חוק להגברת האכיפה

בעקבות פניות חוזרות ונשנות מצד לקוחותינו למתן הבהרות באשר לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה שנכנס לתוקף לפני מספר שבועות (חודש יוני 2012), הרינו מתכבדים לסקור בפניכם את הוראות להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011 ואת החידושים הקיימים בו, אשר עיקריו הינם כלהלן:

  1. החוק מטיל עיצומים כספיים המגיעים עד סך של 35,000 ₪ במקרים של הפרות חוקי עבודה.החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים באופן אישי גם כנגד מנהלי תאגיד מפרי חוק.
  2. החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים גם כנגד מזמיני שירותים בתחום השמירה, הניקיון והסעדה בקשר להפרות שנעשו בעניינים של עובדים המועסקים על ידי קבלן נותן השירותים.
  3. החוק מאפשר לעובדי קבלן שירותים לתבוע ישירות את מזמין השירותים במקרים של הפרות חוק, בתנאים הקבועים בחוק.
  4. החוק מבקש למנוע או להפסיק התקשרויות עם קבלני שירותים שאינם מבטיחים תנאי שכר וזכויות עובדים ומטיל אף אחריות פלילית, בתנאים הקבועים בחוק, הן על מזמין השירותים והן על מנהליו.
  5. החוק מסדיר נושא הסמכתם של "בודקי שכר עבודה", אשר בדיקות מטעמם במקום העבודה יכולות להקים הגנות מפני הטלת עיצומים כספיים ואחריות פלילית, בתנאים הקבועים בחוק.
  6. לאור ההחמרה של האכיפה בדיני עבודה דומה שמעבידים, מזמיני שירותים, ומנהלים שלא יפנימו את הוראות החוק והצורך בכיבוד חוקי עבודה, עלולים להיות חשופים לאכיפה מנהלית ופלילית שלא לצורך.

להלן יפורטו הוראות החוק בהרחבה

סקירת מטרות חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

תכלית החוק

כעולה מסעיף 1 לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, תכלית החוק היא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני עבודה. תכלית זו מושגית באמצעות הנהגת הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירות, כהגדרתם בחוק, וכן על ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעביד.

מעיון בהצעת בחוק עולה, כי החוק חוקק על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של איציות להוראות חוקי העבודה, לרבות צווי ההרחבה, והתפיסה לפיה אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות היא דרך ראויה להילחם בממדי העוני שרק גדלים עם השנים.

הטלת עיצומים כספיים על מעבידים

החוק מטיל עיצומים כספיים על מעבידים המפרים את חוקי העבודה.

העבירות והעיצומים הכספיים המוטלים בחוק מחולקים לשלוש קבוצות, על פי חומרת ההפרה של כל אחת מהן.

קבוצה ראשונה – עבירות קלות יחסית, המנויות בחלק א' לתוספת השנייה של החוק, כגון:

  1. הפרת חובות רישומיות שונות (ניהול פנקס חופשה, ניהול פנקס שעות עבודה, איסור העבדת נוער בלא פנקס ועוד);
  2. אי ביצוע פרסומים (תקנון למניעת הטרדה מינית, שכר מינימום);
  3. אי מתן הפסקות שונות הקבועות בחוקי העבודה;
  4. העסקת נשים בהריון בשעות נוספות ובעבודת לילה, לפני ולאחר לידה, ללא הסכמה או אישור נדרש ועוד;
  5. בקשת מידע מעובדים הפוגע בשוויון בהזדמנויות בעבודה, ועוד.

העיצום הכספי בגין עבירות אלו עומד על סך של 5,000 ₪. ואולם,  לגבי ליחיד שמעסיק עובד במסגרת פעילות ציבורית, או לא בעסק או במשלח יד (כמו למשל, העסקת עובדת משק בית) עומד סכום העיצום הכספי על סך של 2,500 ₪ בלבד. 

