עובד במילואים

סעיף 41א(א1)לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט – 1949 (להלן – "החוק"),קובע איסור מוחלט לפטר עובד בשל "שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו".

חשוב להדגיש- ביסוד האיסור לפטר עובד בשל היותו חייל מילואים ניצב העיקרון החוקתי של זכות השוויון.

פיטורי עובד בשל היותו חייל מילואים עומדים אפוא בסתירה גם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

האיסור לפטר בשל מילואים הינו קטגורי, ותקף הן בתקופת השירות, והן לאחריה או לפניה.

תוכן עניינים הסתר/הצג

  • שאלות ותשובות
  • פיטורי עובד במילואים - התקופה המוגנת
  • פיטורים במהלך התקופה המוגנת ללא היתר
  • הודעה מוקדמת לפיטורים במהלך שירות המילואים
  • העסקה לפי חוזה עבודה לתקופה קצובה
  • היתר לגבי עובד אשר קיבל צו המזמן לשירות מילואים
  • תגמולי מילואים, ועניינים נוספים
  • הנחיות המוסד לביטוח לאומי
  • נקודות חשובות נוספות

שאלות ותשובות 

פיטורי עובד במילואים – התקופה המוגנת

על האיסור לפטר בשל מילואים, הוסיף המחוקק וקבע בחוק תקופה מוגנת, במהלכה אסור לפטר מכל סיבה שהיא, ללא היתר של וועדות התעסוקה הפועלות מכוח החוק.

התקופה המוגנת נפרסת על פני כל תקופת שירות המילואים, ואם השירות נמשך יומיים לפחות, הרי מתרחבת היא גם אל 30 הימים שלאחר השירות.

מעביד המבקש לפטר במהלך התקופה המוגנת, חייב לשכנע את וועדת התעסוקה, כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.

יתרה מכך, בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי גם במקרה בו הוכיח המעביד, כי אין קשר בין הפיטורים לשירות המילואים, גם אז קיים לוועדה שיקול דעת שלא להתיר את הפיטורים, וזאת משיקולים הנעוצים בשרות המילואים או בשיקולים הומניטאריים, כגון – מחלת בן משפחה, מצב כלכלי או אף מצב שוק התעסוקה בכלל.

מה התוצאות האפשריות של פיטורים במהלך התקופה המוגנת ללא היתר?

ראשית ואולי עיקר – מדובר, שימו לב, בעבירה פלילית, אשר לצידה קנס של עד כ- 67,000 ₪.

פיטורים כאלו יחשבו כלא חוקיים וכבטלים.

העובד יכול לעתור לבית הדין לעבודה בבקשה להשיבו לעבודה או לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו.

יצוין – גם לוועדת התעסוקה אפשרות להפעיל סנקציה אזרחית ולחייב את המעביד בנסיבות שכאלו, לפצות את העובד בסכום השווה לפי חמישה משכרו או מהשכר הממוצע במשק, לפי הגבוה מבין השניים.

מתן הודעה מוקדמת במהלך השירות אשר תכנס לתוקף לאחר 30 הימים?

בעניין זה קיימת פסיקה סותרת של בתי הדין האזוריים לעבודה.

בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נפסק, כי הדבר אפשרי ובלבד שהפיטורים יכנסו לתוקף בסוף התקופה.

ואילו בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסל אפשרות זו.

הסוגיה טרם הוכרעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

מכל מקום מה שברור הוא, כי לא ניתן לחפוף בין תקופת ההודעה המוקדמת לבין התקופה המוגנת.

מה הדין לגבי חוזה לתקופה קצובה המסתיים במהלך שירות המילואים?

בעניין זה החוק ברור וקובע מפורשות, כי אם החוזה היה מלכתחילה לתקופה של שנה או יותר, או אם החוזה הנדון חידש תקופת העסקה קודמת, אזי חל האיסור, ולא ניתן לסיים את עבודת העובד ללא היתר מוועדת תעסוקה.

האם מדרש היתר לגבי עובד אשר קיבל צו המזמן לשירות מילואים?

לכאורה, החוק קובע, כי היתר נדרש לפיטורים במהלך התקופה המוגנת בלבד.

ואולם, בפסק דין אשר ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה הובעה דעה לפיה גם פיטורים ערב היציאה למילואים טעונים היתר.

המונח "ערב" עשוי לזכות בנסיבות מסוימות לפרשנות מרחיבה.

בכל מקרה, אין ספק, כי החלטת מעביד לפטר עובד אשר קיבל זימון למילואים צפויה להבחן בשבע עיניים.

תגמולי מילואים, ועניינים נוספים

ביום 1.8.08 נכנס לתוקפו חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008 (להלן – "חוק המילואים").

החוק מעניק תנאים מיטיבים לחיילי מילואים, ובכלל זה שינה הוראות בחוק הביטוח הלאומי.

בין התיקונים והשינויים שנקבעו בחוק – הוגדל סכום תגמולי המילואים בהתאם למספר ימי השירות; נקבעה זכאות לתגמולי מילואים גם למי שהכנסתו לא נפגעה; הוגדל תגמול המינימום לסכום של 5,000 ₪; ונקבע, כי תגמולי מילואים ישולמו גם בעבור תקופות שירות קצרות של חצי יום.

הנחיות המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי אגרת ובה הנחיות למעבידים לאור חוק המילואים. בכלל זה ראוי להסב את תשומת הלב לנקודות הבאות:-

על המעביד לשלם את תגמולי המילואים בהתאם לנוסחאות החישוב החדשות, המגדילות בנסיבות המתאימות את מספר ימי המילואים לצורך תגמולים, מעבר למספר הימים שהעובד שירת בפועל. יחד עם זאת, על דיווח של המעביד למוסד לביטוח לאומי להתייחס למספר הימים בפועל.

בעבר, עובד אשר עבד במהלך תקופת שירות המילואים, והכנסתו לא נפגעה, לא היה זכאי לתגמולי מילואים. חוק המילואים שינה מצב זה, ומעתה עובד יהיה זכאי הן לשכר והן לתגמולי המילואים.

המוסד לביטוח לאומי הבהיר, כי יאפשר לעובדים להגיש תביעות אישיות לקבלת התגמולים בנסיבות שכאלו, אליהן יש לצרף הצהרה חתומה על ידי המעביד, כי העובד השתכר באופן מלא בתקופת המילואים.

על המעביד לשלם לעובד את תגמולי המילואים גם אם עולה מהחישוב, כי אלו עולים על השכר אותו היה הוא מקבל אילו המשיך בעבודתו כסדרה.

עוד נזכיר את הנקודות הבאות:

על המעביד לשלם את תגמולי המילואים לעובד במועד בו היה משולם שכרו אילו המשיך בעבודתו. המוסד לביטוח לאומי ישיב למעביד את התגמולים אותם שילם הוא.

זכרו, כי בהתאם לסעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, יש להמשיך להעביר כספים לקופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכיו"ב, במשך כל תקופת השירות.

שירות מילואים אינו קוטע את רצף הוותק של העובד לצורך קביעת זכויותיו השונות.

שירות מילואים אינו בא בחשבון ימי חופשה להם זכאי עובד.

כך, כאשר עובד זומן לשירות מילואים במהלך חופשה מפעלית מאורגנת, אין להפחית את ימי המילואים ממכסת ימי החופשה שלו.


לראש העמוד