התקנת מצלמות במקום העבודה - הגנת הפרטיות

עם התפתחותן של טכנולוגיות מעקב, מגיעות אלינו יותר ויותר פניות שעניינן פגיעה בפרטיות העובד. במסגרת זו נשאלנו האם התקנת מצלמות אינטרנט או מצלמות אחרות, גלויות וסמויות, במקום העבודה, המאפשרות למעביד לפקח על מקום העבודה, הינה חוקית?

מבוא

בסוגיה של פגיעה בפרטיות עומדות זו מול זו שתי זכויות יסוד – זכות הקניין של המעסיק, הכוללת הזכות לפקח על עסקו, וזכותו של עובד לפרטיות. עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הזכות לקניין והזכות לפרטיות, קיבלו מעמד חוקתי ולעיתים נוצר צורך לאזן ביניהן שעה שהנן מתנגשות זו בזו.

נוסיף עוד, כי סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") אוסר פגיעת אדם בפרטיותו של הזולת ללא הסכמתו והוראת סעיף 3(2) לחוק קובעת, כי פגיעה בפרטיות יכול שתהיה צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.

למרות חשיבותה של סוגיה זו היא נדונה עד כה במקרים בודדים בבית הדין האזוריים לעבודה, בהם ניתנו פסיקות שונות, אשר נסקור אותן בקצרה להלן.

אייזנר אוסנת נ' ריצמונד מפעלי סריגה בע"מ

בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע, כי התקנת מצלמות בחנות כצעד מניעתי היא כלי ניהולי לגיטימי בתנאי שהיקף הצילומים ומשכם קשור להתנהלות העסק והעובד יודע מראש שהוא חשוף לצילום במקום עבודתו. אם מדובר ב"מצלמה נסתרת", שהעובד כלל אינו מודע לאפשרות קיומה, ייתכן ויש בכך משום חדירה לפרטיות של העובד, למרות שהמצלמה מותקנת במפעל שהוא קניינו של המעביד. שכן, מקום העבודה הוא קניינו של המעביד, אך העובד עצמו איננו קניינו של המעביד.

התוצאה של התקנת "מצלמה נסתרת", היא שינוי מהותי של תנאי העבודה, דבר המזכה את העובד ב"התפטרות בדין מפוטר" ובקבלת פיצויי פיטורים1.

מוחי אולגה נ' משען

לעומת זאת, בפסק דין אחר, נקבע כי התקנת מצלמות סמויות במטבח, באזור שטיפת הכלים בו עבדו העובדות, אינה מהווה פגיעה בפרטיות. פגיעה בפרטיות יכול שתהיה צילום אדם כשהוא ברשות היחיד. אזוריי עבודתן של אותן עובדות היו פתוחים לכל ואינם בגדר סביבת עבודה פרטית. לתובעות לא יכולה הייתה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקומות אלו, אליהם יכולים היו להיכנס בכל עת עובדים אחרים.

אף אם מדובר היה בפגיעה בפרטיות, עומדות לנתבעת ההגנות שמעניק חוק הגנת הפרטיות (סעיף 18 לחוק) והיא אף עומדת במבחן המידתיות על כל חלקיו: הנתבעת פעלה בתום לב לשם הגנת עניין אישי כשר על יסוד חשדותיה לגניבות; המצלמות הוצבו באזור ציבורי ללא שלנתבעת אמורה להיות ציפייה כלשהי כי במקום מחליפות התובעות בגדים, כטענת התובעות; לא נראה כי בנסיבות אלה נקיטת אמצעים אחרים לבדיקת החשדות כגון: חיפוש בתיקי העובדות, הייתה משום פגיעה פחותה בפרטיות לעומת ביצוע הצילומים כפי שנעשו2.

סרגי ריבן – גרינקו מקסים

בפסק דין אחר של בית הדין האזורי לעבודה נקבע, כי קיימת חובה שלא לפגוע בפרטיות של העובד גם במקום העבודה, כאשר השאלה העומדת על הפרק הינה באיזה היקף. ככל שמדובר בענייניו האישיים של העובד וככל שמדובר בסביבת עבודה פרטית הנמצאת ברשות היחיד, גובר משקלה של הזכות לפרטיות ואין בעצם קיומם של יחסי עובד-מעביד כהסכמה מכללא לצילומו של אדם ללא הסכמתו או ידיעתו, אף אם הוא מצוי במקום עבודתו ולא בביתו הפרטי3.