הקבוצה השנייה, הוראות המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק, שמידת החומרה בהפרתן הינה בינונית, כגון:

  1. אי מתן חופשה שנתית.  
  2. אי תשלום דמי חופשה ופדיון חופשה.
  3. העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, שלא לפי הוראות היתר שניתן לפי החוק.
  4. אי תשלום גמול שעות נוספות או העסקה במנוחה השבועית.
  5. אי מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד.
  6. אי מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה.
  7. אי מסירת תלוש שכר.
  8. ניכוי סכומים משכרו של עובד.
  9. העסקת עובדת או עובד בחופשת לידה.
  10. העסקת נוער של לפי ההוראות המנויות בתוספת.

העיצום הכספי בגין עבירות אלו הינו בסכום של 20,000 ₪ וליחיד כאמור בסך של 10,000 ₪.

בקבוצה השלישית, המנויה בחלק ג' לתוספת השנייה לחוק – עבירות הנתפסות כחמורות במיוחד, כגון:

  1. העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית בלא היתר.
  2. העבדת נוער מתחת לגיל המותר, או מעבר לשעות הקבועות בחוק, או במנוחה השבועית, או בעבודת לילה ללא היתר.
  3. אי העברת סכומים שנוכו מהשכר ליעדם, הלנת שכר ואי תשלום שכר מינימום.
  4. פגיעה במשרה או בהכנסה, או פיטורי עובדת או עובד, המוגנים לפי חוק עבודת נשים, ללא היתר.
  5. פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר.
  6. אי תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.

החוק קובע כי העיצום הכספי בגין עבירות אלו הינו בסכום של  35,000 ₪ וליחיד כאמור 10,000 ₪.

הפרת נמשכת והפרה חוזרת

שימו לב – שאם מדובר בעבירה נמשכת על פני תקופה,  עלול המעביד המפר לקבל "קנס" נוסף בשיעור של 2% מהעיצומים הכספים הנ"ל בגין כל יום הפרה.

בהפרה החוזרת על עצמה תוך שנתיים מהפרה קודמת שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר,  יוטל על המפר כפל "קנס".

הודעה על הטלת חיוב כספי

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע פרוצדורה לפיה יש לפעול טרם יוטל עיצום כספי, כלהלן:

טרם הטלת עיצום כספי, על הממונה על החוק למסור הודעה למעביד על הכוונה להטיל עיצום כספי.

מעביד שקיבל הודעה כאמור רשאי לטעון את טענותיו בכתב בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה בעניין עצם החיוב וסכומו.

לאחר שקילת טענות המעביד רשאי הממונה לבטל את הכוונה להטיל עיצום, או להטיל העיצום הכספי הרשום בכוונת החיוב במלואו, או בחלקו.

במידה ולא בוטלה הכוונה להטיל עיצום כספי, על הממונה להוציא למעביד דרישה בה יצוין סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

במידה והחליט הממונה שלא להטיל עיצום, עליו למסור החלטה למעביד.

אם לא הגיש המעביד את טענותיו תוך 30 ימים שנמסרה לו הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי יראו את ההודעה כדרישת תשלום.

שימו לב – שתשלום עיצום כספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של מעביד בשל הפרת הוראות המנויות בתוספת השנייה לחוק.

הטלת עיצום כספי על מנהלים

החוק קובע שמנהל הכללי של תאגיד המעסיק עובדים חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, על ידי התאגיד.

הממונה על ביצוע החוק רשאי לשלוח התראה למנכ"ל במקרה שהתאגיד שבניהולו מפר חוק, על מנת שימנע הישנותה של ההפרה.

אם למרות ההתראה לא ננקטו על ידי המנכ"ל אמצעים למנוע הישנות ההפרה נוצרת חזקה הניתנת לסתירה, שהמנהל הכללי לא נקט באמצעים הסבירים למניעת הפרה וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 25% מהעיצום הכספי שניתן להטיל על אותו תאגיד בגין העבירה שבוצעה (או 50% מהעיצום המוטל על יחיד כאמור).

