ימי חופשה לעובד

כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.

בסיס הזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951.

אולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר לקבוע בחוק.

מטרת רשימה זו לשפוך אור על הכללים החלים בנושא הזכאות לחופשה שנתית וחשוב הזכות.

שאלות ותשובות

מי זכאי לחופשה שנתית?

כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.

מהו אורך החופשה השנתית לה זכאי העובד ואיך מחשבים החופשה?

אורך החופשה נקבע על פי הוותק במקום עבודה אחד או אצל מעביד אחד. 

ותק בעבודה מספר ימי החופשה
    בכל אחת מ-  5 השנים הראשונות     16
בעד השנה השישית 18
בעד השנה השביעית 21
בעד השנה השמינית ואילך יום נוסף לכל שנה עד 28ימים ה

 חשוב החופשה לעובד בשכר ולעובד במשכורת

כמו חוקי עבודה אחרים, לעניין חשוב שיעור החופשה לה זכאי העובד החוק עושה הבחנה בין עובד במשכורת, קרי עובד ששכרו מחושב על בסיס חודשי, לבין עובד בשכר, שהינו עובד שאינו במשכורת (עובד על בסיס שעות או ימי עבודה, או על בסיס תפוקה).

לעניין חשוב שיעור הזכאות לחופשה ודמי חופשה, לרבות חשוב השכר הקובע לכל יום חופשה, לעובד במשכורת לחץ  – כאן.

לעניין חשוב שיעור הזכאות לחופשה ודמי חופשה, לרבות חשוב השכר הקובע לכל יום חופשה לעובד בשכר לחץ – כאן.

אורך החופשה במגזר העסקי לגבי 5 ימי עבודה

חופשה, הבראההסכם קיבוצי כללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, מסדיר מכסות מעודכנות של ימי חופשה.

בהתאם לכך המכסה השנתית לה זכאים עובדים במגזר זה, אשר עברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, היא כדלקמן:- בעד כל אחת מהשנתיים הראשונות – 10 יום; בעד השנה השלישית והרביעית – 11 יום; בעד השנה החמישית – 12 יום; בעד השנה השישית, שביעית ושמינית – 17 יום; בעד השנה התשיעית ואילך – 23 יום.

שימו לב – ימים חופשה אלו הינם ימי עבודה בפועל ולא ימים קלנדריים.

הסכם זה הורחב בצו הרחבה.

האם ניתן להעניק מכסת חופשה נמוכה מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית?

לא.

אם הסכם ההעסקה של העובד מקנה לעובד חופשה ארוכה מזו הקבועה בחוק, ניתן לקצר את אורכה בהסכמת העובד.

האם ניתן לצבור ימי חופשה?

חופשה, הבראהבחוק חל איסור על צבירת חופשה.

העובד רשאי בהסכמת המעביד, לנצל רק שבעה ימי חופשה לפחות, ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

אם העובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק עלול הוא לאבד את זכותו לחופשה שהיה עליו לקחת במועד הנכון.

הרציונאל העומד מאחורי כלל זה הוא לעודד עובדים לצאת לחופשה שנתית על מנת שיוכלו להתרענן ולהחליף כוח.

כדי שמעביד יהיה רשאי "למחוק" ימי חופשה אלו, עליו להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד סירב לקחתה או אי לקיחתה נבעה מסיבה התלויה בעובד והיא בלתי סבירה.

יודגש, כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעביד.

אם המעביד מונע מהעובד את האפשרות לנצל זכות זו, אין הצדקה למחיקת מכסת החופשה הצבורה.

האם כתוצאה מחילופי מעבידים יכולים להיפגע הזכות לחופשה שנתית?

לא.

הוותק של העובד לעניין חופשה נשמר עם חילופי המעבידים באותו מקום עבודה.

בנוסף, המעביד האחרון אחראי על תשלום יתרות חופשה שלא שולמו על ידי המעביד הקודם, בתנאים שנקבעו בחוק.

מהו מועד תחילת חופשה שנתית ומועדה?

תאריך תחילת חופשה שנתית יקבע לפחות 14 יום מראש.

הוראה זו אינה חלה על חופשה קצרה בת פחות משבעה ימים.

החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או בשנת העבודה שלאחריה.

האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת?

כן.

קביעת מועד החופשה הינה בסמכותו של המעביד.

יחד עם זאת, על המעביד להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.

לפיכך, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים, בכפוף, כאמור, להתראה של 14 ימים מראש לפחות, אחרת החופשה המרוכזת עלולה שלא להיזקף על חשבון החופשה השנתית.

האם עובד רשאי לקבוע את המועד של חופשה שנתית ללא הסכמת המעביד?

לא.

יחד עם זאת, העובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש.

האם ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים?

בהתאם לחוק, על החופשה להיות רצופה.

יחד עם זאת, בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים אם קיים במקום העבודה, ניתן לפצל חופשה שנתית לחלקים ובתנאי שחלק אחד ממנה יהיה לפחות שבוע ימים.

אלו ימים אין להביא בחשבון במניין ימי חופשה?

