חישוב זכויות לעובד בשכר

בהתאם לחוקי העבודה עובד ששכרו  אינו מחושב על בסיס חודשי נקרא עובד בשכר.

ככלל, בהתאם לחוקי העבודה לעובד בשכר מוקנות זכויות טובות פחות  מזכויות מאלו שמקבל עובד ששכרו מבוסס על חשוב חודשי.

במידה ועובד בשכר מקבל בנוסף עמלות מכירה, אזי על אותו חלק מן השכר בגין עמלות מכירה יחולו הכללים החלים על עובד בשכר, שהינו מוגדר כעובד ששכרו לא מחושב על בסיס חודשי.

חשוב ערך יום עבודה

חופשה שנתית

חשוב מספר ימי החופשה להם זכאי העובד

אורך החופשה נקבע על פי הוותק במקום עבודה אחד או אצל מעביד אחד, כלהלן:  

ותק אצל אותו מעביד או במקום עבודה אורך החופשה
בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות 14 יום
בעד השנה החמישית 16 יום
בעד השנה השישית 18 יום
בעד השנה השביעית 21 יום
בעד השנה השמינית ואילך  יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום

שימו לב , כי מדובר בימים קלנדריים ולא ימי עבודה. כך למשל, בשנה הראשונה לעבודתו זכאי העובד ל- 14 ימי חופשה, הכוללים גם את ימי שישי שבת.

בנוסף, שימו לב, כי שנת עבודה פירושה בחוק חופשה שנתית, "פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה"

בנוסף, החוק קובע כללים לגבי שיעור הזכאות לחופשה לעובד שהתחיל לעבוד באמצע השנה (שמתחילה כאמור בינואר ומסתיימת בחודש דצמבר) ולגבי עובד העובד באופן חלקי. להלן יפורטו הכללים בנושא:

במידה ויחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה (מחודש ינואר  ועד דצמבר) והעובד עבד באותה שנה לפחות 200 ימים בפועל, אזי מספר ימי החופשה להם יהא זכאי העובד יהיו כמפורט בטבלה דלעיל, לפי וותק העובד.

במידה ויחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה פחות מ- 200 ימים בפועל, אזי מספר ימי החופשה להם יהא זכאי העובד יחושב לפי הנוסחה הבאה:

 מס׳ ימי הזכאות עפ״י הטבלה כאמור לפי הוותק X  מס׳ ימי עבודה בפועל במהלך השנה
                                                                                               200

 יושם אל לב שחלק של יום חופשה לא יובא במניין.במידה ויחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה (העובד התחיל  לעבוד באמצע השנה או הפסיק לעבודה באמצע השנה) והעובד עבד באותו חלק של שנה לפחות 240 ימים, אזי מספר ימי החופשה יהיו כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד.

במידה ויחסי העבודה התקיימו בחלק משנת עבודה והעובד עבד בחלק משנת העבודה פחות מ־240 ימים, אזי מספר ימי החופשה יהא לפי החשוב הבא:

      מס׳ ימי הזכאות עפ״י הטבלה  X  מס׳ ימי עבודה בפועל בחלק משנת העבודה
                                                                              240   

      חלק של יום חופשה לא יובא במניין הימים.

יודגש,  כי לצורך חשוב הזכאויות כאמור יש לספור ימי עבודה בפועל ולכן אין לקחת בחשבון ימי היעדרות עקב חופשת לידה, מחלה, תאונת עבודה וכיוצא באלה.

חשוב השכר הקובע לחופשה

לאחר שחשבנו את מספר ימי החופשה המגיעים לעובד לפי הכללים כאמור, נותר לנו לחשב את דמי החופשה המגיעים לעובד.

בהתאם סעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, דמי חופשה של עובד בשכר יחושבו כדלקמן:

שכר הרגיל  ב- 90 ימים שקדמו לחופשה    X   מס' ימי החופשה המגיעים לעובד לפי  הוותק כנ"ל
                 90 ימים                                                                          

במידה וברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, העובד יכול לבחור שחשוב ערך ליום חופשה יהא לפי השכר הממוצע היומי ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב־12 החודשים שקדמו לחופשה.

שכר עבודה הרגיל של העובד הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות. כלומר –  גם עמלות מכירה הינן חלקו משכרו של העובד.

סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה.