התראה מנהלית למעסיק

החוק מקנה לממונה סמכות של טיפול הדרגתי במעביד מפר חוק, על ידי מתן התראה מנהלית, במקום הודעה על כוונה להטיל חיוב כספי, וזאת באופן הבא:

ממונה רשאי להוציא למעביד התראה מנהלית לפיה על המעביד להפסיק את ההפרה, וזאת במקום מסירת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי. שימו לב – שמדובר בסמכות ברשות ובשיקול דעת.

בהתראה יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על משמעות המשך ההפרה ועל זכותו לבקש את ביטול ההתראה.

המעביד רשאי לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה.

נמסרה בקשה לביטול ההתראה רשאי הממונה לבטל את ההתראה, או לדחותה או להשאיר את ההתראה על כנה.

החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים.

שימו לב – שאם נמסרה למעביד התראה והמעביד המשיך לבצע את ההפרה, תימסר למעביד דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור לעיל.

בנוסף, אם נמסרה למעביד התראה והמעביד חזר וביצע הפרה חוזרת בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

לגבי הפרות חוק על ידי קבלן שירות בתחום האבטחה והשמירה, הניקיון והסעדה (להלן: "שירות "), כלפי עובדיו – מקנה החוק לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים גם על מזמין השירות.

במקרה שנמסרה למעביד שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית לחוק כלפי עובדו (וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג' לחוק, למעט הוראת סעיף 27), גם על מזמין שירות), יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן.

יצויין, כי התוספת שלישית מונה הוראות חיקוק אשר עיקרן מתן חופשה, תשלום דמי חופשה, תשלום פדיון חופשה, איסור העבודה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, תשלום גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, איסור העבדת נער, איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד, העברת סכומים שנוכו, איסור הלנת שכר ותשלום שכר מינימום ועוד.

בהודעה כאמור יש להתרות במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

במקרה ומזמין השירות לא תקן ההפרה או לא פעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב של עיצומים כספיים.

ערער

מעביד רשאי לערער על החלטה שנתנה בעניין בקשתו לביטול הודעה על כוונה להטיל עיצום כספים, או התראה לפני הוצאת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, תוך 14 מיום שנמסרו לו.

על החלטת ועדת הערער ניתן לערער בזכות לבית הדין לעבודה תוך 45 יום.

על החלטת בית הדין לעבודה ניתן לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה.

סמכויות פיקוח

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה  קובע סמכויות  פיקוח למפקחי עבודה לשם אכיפתו של החוק וכן קובע עונשים פלילים למי שמפריע למפקח במילוי תפקידו או שאינו ממלא את דרישותיו בהתאם לסמכות המוקנית לו בחוק.

אחריות אזרחית על מזמין שירות

החוק מטיל אחריות אזרחית על מזמין השירות בעניינו של עובד קבלן, בקשר להפרת הוראות המנויות בתוספת השלישית לחוק וצווי הרחבה המנויים בחוק (כמו למשל – בעניין תשלום דמי הבראה, דמי חג, פנסיה החזר הוצאות נסיעה ועוד) בהתקיים כל התנאים המצטברים הבאים:

  1. השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות.
  2. השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף.
  3. נמסרה למזמין השירות, אחת מן ההודעות הבאות, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור – א)  עובד או ארגון העובדים היציג במקום העבודה דרשו מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסרו למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסרו לקבלן את הדרישה האמורה;  ב)  מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא  את החובה כלפי עובדו.

במידה והתנאים כאמור מתמלאים רשאי עובד של קבלן שירות לתבוע ישירות את מזמין השירות בגין הפרות חוק שנעשו בעניינו.

חובת מעביד למניעת פגיעה בזכויות של עובדי קבלן שירות

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מטיל חובה על מזמין שירות לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות של עובדי קבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור על ידי העובד ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.