ימי שירות במילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; אי יכולת לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14 ימים, ובמידה שעלו.

אם חלו הימים האמורים בימי החופשה של העובד, יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

האם ניתן לחפוף הודעה מוקדמת לפיטורים בימי חופשה?

בדרך כלל לא.

במקרה של פיטורים מידיים, המחייבים תשלום פדיון ימי חופשה כפי שיפורט להלן, אין לזקוף כל חלק מתמורת הודעה המוקדמת על חשבון פדיון החופשה.

ואולם, שעה שניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, והעובד מחליט לצאת לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לזקוף את ימי ההודעה המוקדמת, העולה על 14 ימים, גם כתשלום בגין חופשה שנתית.

האם רשאי עובד לעבוד במקום עבודה אחר בזמן חופשתו השנתית?

לא.

אם עבד העובד בעבודה סדירה בשכר בימי חופשתו, איבד הוא את זכותו לדמי חופשה ואם כבר שולמו, רשאי המעביד לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.

האם עובד זכאי שלא לנצל חופשה שנתית ולקבל תמורתה תשלום?

ככלל – לא.

בתי הדין לעבודה עקביים בפסיקתם לפיה מטרתה של חופשה שנתית היא מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח.

לא ניתן לפדות, ימי חופשה, במהלך תקופת העבודה.

מעביד שישלם פדיון כאמור, מפר את הוראות החוק, ואף מסתכן בתשלום כפול.

יחד עם זאת, עובד שחדל לעבוד בטרם ניתנה לו החופשה המגיעה לו עד היום שבו חדל לעבוד, ישלם לו המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

יודגש, כי בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.

על מי חל נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה המגיעה לעובד?

על המעביד.

מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום את הפרטים הדרושים כאמור.

במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, נקבעה חובה מפורשת לפרט בתלוש השכר את צבירת וניצול ימי החופשה של העובד.

מעביד שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, וכן יאלץ לשאת בנטל ההוכחה.

מה מעמדו של רישום צבירת ימי חופשה לעובד בתלושי שכר

בית הדין הארצי דחה טענה של עובד לפיו אין לקבל את האמור בתלושי השכר בנוגע לניצול בפועל של ימי חופשה על ידי העובד, רק בשל העדר פנקס חופשה, כאשר העובד לא עמד בנטל לסתור את האמור בתלושי השכר.

כן נקבע כי האמור בתלושי השכר לעניין צבירת ימי החופשה מהווה הודאת בעל דין של המעסיקה בדבר זכאות העובד למספר ימי החופשה המצוין בתלושי השכר. משנקבע, כי יש לקבל את הנתונים בתלושי השכר בנוגע לצבירת ימי חופשה וניצולה, ומששולם למשיב כל המגיע לו בעד פדיון חופשה בהתאם לפרטים שבתלוש שכרו האחרון, אין מקום לחייב את העובד להשיב סכום כלשהו ששולם לו ביתר עבור רכיב זה1.

האם אי תשלום חופשה במועד יכול לזכות העובד בפיצויי הלנה?

דמי חופשה ודמי פדיון חופשה דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.

יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה דמי פדיון חופשה להם זכאי העובד במועד סיום יחסי העבודה אינם נחשבים בגדר שכר מולן, לפיכך לא ניתן לקבל עבור אי תשלומם במועד פיצויי הלנה, אלא רק הפרשי הצמדה וריבית, וזאת בשונה מדמי חופשה המשולמים לעובד במהלך תקופת עבודתו.

מהי תקופת התיישנות לתביעת זכות לחופשה שנתית?

3 שנים.

בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת. זכות זו לפדיון ימי חופשה עומדת בתקופה למשך שלוש שנים.

יש לציין, כי אם לא העלה המעביד את טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה (בקשה לסילוק על הסף או בכתב ההגנה), זכאי העובד למלוא החופשה השנתית שלא שולמה לו גם אם חלפו 3 שנים.

יצויין עוד, כי לגבי חופשה שנתית מוגדלת מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או חופשה נוספת הניתנת לעובד בתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודת יום מנוחה, קיימת התיישנות הרגילה של 7 שנים.

פוסטים קשורים

חשוב חופשה שנתית – מידע באשר לחשוב חופשה שנתית, בעיקר בכל הקשור לחשוב השכר הקובע.

דמי הבראה –  כל המידע הנדרש בנושא דמי הבראה, בצורה של שאלות ותשובות.

הוראות חוק ותקנות  – ימי חופשה לעובד

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

טבלה מרכזת של חוק חופשה שנתית.

תקנות חופשה שנתית (קרנות-חופשה), תשי"א -1951

תקנות חופשה שנתית (פנקס-חופשה), תשי"ז-1957

תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן-חופשה) תשכ"ד – 1964

תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד – 1963

תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק), תשי"ט-1958

תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה), תשל"א – 1971

  1. עדמ (ארצי) 19/07 עמוס 3 בע'מ נ' סלוצקי שי, ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה (ש' צור, ו' וירט ליבנה, ר' רוזנפלד), ביום 25.11.2008

לראש העמוד