האם יש לכלול בחישוב דמי החופשה גמול ששולם עבור עבודה שעות נוספות?

התשובה שלילית – בהתאם לנוסח החוק, השכר הרגיל של העובד הינו השכר המשתלם לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות.

מכאן, שהמעביד רשאי לערוך חישוב השכר בעד החופשה ללא הכללת תשלום עבור שעות נוספות (כולל שעות נוספות גלובאליות) וללא התוספת הנובעת מהתעריף המוגדל המשולם לעובד עבור עבודה בשבת.

האם יש לכלול בשכר הקובע לחישוב החופשה החזרי הוצאות?

התשובה שלילית – בהתאם לחוק סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה. מכאן, שאין לכלול בחישוב דמי החופשה דמי נסיעה לעבודה, דמי אש"ל ותשלומים דומים שלהם לא נזקק העובד בימי חופשתו.

האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול תשלום שמקבל העובד עבור עמלות?

התשובה חיובית – עובד ששכרו משתלם בחלקו על פי מרכיב קבוע ובחלקו האחר בעמלות המחושבות על פי מחזור המכירות או הרווחים, יחושבו דמי החופשה על פי השכר בשני המרכיבים.

האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול תוספת משמרות?

לגבי עובד שעובד במפעל באופן קבוע וסדיר ולפי תכנון קבוע במשמרות – יש לראות בתוספת משמרות כחלק משכרו הרגיל לעניין תשלום חופשה שנתית.

האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול פרמיות המשולמות לעובד?

בחופשה, הבראההסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות בעלי התעשייה להסתדרות נקבע, כי יש לכלול בחישוב דמי חופשה אותו חלק מהפרמיה המשתלמת לעובד בעבור יום עבודה רגיל, אשר אינו עולה על 30% ליום, משכרו הקבוע. חישוב של הפרמיה לצורך זה נעשה על פי ממוצע של 90 יום שקדמו ליציאה לחופשה. מובאת בחשבון הממוצע רק פרמיה בגין שעות עבודה רגילות (ולא שעות נוספות) ורק אותו חלק שאינו על 30% ליום.

על הסכם קיבוצי זה ניתן צו הרחבה על כל המועסקים בתעשייה ובמלאכה.

אלו ימים אין להביא בחשבון במניין ימי החופשה?

ימי שירות במילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; אי יכולת לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14 ימים, ובמידה שעלו.

אם חלו הימים האמורים בימי החופשה של העובד, יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה מוקדם ככל האפשר.

חשוב דמי מחלה

הכללים המפורטים להלן רלבנטיים למקומות עבודה בהם חל חוק דמי מחלה. אך, אם חל במקום העבודה הסדר או הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים זכויות טובות יותר לעובד יש לחשב את הזכות של העובד לדמי מחלה לפי אותם מקורות.

  • הזכאות לימי מחלה

מחלה, מחלת ילדעבור יום המחלה הראשון  –  העובד לא זכאי לדמי מחלה. עבור יום המחלה השני והשלישי – העובד זכאי, לגבי כל יום, ל- 50% משכרו כדמי מחלה. עבור יום המחלה הרביעי ואילך (מחלה רצופה) – העובד זכאי, לגבי כל יום, ל-100% משכרו כדמי מחלה.

  • שיעור הצבירה של ימי מחלה

תשלום דמי המחלה כפוף לתקרת צבירה של ימי מחלה.

בהתאם  לסעיף4(א) לחוק דמי מחלה, תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי החוק.

עם זאת, החוק קובע שעובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש, ייערך חשוב הצבירה לפי הנוסחה הבא:

במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע:

1.5  X    מס' ימי העבודה בפועל בחודש
                             25

במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע:

1.5  X    מס' ימי העבודה בפועל בחודש
                          21.66

  • השכר הקובע לתשלום דמי מחלה

לעניין חשוב השכר הקובע לתשלום דמי מחלה יש להביא בחשבון את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מבצעית.

עמלות מכירה הינן חלק משכרו הרגיל של העובד לצורך חשוב דמי מחלה.

  • תקופת המחלה לגבי לעובד בשכר העובד באופן מלא ורצוף

סעיף 2(ב) לחוק דמי מחלה קובע, שתקופת מחלה לגבי עובד בשכר שעובד עבודה מלאה (בכל ימי העבודה החלים בחודש מסוים) אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים.

