התיישנות תביעת פנסיה

תביעת העובדת לאי בטוחה בקרן פנסיה חדשה במקום לקרן פנסיה ותיקה החל משנת 1996 נדחתה מחמת התיישנות, תוך שבית הדין קובע כי מרוץ התיישנות מתחיל במועד האחרון בו ניתן היה לצרף את המערערת לקרן הפנסיה הוותיקה ולא במועד הזכאות לקבלת פנסיה או במועדים בהם בוצעו הפקדות לפנסיה מדי חודש בחודשו.

המועד להיווצרות עילת התובענה לצורך התיישנות הוא המועד שבו נתגבשו העובדות המקימות זכות לסעד, וכאשר נתון בידי התובע כוח קונקרטי לממש הלכה למעשה את זכות התביעה שבידו בדרך של פנייה לערכאות.

לפיכך, במקרה זה יש לבחון את השאלה האם התביעה הבשילה רק ביום קרות אירוע פנסיה מזכה, כטענת העובדת, או שמא התביעה הבשילה במועד מוקדם יותר, לכל המאוחר בשנת 2000, בו נפסק הטיפול מצד המערערות בעניינה של העובדת אל מול נציבות שירות המדינה, כטענת המעסיקה.

בית הדין ציין כי בעניין וקסלר נקבע כי, ככלל, מועד היווצרות העילה לעניין דיני ההתיישנות ולצורך תביעה לתשלום פיצוי מן המעסיק בגין אי הפרשה לקרן פנסיה נקבע לפי המועדים שבהם היה על המעסיק לבצע את ההפקדות, ולא לפי מועד קרות האירוע המזכה לפי תקנון קרן הפנסיה.

בית הדין ציין כי להבדיל מאופייה המתחדש של חובת ההפקדה, הרי ששיוך למסלול פנסיוני העילה הוא פעולה נקודתית, המכתיבה את צבירת הזכויות, שיעורי ההפקדות, הצורך בניכוי מהשכר וכיו"ב עניינים שאינם ניתנים לשינוי מידי חודש בחודשו.

ביה"ד ציין כי בענייננו, מדובר באי צירופה של העובדת לקרן הפנסיה הוותיקה קג"מ בניגוד לחוקת העבודה ולטופס ההצטרפות עליו חתמה בעת קבלתה לכללית. מדובר במחדל אחד, אף אם נזקיו מתמשכים.

בהתאם להוראות הממונה על שוק ההון, על צירוף זה היה להתבצע תוך 24 חודשים מיום שהופסקו התשלומים למבטחים, דהיינו שנתיים מיום 1.8.96 (אז עברה לכללית מבית החולים כרמל בו הייתה מבוטחת במבטחים).

מכאן שעילת התביעה בנוגע לצירופה של העובדת לקג"מ התגבשה כדי כוח תביעה מהותי כבר ביום 1.8.98, וממועד זה החל לכאורה מירוץ ההתיישנות.

אף בהנחה שחליפת מכתבים יצרה מצג בדבר אפשרות צירופה של העובדת (קידר) לקג"מ לאחר 1998, המכתב האחרון בעניינה נשלח בשנת 2000, ולכן גם לפי הנחה זו, במועד הגשת התובענה בשנת 2012 חלפה תקופת ההתיישנות.

ודוק, אף ביה"ד קמא קבע כי הסעד ההצהרתי התיישן. עם זאת, ביה"ד קמא קבע כי הסעד הכספי לא התיישן, ולכך אין להסכים, כיוון שאופיים המתמשך של הנזקים אינו שולל את היות המחדל משיוך קידר למסלול קרן פנסיה ותיקה משום מחדל נקודתי, שמירוץ ההתיישנות לגביו החל לכל המאוחר בראשית שנת 2000.

דהיינו, במועד זה היה בידי קידר כוח תביעה מהותי הן ביחס לסעד ההצהרתי והן ביחס לסעד הכספי, ללא שהיה צורך להמתין להתגבשות מלאה של הנזק.

עע (ארצי) 23928-09-18 שירותי בריאות כללית נ' רחל קידר ניתן על ידי רועי פוליאק, חני אופק גנדלר, אילן סופר, נ.צ: רחל בניזמן, מרדכי כהן; ניתן ביום 6.8.19.

 



סגור לתגובות.

לראש העמוד