במידה ומזמין השירות לא קבע דרך למסירת הודעה כאמור, או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, אף אם העובד לא מסר הודעה למזמין השירות כאמור לעיל כתנאי מקדמי להטלת אחריות אזרחית ישירה על קבלן מזמין השירות כנ"ל.

הגנות של מעביד מפני אחריות אישית מינוי/ בודק מוסמך

לצד הטלת אחריות אישית על מזמין שירות, חוק עבודה זה מעניק הגנות מפני תביעות מצד עובדים, אם מזמין השירות הוכיח אחד מאלה:

  1. ההפרה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה.
  2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך שמונה לפי הוראות החוק ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל בתום לב את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה.
  3. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן. 

סייגים להגנות – תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע מקרים בהם לא יהיו למעביד ההגנות הנזכרות לעיל וכן בהם תהיה אחריות אישית אזרחית של מזמין שירותים, גם אם השירות ניתן באמצעות פחות מ- 4 עובדי קבלן ולתקופה שאינה מגיעה ל- 6 חודשי העסקה רצופים, וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

  1. בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור.
  2. עלות השכר המינימלית כאמור פחותה מערך שעת עבודה שנקבע על ידי שר התמ"ת כקבוע בחוק.
  3. מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע  ע"י השר כקבוע בחוק.

הטלת אחריות פלילית על מזמין שירות

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מטיל אחריות פלילית ומטיל קנסות על מזמין שירות שכרת חוזה עם קבלן בו לא פורטו:

  1. רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית, העלויות הנוספות כאמור. 
  2. עלות השכר מינימלית כאמור הפחותה מערך שעת עבודה שנקבע על ידי שרת התמ"ת לפי הוראות החוק.

בנוסף חוק עבודה זה המטיל קנסות ואחריות פלילית על מזמין שירות שלא מפקח ועושה כל שניתן למניעת עבירות, כמפורט סעיף 33 לחוק (ראה מידע נוסף). כן נקבע שאם נעברה עבירה בידי קבלן שירות כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו לפקח, אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)        הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(2)        הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור.

(3)        מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה.

(4)        מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה המהווה עבירה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.

הוראות כאמור יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה לפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה מואשם המזמין בעבירה כאמור.

הטלת אחריות פלילית על מנהלים

חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה  מטיל אחריות פלילית ומטיל קנס על מנהל כללי של תאגיד שאנו פועל לעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. אם בוצעה העבירה על ידי התאגיד נוצרת חזקה  שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

בנוסף במקרה של הפרת ההוראות המנויות בתוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח אישית למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.

במידה לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. דינו של מנכ"ל שהפר חובתו היא קנס לפי חוק העונשין.

הוראות נוספות של חוק עבודה זה

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע הוראות בעניין אחריות של מנהל ברשות ציבורית לקיום הוראות החוק.

החוק קובע הוראות באשר להסמכת בודקי שכר.

כן קובע החוק הוראות שונות בדבר שמירת זכויות, שמירת דינים והיות זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין השירות איננה ניתנת להתניה או לוויתור.

החוק אוסר  לשפות או לשלם במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אחר. הוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי, בטלה.

החוק אוסר לבטח, במישרין או בעקיפין, מפני עיצום כספי והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה.

החוק אוסר על קיומה של תנית שיפוי בין קבלן למזמין שירות. תניה כזו תהיה בטלה.

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה עבודה זה קובע הוראת שעה, לפיה-בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה של החוק לעניין בודק מוסמך, יערוך את הבדיקות רואה חשבון לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים.

כן בסיפא לחוק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה זה מצויות התוספות הנ"ל.

פוסטים קשורים לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

סקירת הוראות חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה

סקירת תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)

הוראות חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה והתקנות

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011

טבלה מרכזת של עיקרי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), תשע"ב-2012


לראש העמוד