כלומר – לגבי עובד בשכר, בשונה מעובד שמשכורתו מחושבת על בסיס חודשי, ימי שישי ושבת אינם חלק מתקופת המחלה המזכה בתשלום.

החוק לא קובע באיזה אופן יש לחשב את ערך יום מחלה.

אך, נראה כי החשוב הנכון לחשוב השכר הוא לפי ממוצע השכר היומי בשלושת החודשים שקדמו למחלה, כלהלן:

שכר יומי ממוצע  =     שכר הכולל ב- 3 חודשים האחרונים שקדמו למחלה (כולל עמלות)
                                              מספר ימי עבודה באותם 3 חודשים                              

חשוב תקופת מחלה לעובד בשכר העובד לסירוגין

סעיף2(ב)(3) לחוק דמי מחלה קובע, שתקופת מחלה לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (להלן – עובד לסירוגין) – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה.

כלומר –  לגבי עובד בשכר שאינו עובד מדי יום וברציפות (עובד במשמרות למשל) תקופת המחלה תהא לפי הנוסחה הבאה:

 כל ימי מחלתו של העובד, למעט מנוחה שבועית וחגים  X    ימי עבודה בפועל של העובד ברבעון*
  
                                                                                     ימי העבודה ברבעון במקום העבודה

 *רבעון, נחשב כרבע השנה המלאה של העבודה המלאה ביותר בשנים עשר החודשים שקדמו למחלה.

 במידה והעובד עובד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1971, יערך החשוב לפי הנוסחה כאמור, אולם במקום "ימי העבודה ברבעון במקום העבודה" יבוא "90".

החוק לא קובע באיזה אופן יש לחשב את ערך יום מחלה.

אך, נראה כי החשוב הנכון לחשוב השכר הוא לפי השכר ממוצע השכר ברבעון כאמור, כלהלן:

שכר יומי ממוצע ברבעון  =     שכר הכולל באותו רבעון (כולל עמלות)
                                           מספר ימי עבודה בפועל באותו רבעון

תקופת המחלה לגבי עובד בשכר העובד לסירוגין וטרם השלים 3 חודשי עבודה

סעיף2(ב)(4) לחוק דמי מחלה, קובע כי תקופת המחלה לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש.

כלומר – לגבי עובד בשכר שאינו עובד מדי יום וברציפות  ושטרם השלים 3 חודשי עבודה, תקופת המחלה תהא לפי הנוסחה הבאה:

כל ימי המחלה, למעט מנוחה שבועית וחגים  X   הממוצע השבועי של ימי העבודה בתקופת העבודה שקדמה למחלה  
6                                                                             

במידה והעובד עובדי בימי המנוחה השבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1971, יערך החשוב לפי הנוסחה  כאמור, אולם במקום 6 יבוא במנה 7.

החוק לא קובע באיזה אופן יש לחשב את ערך יום מחלה.

אך נראה כי החשוב הנכון לחשוב השכר הוא לפי ממוצע השכר בתקופה שקדמה למחלה, כלהלן:

שכר יומי ממוצע  =     שכר הכולל בתקופה שקדמה למחלה (כולל עמלות)
  
                              מספר ימי עבודה בפועל בתקופה שקדמה למחלה

חשוב פיצויי פיטורים

חשוב השכר הקובע לפיצויי פיטורים לגבי עובד  בשכר נעשה לפי מכפלת של התעריף האחרון לשעת עבודה או יום עבודה בממוצע של שעות או ימי עבודה החודשיים ב- 12 החודשים שקדמו למועד פיטורים, וזאת לפי הנוסחה הבאה:

ממוצע יום/שעות עבודה לחודש ב- 12 החודשים שקדמו להפסקת העבודה X   תעריף האחרון ליום/שעת עבודה

לגבי עובד ששכרו נגזר מעמלות מכירה חשוב השכר הקובע לגבי רכיב זה יעשה לפי ממוצע העמלות שקיבל  העובד ב- 12 החודשים שקדמו לסיום עבודתו.

ככלל, את השכר הקובע יש להכפיל בתקופת העבודה כדי לקבל את שיעור הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים.