אסכנדר סלמאן – רו"ח נגד איהאב עליימי – רו"ח

בפסק דין שניתן לאחרונה על  ידי בית הדין האזורי לעבודה  בנצרת – רואה חשבון, הגיש כנגד המעסיק תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין נזק לא ממוני – עגמת נפש, מאחר שלטענתו התפטר מעבודתו לאחר שגילה, כי המעסיק התקין בחדר בו עבד מצלמה נסתרת.

בית הדין לעבודה פסק, כי אין כל ספק בהכרת זכות לפרטיות כחלק מכבוד האדם, אף אם מדובר במקום העבודה. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות. מתעוררת השאלה מהו "תחום היחיד" כשדנים אנו בנסיבות הנוגעות ליחסי עבודה, בהן אין חולק כי מקום העבודה ככזה הוא קניינו של המעביד.

נפסק שיש להעדיף תפיסה רחבה יותר, המגדירה, את רשות היחיד מתוך רצון להגן על פרטיותו של אדם ולא על פרטיותו של מקום. תפישה זו מודדת, כאמור, את רשות היחיד על פי קריטריון דינאמי של ציפייה לגיטימית לפרטיות ולא על פי קריטריון סטטי התוחם את רשות היחיד על בסיס נכסי. לפיכך, צילום סמוי של משרדו של העובד פוגע בפרטיות העובד ומהווה "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו",  והמזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר.

עם זאת נקבע, מאחר שהמעסיק הסיר מיידית את המצלמה לאחר שהבין את העדר חוקיותה, עומדת לו הגנה של תום לב, הן בשל אי ידיעה לגבי הפגיעה והן בשל המטרה הנטענת להפעלת המצלמה, שהייתה הגנה על רכושו של המעסיק. בנסיבות העניין לא חויב המעביד בפיצוי בגין עגמת נפש.4.

סיכום וההמלצות שלנו

אין חולק שאף במקום העבודה זכאי העובד להגנה על פרטיותו. ככל שמדובר בסביבת עבודה פרטית (חדר עבודה פרטי של העובד) משקלה של הזכות לפרטיות הינה גוברת ותידרש הסכמתו של העובד ו/או ידיעתו בדבר התקנת מצלמות.

קיימת מחלוקת בפסיקה האם פגיעה בפרטיות נגרמת גם שעה שמותקנת מצלמות סמויות באזורים ציבוריים במקום העבודה. המלצתנו למעבידים ללכת לחומרה גם בעניין זה ולכן יש מקום לבקש את הסכמת העובדים להתקנת מצלמות אלו ו/או ליידעם. רצוי שנושאים אלו יעוגנו באופן מפורש ומפורט בהסכם העבודה אישי שנחתם מול העובד, או בנהלים כתובים וברורים אשר יופצו ויפורסמו במקום העבודה. במידה ונדרש להתקין מצלמות סמויות במקום העבודה על רקע חשדות לפעולות פסולות על ידי עובדים, הדבר צריך להיעשות בסבירות, במידתיות, בתום לב, תוך בחינת חלופות אחרות הפוגעות במידה פחותה יותר בפרטיות של העובד.

כן מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם התקנת מצלמות במקום העבודה שמא ימצא עצמו המעביד חשוף לתביעות נזיקין מצד עובדיו ולנקיטת הליכים פלילים כנגדו בגין פגיעה בפרטיות.

הוראות חוק

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

https://www.vakrat.co.il/חוק-יסוד-כבוד-האדם-וחירותו/

  1. דמ(ת"א) 2734/00 אייזנר אוסנת נ' ריצמונד מפעלי סריגה בע"מ, ניתן ביום 30.7.01.
  2. עב' (ח'י) 2673/04 מוחי אולגה נ' משען, ניתן ביום 10.6.08
  3. עב'(ח'י) 2887/03 סרגי ריבן – גרינקו מקסים, ניתן ביום  2.11.06
  4. סע30929-12-10 אסכנדר סלמאן – רו"ח נגד איהאב עליימי – רו"ח, ניתן על ידי השופטת עידית איצקוביץ , ביום 20.6.2012


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לראש העמוד