבעת פיטרה אותו" 22.

בית הדין הבהיר כי המקרה של התובע דנן שונה, מאחר ובמועד הטלת הסגר, התובע עבר את גיל 65 (גיל הפרישה באותה עת), ולכן חלות בנסיבות העניין הוראות סעיף 11(ה) לחוק, כך שבהגיעו לגיל הנקוב בחוק, זכאי הוא לפיצויי פיטורים תהא סיבת ההתפטרות אשר תהא (ראו עניין עזבון יצחק ידידיה לעיל].

7. עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל פרישה אינו בגדר מתפטר בדין מפוטר על-פי סעיף 11(ה) לחוק, אולם אין בכך כדי לשלול את זכותו להתפטר בדין מפוטר מטעמי בריאות.

בעניין יהודה טהל23, אולם בכך אין כדי לשלול את זכותו של התובע להתפטר בדין מפוטר מטעמי בריאות.

  1. דב"ע נג/3-137 עזבון יצחק ידידיה נ' יוסף בלומנפלד פד"ע כו 557; ראו עוד עע (ארצי) 487/05 אבו שראר חאלד נ' שרון אשקלון 1998 בע"מ, 13.3.16; ראו פסיקות של בתי הדין האזורי – דמ (ת"א) 6296/03 הורנשטיין שרגא נ' מוקד עמישב בע"מ, 13.7.04; עב 8446/02 קלרה קירז'נר נ' חברת "גלינה חברה טובה" בע"מ, 25.4.04; עב (ת"א) 911452/99 שמעוני ויקטור נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 31.12.99; עב (ת"א) 1888/01‏ ‏ צעירי אהובה נ' סולנז' גליקמן 26.12.04; דמש (י-ם) 41847-05-10 מיכאל צימבלוב נ' ש.א.ס שמירה בע"מ, 5.7.12; עב (ב"ש) 3094/06 ברוורמן ילנה נ' יה"ב תכנון ופיקוח הנדסי (1998) בע"מ, 27.12.2007; סעש (חי') 22471-05-13 אנטונינה ויורטקין נ' יוסי ספיישל בע"מ 15.8.16
  2. הגיל הנקוב בסעיף 11(ה) לחוק קבוע בחוק גיל פרישה- תשס"ד- 2004 (ס"ח 1919); חוק זה ביצע תיקונים עקיפים במספר חוקים ובכלל זה בסעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג- 1963, כך שבמקום הדרישה המסתיימת במילים ״שהגיע ל־65״ יבוא ״התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד-2004״ והמילים ״לעובדת או״ – יימחקו" ; ראו עא (ארצי) 209/10 ליבי וינברגר נ' אוניברסיטת בר אילן 6.12.12 ובגץ 9134/12 ‏ ‏ פרופ' משה גביש ואח' נ' הכנסת ואח' , 21.4.16
  3. דב"ע מא/3-92 יוסף מורנו נ' חרות בע"מ, פד"ע יג 25
  4. ראה גם פסיקה של בית הדין האזורי – סעש (חי') 49540-05-13 ברוך דפרין נ' משה שפושניק מערכות בע"מ, 19.3.15
  5. דב"ע שם/3-139 מועצת פועלי חיפה נ' יהושוע ירחמיאל פד"ע יב 365; ראו עוד בעניין זה את הנפסק בדב"ע (ארצי) 3-65/מח ט.וו.א. טרנס וורלד אירליינס אינק נ' מאיר שימל, 5.2.1989; דב"ע שם/3-2 מקורות חברת מים בע"מ נ' אריה וינטל פד"ע יא, 278, 281; דב"ע לב/3-22 עירית חדרה נ' מנחם מליחי  פד"ע ד' 113 ; דב"ע לה/3-29 רוזי-רחל פוטוקר-שטיין נ' אגד אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע ו' 288; כך גם בפסיקות הבאות נקבע שאין דין פרישה לגמלאות כדין פיטורים – דב"ע לד/3-53, נחמיה לב – אשר חסון  פד"ע ה' 442, וכך גם בית המשפט העליון בע"א 49/66‏ אריה מארגל נ' מדינת ישראל, פ"ד כ(3) 281, 282; בג"ץ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(2) 649, 653; בג"ץ 739/79 פלתורס בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 122 (1980) (3)
  6. ראה לעניין זה גם דב"ע לב/3-22 עירית חדרה נ' מנחם מליחי  פד"ע ד' 113, בו נקבע כי עבודת העובד הופסקה, למרות שנחתם עמו הסכם פרישה
  7. ראו גם לעניין זה דן שניט, "חובת הפרישה לגימלאות — הערכה מחדש", הפרקליט | לב (אוקטובר 1979)
  8. ראו- הסיפא לדב"ע שם/3-139 מועצת פועלי חיפה נ' יהושוע ירחמיאל פד"ע יב
  9. בג"ץ 739/79 פלתורס בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 122 (1980)
  10. ע"ע (ארצי) 185/99 בנדיתו – המרכז הרפואי שערי צדק 21.3.2002; ראו עוד בעניין זה דיון מט/122-3 (ארצי) "עמל" רשת בתי-ספר תיכוניים מקצועיים נ' יחיאל פרישקולניק, פד"ע כא 365
  11. עע (ארצי) 11465-06-13‏ ‏שירותי בריאות כללית נ' אביה ברק, 27.8.18
  12. עע (ארצי) 1135/01 מוחמד ג'בור נ' חברת קדישא גחש"א, 27.10.04
  13.  מרדכי קנובל נ' "אחדות 1974" מאפיה קואופרטיבית אוטומטית בת"א בע"מ, פ"ד יח(1) 378
  14. ראו גם עב (ב"ש) 1575/02  זלקאי אביה נ' קריירה – שירותי כח אדם ארציים בע"מ,23.1.05
  15. סע"ש (י-ם) 12 4450-01- ג'ון יפה נ' רז מטמון קשרי לקוחות בע"מ, 30.12.14; ראו עוד בעניין זה סעש (ת"א) 12191-11-13 אהרון מנופלה נ' בן – בטחון (1989) בע"מ, 10.8.15
  16. סעש (חי') 61596-12-13 ענת כספי נ' מוניות הקריון (קרית ביאליק) בע"מ, 11.2.18
  17. סעש (ת"א) 6663-08-13‏שמואל רוזנבוים נ' שירותי בריאות כללית 23.5.16
  18. סע (חי') 21243-10-11  שמעון זאידמן נ' ליאון פדידה, 25.12.14
  19. ע"ע 207/08 עז-רום מפעלי מתכת בע"מ – עיצאם מוחמד אשכנתא ו–87 אח', 13.1.2012
  20. תב"ע מז/643-2 (ת"א) רחל הספל נ' אליעזר אדלר, פד"ע יט 14
  21. פסק דין זה ניתן טרם תיקון החוק, והחלפת גילאים נקובים במונח "גיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה"
  22. ע"ע 300366/97 נזאל – סטרפלאסט תעשיות (1976) בע"מ, פד"ע לה 502
  23. עב (י-ם) 1748/02 יהודה טהל נ' רובין חברה להסעות שרותים ובניה בע"מ הבהיר בית הדין כי אכן עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל זה אינו בגדר מתפטר בדין מפוטר על-פי סעיף 11(ה) לחוק[1. עניין יוסף מורנו שלעיל

לראש העמוד