תשלום דמי הודעה מוקדמת

  • אורך תקופת ההודעה המוקדמת
אורך הודעה מוקדמת
במהלך שנת העבודה הראשונה יום אחד לכל חודש עבודה
בתום שנה ראשונה שבועיים
במהלך השנה השנייה שבועיים + יום אחד לכל 2 חודשי עבודה
בתום השנה השנייה שלושה שבועות
במהלך השנה השלישית שלושה שבועות + יום אחד לכל 2 חודשי עבודה
מתום השנה השלישית ואילך חודש
  • השכר הקובע לתשלום הודעה מוקדמת

במידה והעובד עובד בתקופת ההודעה מוקדמת יש לשלם את שכרו לפי ימי או שעות העבודה שעבד בפועל בתקופה זו.

במידה והוחלט לפטר את העובד באופן מידי, או לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת,  אז יש לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת לפי הנוסחה הבאה.

ממוצע שעות/יומי עבודה בחודש*     X   תעריף שעתי/יומי אחרון  X     מס' ימי הודעה מוקדמת
                 30

*ממוצע שעות או ימי עבודה לחודש ב- 12 חודשי העבודה האחרונים, או מספר חודשי עבודה בפועל במידה והעובד עבד פחות משנה.

לגבי עובד ששכרו נגזר מעמלות מכירה –

ממוצע עמלות מכירה בכל חודש *     X    מס' ימי הודעה מוקדמת לפי הוותק
30

*ממוצע עמלות לחודש ב- 12 חודשי העבודה האחרונים, או מספר חודשי  עבודה בפועל במידה והעובד עבד פחות משנה.

תשלום דמי הבראה

  • מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד

במגזר הפרטי

                  ותק בעבודה        מספר ימי ההבראה
שנה ראשונה 5
שנה שנייה ושלישית 6
שנה רביעית עד השנה העשירית 7
שנה אחת עשרה עד שנה חמש עשרה 8
שנה שש ועד שנה תשע עשרה 9
החל משנה עשרים 10

במגזר הציבורי

ותק בעבודה מספר ימי ההבראה
3 שנים הראשונות 7
מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית 9
שנה האחד עשרה עד השנה החמש עשרה 10
שנה שש עשרה עד השנה התשע עשרה 11
מהשנה העשרים ועד השנה העשרים והארבע 12
החל מהשנה העשרים וחמש ואילך 13

במגזר ההסתדרותי

ותק בעבודה מספר ימי ההבראה
שנת עבודה ראשונה 9
מהשנה השנייה עד הרביעית 11
מהשנה החמישית ואילך 12
מהשנה האחת עשרה ועד החמש עשרה 13
מהשנה השש עשרה ועד העשרים 14
מהשנה העשרים ואחת ואילך 15
  • התעריף ליום הבראה

נכון למועד כתיבת שורות אלו (יולי 2013) התעריף לכל יום הבראה עומד על סך כלהלן:

מגזר התעריף בש"ח
מגזר  פרטי 374
מגזר ציבורי 420
מגזר הסתדרותי 420
עובדי הוראה 420
עובדי שלטון מקומי 420
  • חשוב דמי ההבראה לעובד בשכר

חלקיות משרה של העובד* X מספר ימי הבראה להם זכאי העובד לפי הוותק  X התעריף העדכני ליום הבראה כאמור

*ככלל, חלקיות המשרה מחושבת לפי חלוקה של מספר שעות (רגילות) בממוצע שעבד העובד בכל חודש במהלך השנה בגינה משולמים דמי הבראה ב-  186 (מספר השעות להיקף משרה מלאה), או במספר השעות המקובלות במקום העבודה למשרה מלאה.

במידה והעובד עובד בהיקף משרה קבוע ניתן לחשב את היקף משרתו לפי חלוקה של מספר השעות הרגילות שעובד העובד בכל שבוע ב- 43, או במספר השעות השבועיות המקובלות במקום העבודה בכל שבוע למשרה מלאה.

דמי חגים

בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק בנושא דמי חגים, עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי
לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).

עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

מטרת דמי חגים החגים היא לפצות את העובד בשכר על ההפסד הכספי שנגרם לו עקב אי עבודה בחגים. מכאן, שדומה שאם העובד בשכר העובד במשרה חלקית במקום העבודה ממילא היה פנוי מעבודתו בימי החג אין הוא זכאי לתשלום דמי חג. בצו ההרחבה והפסיקה אין התייחסות לסוגיה זו.


לראש העמוד