העסקת עובדת זרה

לתא המשפחתי של המערער ובת זוגו מאפיינים כה ייחודיים, עד כי קיים קושי רב להניח קיומה של שותפות במשק בית, ממנה ניתן להסיק כי המערער (הבעל) היה שותף ביחד ולחוד להעסקת העובדת, כך שעלה בידו לסתור את החזקה שבסעיף 4א לחוק עובדים זרים לפיה "יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק אחרת", ויש לזכותו מהעבירה הנדונה מחמת הספק.

נפסק שעל מנת להרשיע בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק, על המדינה להוכיח, מבחינת היסודות העובדתיים של העבירה, כי נמצא אדם שהעסקתו טעונה היתר, כי היתר שכזה לא היה, וכי הנאשם הוא שהעסיק אותו.

על המאשימה להוכיח גם יסוד נפשי של מודעות, כאשר המודעות הנדרשת היא מודעות לרכיבים העובדתיים של העבירה, ובכללם מודעות ליסוד של העסקת העובד הזר מבלי שהמעסיק קיבל היתר להעסיק אצלו את אותו עובד זר. מודעות מתקיימת גם במקרה של "עצימת עיניים."

בענייננו, אין מחלוקת כי העובדת היא עובדת זרה שהעסקתה כפופה להיתר וכי לבני הזוג, לא היה היתר בכתב להעסקתה.

בסעיף 4א לחוק נקבע כי "יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק אחרת".
המערער לא טען כי אין לראות בו "מחזיק" בבית בתקופה שלפני הפירוד. עם זאת טען כי בנסיבות המיוחדות של הקשר בינו לבין בת הזוג עוד לפני הפירוד הפורמלי והגירושין ושל היעדר הקשר בינו לבין העובדת, עלה בידיו להוכיח כי אין לראות בו "כמי שמעסיק" את העובדת.

הטענה לפיה האחריות להעסקת עובד זר שלא כדין בעבודות משק בית, נופלת רק על אחד מבני הזוג נדחתה בשורה ארוכה של פסקי דין. המערער אינו חולק על כך, אך לטעמו עלה בידו לסתור את החזקה.

המערער טוען בין היתר כי לא היה מעורב בהעסקת העובדת. אלא שאין בעובדה שאחד מבני הזוג מופקד על עבודות משק הבית, כדי לפטור את בן זוגו מהאחריות להעסקה שלא כדין. ואולם, בהתחשב במכלול העדויות והראיות, לתא המשפחתי הספציפי של בני הזוג במקרה זה מאפיינים כה ייחודיים, עד כי קיים קושי רב להניח את קיומה של השותפות במשק הבית, ממנה ניתן להסיק כי המערער היה שותף ביחד ולחוד להעסקת העובדת, כך שעלה בידי המערער לסתור את החזקה שבסעיף 4א לחוק ולו מחמת הספק.

כך, ממכלול הראיות עולה כי ענייננו בבן זוג, המערער, אשר חי חלק ניכר מזמנו במדינה אחרת בה הוא מתפרנס, שאינו שותף בכל דרך, למעט התרומה הכספית, לחיים המשותפים. חיי המערער "מנותקים" מחיי בת הזוג המנהלת לבדה את הבית המשותף, במשמעות הרחבה ביותר של המונח, לרבות תפקידים שבתפיסה הסטריאוטיפית (השגויה) של חלוקת המטלות המגדרית מיוחדים לבן הזוג, ולרבות מטלות שיתופיות מובהקות הכרוכות בגידול הילדים ובחינוכם, עד כדי כך שכתוצאה מהניתוק בין בני הזוג, לא זו בלבד שבן הזוג, בעת שהותו בבית בסופי שבוע, אינו מתעניין בדרך בה שומרת בת זוגו על הבית אלא בת הזוג חשה כ"אלמנה."

הניתוק כה משמעותי עד שהביא בסופו של דבר לפירוד ולגירושין. ודוק, משיסוד השותפות לא התקיים, אין בעובדה שהמערער נהנה מבית נקי בעת שהותו בסופי שבוע כדי להטות את הכף לעבר היותו מעסיקה של העובדת.

גם אם המערער פגש את העובדת שהועסקה בתקופה הרלוונטית אחת לשבוע בלבד למספר שעות, מספר פעמים בלמעלה משש שנות העסקתה בתקופה בה נמנה עם ה"מחזיקים" בבית, קיים בנסיבות המיוחדות מאד של העניין, ספק סביר האם יש לראות בו "מעסיק" של העובדת. משכך, לא הרימה המשיבה את הנטל להוכחת אחד מהיסודות העובדתיים של העבירה.

עפ (ארצי) 15025-09-17 יוסף פרג נ' מדינת ישראל ניתן על ידי סיגל דוידוב מוטולה, רועי פוליאק, אילן סופר; ביום 16.4.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד