הלנת שכר

מהי הלנת שכר?

הלנת שכרו של עובד, הינה מצב שבו השכר של אותו עובד מתעכב ולא ניתן לו במועד הקובע בחוק. הלנת שכר יכולה להיות לגבי כלל השכר החודשי, אך גם עיכוב של חלק מן השכר. ישנם שחלק  מזכויות של עובד שייתכן ולא יהיו זכאים להגנה הזו ועיכוב במתן שלהם – לא ייחשב להלנת שכר.

מתי שכר נחשב לשכר מולן?

על המעסיק לשלם לעובד את שכרו, לכל היותר עד היום התשיעי מהמועד הקבוע בחוק. רכיבי השכר שייחשבו לצורך הגשת תביעה בגין הלנת שכר, לא יכללו החזרי הוצאות, או כל תשלומים נלווים שאינם חלק משכרו הרגיל של העובד.

שכר העבודה שייחשב למולן, באם לא יינתן לעובד לאחר תשעת הימים האמורים, כן יכלול תשלומים בגין עבודה בחגים ובמועדים, כמו גם שעות נוספות.

מהו הפיצוי המגיע לעובד עבור הלנת שכרו על פי החוק?

ישנן שתי אפשרויות לחישוב דמי הפיצויים, שעובד עשוי לקבל בגין הלנת שכר:

1. אם חלף עד לשבוע מהמועד הרלוונטי, יקבל העובד 5% והחל משבוע ואילך – יקבל 10%. מדובר באחוזים מתוך השכר המולן, כאשר בכל מקרה, חישוב זה מפריד בין השבוע הראשון לאלו הבאים אחריו.
2. על פי התחשיב השני, יכול העובד לדרוש קבלת הפרשי ההצמדה, עבור התקופה שחלפה בין התאריך שבו היה אמור לקבל את שכרו ועד למועד שבו קיבל אותו בפועל, נוסף על חמישית מהסכום של כלל השכר המולן. גם חלקיות מחודש תיכלל בתחשיב זה וישולם בגינה תוספת של 20%.

העובד זכאי לקבל את הסכום הגבוה יותר, מבין שני התחשיבים הללו.

מהו המבנה של תלוש משכורת?

תלוש המשכורת של העובד, יכול להיות שונה במקצת בין ארגון לארגון, אך הוא בכל מקרה חייב לכלול את החלקים הבאים:

1. פרטיו האישיים של העובד.
2. פירוט התשלומים שהעובד זכאי לקבלם – שכר היסוד, תשלומי נסיעות וכו'.
3. הטבות שונות שהמעסיק נתן לעובד – למשל, מתנות לחג.
4. ימים שבהם נעדר העובד מעבודתו, באם מטעמי חופשה או מחלה – וכן יתרת הימים שנותרו.
5. ניכויי שכר – אשר מועברים לרשויות המדינה – ביטוח לאומי, בריאות וכו'.
6. ניכויי שכר שהם רשות – למשל, החזרי הלוואות, השתתפות המעסיק בארוחות ועוד.
7. מידע מצטבר על עבודתו של העובד.
8. מידע חודשי כללי.

מהי אחריות המעביד בתלוש במישור הפלילי?

המעסיק מחויב, על פי החוק, לתת לעובד תלוש משכורת הכולל את כל הפרטים כפי שפורטו מעלה, זאת כדי לייצר שקיפות מלאה בנוגע לכלל זכויותיו של העובד ובפרט בנוגע לצבירת ימי חופשה, מחלה וכל מידע שהוא הקשור לגובה שכרו.

אם העובד יגיש תביעה שתעסוק ברכיבי שכר שאינם נמצאים בתלוש השכר שלו, למשל תשלום על ימי הבראה, שעות נוספות וכדומה – שלטענתו לא ניתנו לו במלואם או בכלל, בית הדין לעבודה יוכל להתייחס לתביעה כאילו אכן לא ניתנו לו הסכומים הללו בכלל. נטל ההוכחה הוא על המעסיק במקרים אלה, לכן אחריותו היא, כאמור, לשקף את התשלומים בתלוש המשכורת.

מהי אחריות המעביד בתלוש במישור האזרחי?

במישור האזרחי, גם אם לא מתנהלת תביעה בגין נזק וגם אם לא נעשה כל נזק לעובד, הוא רשאי לפנות לבית הדין לעבודה – אם לא קיבל תלוש שכר, או שהתלוש שקיבל לא כולל את הפרטים המלאים על פי החוק – ולהיות זכאי לפיצויים שיכולים להגיע לגובה של 5000 שקלים.

למי תפנו בכל הקשור בסוגיות הלנת שכר?

לכל מקרה של חשד להלנת שכר או בהגשת תביעה כנגד מעביד הקשורה לשכר ורכיביו, מומלץ לפנות לעורך דין משה וקרט – עורך דין דיני עבודה, לקבלת ייעוץ מקצועי וליווי מלא בתהליכים המשפטיים.