חובת הפקדות פיצויים למתמחה

תמחה בעריכת דין זכאי לכך שיועברו בגינו תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני, הכולל הפקדות למרכיבי הפיצויים והתגמולים גם יחד, בהתאם לצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה.

​לטענת המעסיקה, בהיות המשיבה מתמחה, הצו חל עליה באופן חלקי, לנוכח הוראות התוספת לחוק לשכת עורכי הדין (להלן: החוק), כך שעל המעסיקה היה להעביר בגינה תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני למרכיב התגמולים בלבד.

ביה"ד דחה את טענת המעסיקה וקבע כי חוק הסכמים קיבוציים, מכוחו הוצא צו ההרחבה הפנסיוני אינו מצוין בתוספת לחוק. אף הצו אינו מצוין בתוספת. לכאורה, די בכך כדי לחייב עורכי דין להעביר תשלומים בהתאם לצו בגין מתמחים הנמנים עם עובדיהם.

כדי שהוראות הצו לא תחולנה על מתמחים, בהיעדר החרגה בצו, על המעסיקה לשכנע כי דין החובה להפקיד תשלומים לרכיב הפיצויים בהסדר הפנסיוני כדין תשלום פיצויי פיטורים לעובד הזכאי לקבלתם.

צוין בהקשר זה כי אמנם, קיימת זיקת גומלין, לעיתים הדוקה, בין הזכות הפנסיונית לבין היקף הזכות לפיצויי פיטורים, אך ענייננו בהסדרים שונים במהותם ובתכליתם. פיצויי הפיטורים משולמים כתשלום חד פעמי על ידי המעסיק בנסיבות מסוימות של סיום עבודה. תכלית פיצויי הפיטורים היא להעניק לעובד שסיים עבודתו 'רשת בטחון' לצורך קיום, לשם מציאת מקום עבודה חדש, כמו גם התארגנות במצב שנוצר, ויש לראות בה, זכות סוציאלית מובהקת הבאה לפצות את העובד על אבדן מקום עבודתו, ולהקל עליו עד שימצא מקום עבודה חדש.

לעומת זאת, הסדר הפנסיה המקיפה מחייב ביצוע הפקדות שוטפות בתקופת העבודה במגמה להקנות לעובד או לשאיריו, ביטוח פנסיוני המקיף מגוון של אירועים שבעקבותיהם מופסקת או נפגעת בצורה ממשית ההכנסה השוטפת של משק הבית. בעת פרישת העובד ממעגל העבודה מחמת גיל או מחמת אירוע ביטוחי, תוך שהעובד זוכה לביטחון סוציאלי באמצעות תשלום קצבה שתהווה תחליף הכנסה.

בעוד שהרציונל בחוק לאי תשלום פיצויי פיטורים מובן לנוכח טיב ההתקשרות בין המאמן לעובד לתקופת התמחות קצובה כמתחייב מהחוק וההנחה שאין לצדדים עניין בהארכתה במתכונת של התמחות ובשכר המיועד למתמחה, החלת הסדר ביטוח פנסיוני אינה עומדת בסתירה לתקופת ההתמחות הקצובה, והיא חיונית מאין כמוה.

החובה לערוך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני היא חובה עצמאית, שמקורה הנורמטיבי בצו שהוצא מכוח חוק הסכמים קיבוציים, ולא מכוח חוק פיצויי פיטורים, שלפי התוספת לחוק אינו חל על מתמחים. לא נמצא כל נימוק להרחיב את החריג שבתוספת לחוק, שיש לפרשו בצורה מצומצמת לנוכח פגיעתו בזכויות המתמחים כעובדים, ולא להחיל את הזכות לביטוח פנסיוני על מתמחה. לפיכך, צו ההרחבה הפנסיוני חל, על כל חלקיו, על מתמחים בעריכת דין; משלא ניתן בשלב זה להפקיד את הכספים בדיעבד להסדר פנסיוני, על המעסיקה לשלם למשיבה פיצוי בגובה ההפקדות הפנסיוניות שלא הועברו בגינה, כמתחייב מהצו.

ברע (ארצי) 53034-02-19 אלי בן-חיים, חברת עורכי דין נ'אנדראה ויויאנה מלמוד ניתן על ידי אילן איטח, רועי פוליאק, ורדה וירט, נ.צ.: י' רון, ד' קמפלר; ביום 27.8.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד