סעיף 8 (1) לחוק פיצויי פיטורים – התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים עקב נישואין

8. לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –
(1) לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;  » 

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות")
12. (א) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה. »

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 8 (1) לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 12(א) לתקנות

  1. זכאות להתפטרות בדין מפוטר לרגל נישואין קמה אם התקיימו ארבעה תנאים מצטברים נוספים הבאים: התפטרות עקב העתקת מקום המגורים למקום בישראל; 2. מקום המגורים החדש הוא מקום שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואין; 3. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה; 4. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל. »
  2. נטל ההוכחה לקיומם במצטבר של התנאים וסיבת ההתפטרות, רובץ במלואו לפתחו של הטוען לקיומם, בבחינת "המוציא מחברו". »
  3. תנאי ראשון – העתקת מקום מגורים למקום אחר לישראל. »
    1. המבחן העיקרי למקום מגורים הוא מרכז חייו של האדם.
    2. לא נדרשת תקופת מגורים מינימאלית לעניין העתקת מקום מגורים עקב נישואין, עם זאת יש להוכיח שהמדובר במעבר המלווה בכוונה להתגורר במקום החדש, ולא באופן ארעי וחולף.
    3. נדרש שההתפטרות תהא עקב העתקת מקום מגורים. על כן, סירוב עובד לקבל תפקיד חלופי במקום מגורים החדשים, תוך שמירת תנאים, עלול לשלול את הקשר הסיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מגורים ולהביא למסקנה שהמניע להתפטרות אינו קשור להעתקת מקום מגורים לרגל נישואין.
    4. העתקת מקום מגורים לשטחי הרשות הפלסטינאית הושארה בצריך עיון על ידי בית הדין האזורי בחיפה ואין הלכה מחייבת על ידי בית הדין הארצי.
  4. תנאי שני – העתקת המגורים הינה לרגל נישואין. »
    1. לפי לשון החוק נדרש כי טקס הנישואים הוא שיהווה את הסיבה להעתקת המגורים והסיבה להתפטרות, ונדרשת סמיכות זמנים וסיבתיות בין הנישואין לבין העתקת המגורים וההתפטרות. על העובד מוטל להוכיח כי הסיבה להתפטרות פעלה כבר בעת שהביא את יחסי העבודה לידי סיום.
    2. אין די בהיות בני הזוג "ידועים בציבור" במועד העתקת המגורים כדי לזכות את העובד בפיצויים בגין התפטרות, גם אם נישאו מאוחר יותר.
    3. בנסיבות מיוחדות אין לתת לנישואין אליהם מתייחס סעיף 8(1) לחוק משמעות דתית דווקא.
  5. תנאי שלישי – מקום המגורים החדש הוא המקום שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואין ונטל הוכחה לעניין זה מוטל על העובד. »
  6. תנאי רביעי – המרחק בין שני מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ויותר. »
  7. תנאי חמישי – המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל – בעקבות המעבר. »

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 12(א) לתקנות

א. זכאות להתפטרות בדין מפוטר לרגל נישואין קמה אם התקיימו ארבעה תנאים מצטברים נוספים הבאים: 1. התפטרות עקב העתקת מקום המגורים למקום בישראל; 2. מקום המגורים החדש הוא מקום שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואין; 3. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה; 4. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל.

האמור נובע סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים בשילוב עם תקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים(חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים בה כפיטורים) התשכ"ד- 1964.

ב. נטל ההוכחה לקיומם במצטבר של התנאים וסיבת ההתפטרות, רובץ במלואו לפתחו של הטוען לקיומם, בבחינת "המוציא מחברו".

העלאת טענת התפטרות מאחת העילות, המזכות בפיצויי פיטורים מכוח החוק, מטילה על העובד להוכיח, כי אכן התפטר בשל סיבה מאלה המנויות בחוק וכי הסיבה האמורה פעלה, בעת שהביא את יחסי עובד ומעביד לידי סיום1.

לפיכך, נטל ההוכחה לקיומם במצטבר של התנאים וסיבת ההתפטרות, רובץ במלואו לפתחו של הטוען לקיומם, בבחינת "המוציא מחברו"; משמע הנטל מוטל על העובד הטוען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים חרף התפטרות2.

ג. תנאי ראשון – התפטרות עקב העתקת מקום המגורים למקום אחר בישראל.

1. רישום בתעודת זהות לעניין מקום מגורים בכל הנוגע לתשובות הינו חזקה הניתנת לסתירה ומה שקובע היכן מתגורר העובד בפועל.

בפסיקה נקבע כי הרישום בתעודת זהות בכל הנוגע לתושבות, הנו ראיה לכאורה לגבי מקום המגורים (סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965), קרי, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה3.

2. המבחן העיקרי למקום מגורים הוא מרכז חייו של האדם.

המבחן העיקרי לקביעת "מקום מגוריו" של אדם הוא, היכן מרכז חייו של אותו אדם, זיקתו למקום זה והיכן ניתן לראות את המקום, שבו הוא נמצא כמקום ש"בו הוא חי" וכמקום ש"זה ביתו"4. בחינה זו נעשית על-פי התשתית העובדתית והערכת העובדות בשים לב למכלול הנסיבות5.

3. לא נדרשת תקופת מגורים מינימאלית לעניין העתקת מקום מגורים עקב נישואין, עם זאת יש להוכיח שהמדובר במעבר המלווה בכוונה להתגורר במקום החדש, ולא באופן ארעי וחולף.

לעניין העתקת מקום מגורים עקב נישואין לא נקבעה בתקנות תקופת מגורים מינימלית, אך ברור שלא כל שהייה כלשהי במקום המגורים החדש תחשב ל"העתקה" במובן החוק, ויש צורך בכוונה להישאר באותו מקום תקופה מסוימת, מעבר להישארות חולפת וארעית ובלשון בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע: "…מגורים במקום מסוים אינו רק הימצאות פיזית באותו מקום, אלא כולל כוונה להישאר באותו מקום, לתקופה מסוימת, שהיא יותר מאשר הישארות חולפת וארעית באותו מקום. לעניין סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, קבעו התקנות, לעניינים האחרים שבאותו סעיף- פרט להעתקת מגורים בעקבות הנישואין- תקופת מגורים מינימלית של 6 חודשים. לענייננו אין קביעה מינימלית, אולם אין זאת אומרת כי שהיה כלשהי מהווה מגורים במובן החוק…"6.

4. נדרש שההתפטרות תהא עקב העתקת מקום מגורים. על כן, סירוב עובד לקבל תפקיד חלופי במקום מגורים החדשים מבלי שיש בו משום הרעה בתנאי העבודה עלול לשלול את הקשר הסיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מגורים ולהביא למסקנה שהמניע להתפטרות אינו קשור להעתקת מקום מגורים לרגל נישואין.

בעניין איבגי מרינה7 נקבע כי זכאות עובד לפיצויי פיטורים לא הותנתה בפסיקה בכל תנאי נוסף למעט אלו שנקבעו בחוק ובתקנות8.

עם זאת ומבלי להכריע בעניין, בית הדין סבור כי קיימת מידה בלתי מבוטלת של הגיון בטענת הנתבעת, ממנה משתמע אף אם לא במפורש, כי יש לבחון את זכאות העובדת לפיצויי פיטורים גם לאור השאלה האם הוצע לה מקום עבודה חלופי בעיר אליה העתיקה את מגוריה עקב נישואיה.

בית הדין הבהיר בנקודה זו כדלקמן : "המחוקק קבע כי עובד אשר מתפטר לרגל נישואים ואשר עקב כך נדרש להעתקת מקום מגוריו יהא זכאי לפיצויי פיטורים. הרציונל העומד בבסיס קביעה זו הינו לאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר, מקום בו נוצרו נסיבות חדשות, אשר בעטיין הוא אינו יכול להמשיך בעבודתו הקודמת או שאין זה סביר לדרוש ממנו כי ימשיך לעבוד במקום העבודה הקודם, לאור העתקת מקום מגוריו".

לכן בית הדין ממשיך ואומר כי "שעה שמוכח שהמעסיק מציע לעובד מקום עבודה חלופי בעיר אליו הוא עבר להתגורר, לא מתקיים הרציונל הקבוע בחוק ונשמטת ההצדקה למתן פיצויי פיטורים לעובד".
למרות האמור בית הדין ציין כי בנסיבות שלפניו המעסיקה לא הרימה את הנטל להוכיח כי לעובדת הוצעו מקומות עבודה חלופיים. לפיכך, באותו מקרה בית הדין לא נדרש לשאלה בדבר הפרשנות הראויה להוראות סעיף זה לחוק לאור תכליתו.

מכל מקום, מדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין הארצי טרם נדרש לסוגיה האם במצב בו המעסיק מציע לעובד עבודה במקום המגורים החדש והעובד מסרב לה, יש בכך כדי לאיין את זכאות העובד לפיצויי פיטורים מכוח החוק והתקנות ולשלול את הקשר הסיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מקום המגורים.

לדעתנו, סירוב עובד לקבל תפקיד חלופי במקום מגורים החדשים מבלי שיש בו משום הרעה בתנאי העבודה עלול לשלול את הקשר בין ההתפטרות לבין העתקת מגורים ובמקרה כזה נראה שלא מתקיים התנאי הראשון לזכאות שהוא התפטרות עקב העתקת מקום מגורים לרגל נישואין.

5. העתקת מקום מגורים לשטחי הרשות הפלסטינאית הושארה בצריך עיון על ידי בית הדין האזורי בחיפה ואין הלכה מחייבת על ידי בית הדין הארצי.

בעניין חאולה חוסין9 נדונה שאלה האם מעבר ל"שטחי הרשות הפלסטינית" (קבטיה) לרגל נישואין מהווה מקום אחר בישראל.

נפסק משנקבע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח אף לא אחד מן התנאים המצטברים האחרים המזכים אותה בפיצויי פיטורים בדין מפוטר, ברי כי דין התביעה להדחות, וזאת גם מבלי שבית הדין יידרש לשאלה המעניינת לכשעצמה, בדבר הפרשנות הראויה להוראות סעיף זה לחוק לאור תכליתו. בית הדין הותיר שאלה זו "בצריך עיון".

ד. תנאי שני – התפטרות לרגל נישואין.

1. לפי לשון החוק נדרש כי טקס הנישואים הוא שיהווה את הסיבה להעתקת המגורים והסיבה להתפטרות, ונדרשת סמיכות זמנים וסיבתיות בין הנישואין לבין העתקת המגורים וההתפטרות. על העובד מוטל להוכיח כי הסיבה להתפטרות פעלה כבר בעת שהביא את יחסי העבודה לידי סיום.

בעניין משה קסימוב[1. סע(חי) 42007-09-12 משה קסימוב נ' שרי ליידי בע"מ, ניתן ביום 21.11.13 (להלן: "עניין משה קסימוב"](פסק דין של בית  הדין האזורי בחיפה) דובר בעובד אשר הועסק כמוכר בחנות של הנתבעת – המעסיקה, בתקופה 1.10.08 עד 15.9.11. במהלך חודש 8/11 התפטר העובד מעבודתו לאור העתקת מקום מגוריו למקום מגוריה של חברתו בתל אביב, לצורך תחילת חיים משותפים עימה ובחינת מיסוד הקשר. העובד נישא לבת זוגו ביום 26.5.13. לטענתו התארס עמה ביום 20.7.12. העובד סומך את טענתו לפיה הוא זכאי לפיצויי פיטורים על הוראות סעיף 8(1) לחוק.

בית הדין פסק כי לפי לשון החוק נדרש כי טקס הנישואים הוא שיהווה את הסיבה להעתקת המגורים והסיבה להתפטרות, ונדרשת סמיכות זמנים וסיבתיות בין הנישואין לבין העתקת המגורים וההתפטרות. על כן, על העובד מוטל להוכיח כי הסיבה להתפטרות פעלה כבר בעת שהביא את יחסי העבודה לידי סיום.

באותו מקרה העתקת מקום המגורים נעשתה לצורך בחינת "מיסוד הקשר", כך שבמועד ההתפטרות טרם קיבלו העובד ובת זוגו החלטה בדבר נישואין ומועד הנישואין טרם נקבע. טקס הנישואין התקיים כשנה ושמונה חודשים לאחר מועד ההתפטרות ובנסיבות אלה אין לומר שהנישואים, פעלו במעמד ההתפטרות והיוו עילה להתפטרות.

כך גם בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין דימיטרי קוגן10 קבע, כי משהתובע ורעייתו נישאו מספר שנים טרם התפטרות התובע מעבודתו בנתבעת הרי שלא ניתן לומר כי הוא עבר לעיר אשקלון "לרגל" נישואיו.

בית הדין הוסיף כי גם אין חולק שהן התובע והן רעייתו התגוררו טרם המעבר לאשקלון בירושלים ועל כן גם אין המדובר במעבר לרגל נישואין למקום בו בן הזוג השני גר טרם הנישואים. בנסיבות אלה הרי שלא חל סעיף 8(1) לחוק.

2. אין די בהיות בני הזוג "ידועים בציבור" במועד העתקת המגורים כדי לזכות את העובד בפיצויים בגין התפטרות, גם אם נישאו מאוחר יותר.

בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בעניין משה קסימוב שלעיל11 העובד טען עוד כי די בכך שהוא ובת זוגו, אשר נישאו במועד מאוחר יותר הם "ידועים בציבור" במועד ההתפטרות או בסמוך לכך, כדי לענות על דרישת סעיף 8(1) לחוק. גם טענה זו נדחתה ע"י בית הדין האזורי לעבודה.

נפסק כי הטענה אינה עולה מלשון החוק הנוקט במושג "נישואין". לדידו של בית הדין, פרשנות מרחיבה זו ללשון החוק כך שיש להחילו גם על מעבר מגורים לרגל התחלה של חיים משותפים של ידועים בציבור אינה מתיישבת עם מדיניות ראויה ועם הצורך בוודאות משפטית. על המעסיק לדעת מיד בסיום יחסי העבודה או בסמוך לו, אם מוטל עליו לפי הדין לשאת בתשלום פיצויי פיטורים אם לאו, בהתאם לתנאים מוגדרים הקבועים בדין.

במצב דברים בו עובד מתפטר על מנת להתחיל בחיים משותפים עם בת זוג ואין למעביד כל דרך לוודא אם אכן המדובר במעבר מגורים שאינו ארעי או חולף, והאם ניתן לראות בעובד ובבת זוגו כידועים בציבור המנהלים משק בית משותף, ובמצב כזה אין מקום לחייבו בתשלום פיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(1) לחוק.

בית הדין אף הוסיף כי העובד כלל לא עמד בנטל להראות כי יש לראות בו ובבת זוגו "ידועים בציבור מיד ובסמוך למועד התפטרות". לאור כל זאת בית הדין האזורי בחיפה דחה את תביעת העובד לחיוב המעסיקה בתשלום פיצויי פיטורים מכח סעיף 8(1) לחוק.

יצוין כי מדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה וכי בית הדין הארצי טרם נתן דעתו בסוגיה הנדונה. לנו נראה כי פסיקה זו אכן עולה עם מדיניות ראויה ועם הצורך בוודאות משפטית גם מצד מעסיקים ובפרט שעה שמדובר בחריג לכלל לגבי תשלום פיצויי פיטורים.

3. בנסיבות מיוחדות אין לתת לנישואין אליהם מתייחס סעיף 8(1) לחוק משמעות דתית דווקא.

במקרה אחר פסק בית הדין האזורי בנצרת בעניין סילביה מזאווי12 כי בנסיבות המיוחדות של התיק שבפניו יש לראות במערכת היחסים של התובעת ושל בן זוגה כ"נישואין" וזאת הגם שהנישואין לא קיבלו צביון דתי על פי הדת אליה השתייכו בני הזוג.

באותו מקרה התובעת עבדה אצל הנתבעת כפקידה במשך תקופה של עשר שנים. בתקופה זו התובעת עבדה באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד, והתגוררה בנצרת עילית. התובעת, שהינה נוצרייה, הייתה נשואה מספר חודשים בנישואין נוצריים לבן הדת המוסלמית (עמארה) כתשע שנים לאחר נישואיה לעמארה, התובעת חתמה, יחד עם עאוני סכס, על הסכם ממון וזאת נוכח המניעה המשפטית לנישואין רשמיים של שני הצדדים. התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת נוכח נישואיה ומעבר דירה לכפר יאסיף, יישוב מגוריו של עאוני. התובעת טוענת כי בנסיבות אלה קמה לה הזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(1) לחוק.

בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי ממסכת העובדות שנפרשה בפניו עולה כי במועד התפטרותה, התובעת הייתה עדיין רשומה במשרד הפנים כנשואה לעמארה. אך אין מחלוקת לפיה אותם נישואין הגיעו לידי סיום עוד שנים רבות קודם לכן.

בנקודת הזמן של התפטרות התובעת, גם אם התובעת רצתה להינשא לעאוני בנישואין כדת וכדין, לא היה באפשרותה לעשות זאת עקב המניעה שהייתה קיימת לתובעת ולעאוני. בית הדין קבע כי מניעה זו אין בה כדי לשלול מהתובעת פיצויי פיטורים. בית הדין הטעים כי מערכת היחסים בין התובעת לעאוני קיבלה מלכתחילה צביון של התחייבות דו צדדית רצינית וארוכת טווח של שני בני הזוג לחיים משותפים, בהם כל אחד פותח פרק חדש בחייו, כשאותה מערכת יחסים הוסדרה על ידי הסכם, הואיל ושניהם היו מנועים באותה נקודת זמן מלערוך נישואין כדת וכדין וקיבלה את ברכת המשפחה והסביבה, על ידי עריכת טקס חברתי/מסיבה.

בית הדין הוסיף כי מיד עם פתיחת דף חדש בחייה, התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת בנצרת עילית והעבירה את מרכז חייה לכפר מגוריו של עאוני, כך שמתקיים התנאי שנקבע בסעיף 8(1) לחוק בדבר מעבר "לרגל".

בית הדין האזורי הוסיף עוד כי בנסיבות המיוחדות של העניין, אין לתת לנישואין אליהם מתייחס סעיף 8(1) לחוק משמעות דתית דווקא. התובעת הייתה מנועה, שלא באשמתה, מלערוך נישואין במשמעותם הדתית. ה-"נישואין" אליהם נכנסה התובעת יחד עם עאוני היו הדרך היחידה שעמדה בפניהם למיסוד היחסים והצהרתם כלפי כולי עלמא, כשמערכת יחסים זו עונה על כל הקריטריונים שעומדים בבסיס כל נישואין: קיום קשר אמיתי של אהבה, שותפות, נאמנות, מסירות, חיי משפחה, קשירת גורל והכל תחת קורת גג אחת, גם אם אין בידי התובעת תעודת נישואין מכומר קהילתה.

בית הדין הבהיר כי שלילת פיצויי פיטורים בנסיבות אלה תביא לתוצאה הפוכה ממדיניות בטחון סוציאלי ראויה; "נישואין" יש לפרש בהתאם למהות הקשר הנבחן, ולאו דווקא אם יש בידי הצדדים לאותו קשר תעודת נישואין. כך גם מחוק הביטוח הלאומי וחוקים נלווים אליו, זכאותם של מבוטחים לגמלאות שונות נבחנת בהתבסס על הקביעה אם קיים בין בני הזוג משק בית משותף ולאו דווקא אם קיימים נישואין כדין.

אפשר לכאורה לומר כי מדובר בפסיקה אשר אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניינו של משה קסימוב שהובא לעיל, אך עם זאת ראוי לעמוד על ההבדלים המשמעותיים בין שני המקרים ומכאן לדעתנו גם נובע השוני בפסיקות. בעניין משה קסימוב דובר על עובד המתפטר על מנת להתחיל במיסוד הקשר ובחיים משותפים עם בת זוג ובמצב כזה למעסיק אין כל דרך לוודא אם אכן המדובר במעבר מגורים שאינו ארעי או חולף, והאם ניתן לראות בעובד ובבת זוגו כידועים בציבור המנהלים משק בית משותף ומכל מקום, לדידו של בית הדין, העובד באותו מקרה כלל לא עמד בנטל להראות כי יש לראות בו ובבת זוגו "ידועים בציבור מיד ובסמוך למועד התפטרות".

לעומת זאת במקרה האחרון שהבאנו לעיל, בית הדין קבע שהוכח בפניו כי מערכת היחסים בין בני הזוג קיבלה מלכתחילה צביון של התחייבות דו צדדית רצינית וארוכת טווח לחיים משותפים, בהם כל אחד פותח פרק חדש בחייו, כשאותה מערכת יחסים הוסדרה בלית ברירה על ידי הסכם, הואיל ושניהם היו מנועים באותה נקודת זמן מלערוך נישואין כדת וכדין וקיבלה את ברכת המשפחה והסביבה, על ידי עריכת טקס חברתי/מסיבה.

כמו כן, ציין בית הדין כי אופן ה-"נישואין" היו הדרך היחידה שעמדה בפני בני הזוג למיסוד היחסים והצהרתם כלפי כולי עלמא, כשמערכת יחסים זו עונה על כל הקריטריונים שעומדים בבסיס כל נישואין, גם אם אין בידי התובעת תעודת נישואין מכומר קהילתה. בנסיבות אלה ומשיתר תנאי הסעיף התקיימו אף הם באותו מקרה, בית הדין פסק כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(1) לחוק.

ה. תנאי שלישי – מקום המגורים החדש הוא המקום שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואין ונטל הוכחה לעניין זה מוטל על העובד.

בעניין נאור אדרי13 קבע בית הדין הארצי כי הזכאות לפיצויים מכוח סעיף 8(1) לחוק קמה מקום שבו העובד מעתיק את מגוריו לרגל הנישואין, מרחק של 40 ק"מ לפחות, "לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו". מכאן, במקרה שבו בן הזוג לא התגורר קודם למעבר בישוב שאליו עברו בני הזוג לרגל נישואיהם, לא יהיה זכאי העובד העובר לפיצויי פיטורים מכוח סעיף זה .

על מנת לעמוד בנטל ההוכחה לגבי התנאי לפיו מקום המגורים החדש הוא המקום שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואין, נאמר בעניין חאולה חוסין שלעיל14, כי על העובד הטוען להתפטרות בדין פיטורים להציג מסמך (תעודת נישואין, רישום המתייחס לבן הזוג), או כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי נישא לבן זוג שהינו תושב אותו מקום אליו הועתקו מגוריו.

ו. תנאי רביעי – המרחק בין שני מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ויותר.

תנאי נוסף מצטבר, הוא להוכיח כי, המרחק בין מקום המגורים המקורי והמקום אליו העתיק העובד את מגוריו, עולה על 40 ק"מ.

תקנה 12 לתקנות קובעת לעניין זה כי: "…המרחקים… יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה …"15.

ז. תנאי חמישי – המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל – בעקבות המעבר.

הרציונל העומד מאחורי תנאי זה הינו, לאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר, מקום שבו נוצרו נסיבות חדשות, בעטיין העובד אינו יכול להמשיך בעבודתו הקודמת ומקום שבו אין זה סביר לדרוש מן העובד, כי ימשיך לעבוד במקום שעבד, למרות העתקת המגורים למקום אחר16.

כך, בעניין חאולה חוסין14 שלעיל, בית הדין פסק כי העובדת גם לא הניחה נתונים רשמיים כנדרש על פי התקנות, מאת מחלקת המדידות של משרד העבודה והרווחה, בדבר המרחקים הרלוונטיים לא לגבי המרחק בין שני היישובים (יישובי מגורים) ולא לגבי המרחק בין המקום ה"חדש" הנטען לבין מקום העבודה. בית הדין הוסיף כי התובעת גם לא טענה כי יש טעם נוסף המונע ממנה להגיע לעבודה מעבר למרחק.

  1. דב"ע לג/3-8 טוטנור בע"נ נגד אליהו לפידות, פד"ע ד' 321; דב"ע לה/3-45 נטשה מוחמד ואח' נגד יזרום בע"מ, פד"ע ז' 64; דב"ע לט/3-57 נחום ביטקובסקי נגד דב שליסר, פד"ע י' 297
  2. תב"ע נז/116-3 כאמלה פארס אלעוד נ' תעשיות נעל ש. את ש. בע"מ עב ה 315; דב"ע מח/ 3-159 חיים שלום נגד מירון סובל שור ושות' , פד"ע כ' 220 (להלן: עניין חיים שלום)
  3. דב"ע נה/0-19 פאתנה שעאבנה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט' 133
  4. דב"ע מה/4-73 עייאדה סנוקה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79, 84
  5. דב"ע נו/0-286, צפריר אביוב – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא 376, 383-384; דב"ע מד/0-81 המוסד לביטוח לאומי נגד עזריה רחמים, פד"ע טז' 191; דב"ע מה/3-50 טלמוסיקה בע"מ נ' חנן זכריה, כרך יח (2) 309
  6. תב"ע (ב"ש) מא/3-329 מלכה אליגור נ' עירית באר שבע פד"ע יג עמ' נב , נד
  7. סע(ת"א) 22513-09-10 איבגי מרינה נ' המשרד הנקי בע"מ, מיום 16.5.14
  8. שפורטו בתחילת הפרק
  9. דמ(חי) 2583/04 חאולה חוסין אבו שהאב נ' בית חולים ש.י. להורים בע"מ, מיום 1.6.05
  10. סע"ש 20928-01-15 דימיטרי קוגן נ' ג'י פור אס פתרונות אבטחה ישראל בע"מ, ניתן ביום 2.2.18
  11. ראה מראה הנ"ל
  12. סע (נצ) 58596-09-14 סילביה מזאווי נ' אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ, מיום 14.10.16
  13. בר"ע (ארצי) 32696-01-16 נאור אדרי נ' חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ, 19.6.16
  14. ראה מראה מקום הנ"ל
  15. ראה גם עניין חאולה הנ"ל
  16. דב"ע לב/3-8 משה שויקי נ' מדינת ישראל, פד"ע ג 347; דב"ע לד/3-18 אתא חברה לטקסטיל בע"מ נ' זליג ויגלר, פד"ע ח' 235
  17. ראה מראה מקום הנ"ל

לראש העמוד