הגשת כתב אישום בהעסקת עובדת זרה ללא היתר

העבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק היא עבירה מנהלית, ש"דרך המלך" היא להטיל בגינה קנס מנהלי בהליך מנהלי. עם זאת, בסעיף 15(א) לחוק העבירות המנהליות, נקבע כי קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכות תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס.

בעניין מגנצי הוגש כתב אישום יזום נגד מעסיקה שהעסיקה, ללא היתר, עובדת זרה בעבודות משק בית והלינה אותה בביתה בתקופה של 3 שבועות קודם למועד הביקורת, שנערכה שלושה ימים לאחר הביקורת בבית המערערים.

נימוקי התובע המוסמך להעמדת הנאשמת שם לדין הודרכו, כבענייננו, מהנחיות 2012.

ביה"ד הארצי פסק, כי לא בהכרח ניתן להקיש מכללי התחולה בזמן של הנורמה הפלילית אל שינוי במדיניות האכיפה באשר מדיניות האכיפה עשויה להשתנות מעת לעת לפי מציאות החיים המשתנה, צרכי השעה והזמן, ושיקולים של עלות-תועלת.

עם זאת נפסק, כי בהיעדר התייחסות בהנחיות 2012 לשאלת תחולתן, לא מן הנמנע כי את עניינה של המעסיקה היה מקום לבחון לפי הנחיות 2008. למעשה, ביה"ד הארצי השווה בין נימוקי התובע להגשת כתב אישום המפנים להנחיות 2012 לבין הנחיות 2008 והגיע למסקנה כי עסקינן בהנחיות דומות במהותן שלא מלמדות על הקלה או על החמרה במדיניות ההעמדה לדין בעבירות מנהליות, ולכן, לפחות בהקשר של המעסיקה, אין לשאלת טיב ההנחיות חשיבות מכרעת.

שניים מטעמי התובע המוסמך להגשת כתב אישום באופן יזום לפי הנחיות 2012, מהווים אף טעמים להגשת כתב אישום יזום לפי הנחיות 2008: נימוק בדבר העסקה שלא כדין של עובד זר בעבודות משק בית, על ידי מעסיק שאינו בעל היתר בתחום הסיעוד ושלא במסגרת מתן טיפול סיעודי לנזקק, ונימוק של ביצוע העבירה למשך זמן ניכר ותקופה ממושכת.

משנקבע בעניין מגנצי כי ביצוע העבירה למשך 3 שבועות עונה על דרישות "זמן ניכר" ו"ותקופה ממושכת" הדברים נכונים מכח קל וחומר בגין תקופת העסקה ללא היתר של 5 חודשים. הנה כי כן, מעבר לקושי בטענת המערערים על שינוי במדיניות האכיפה והחלה בדיעבד של מדיניות אכיפה מחמירה לפי הנחיות 2012 שלא היו בתוקף במועד ביצוע העבירה, הוכח אף עובדתית כי הנחיות 2008 דומות במהותן להנחיות 2012 וניתן היה להגיש כתב אישום יזום בהסתמך על נימוקי התובע המוסמך גם לפיהן.

יתר על כן, אף אם לא עלה בידי המשיבה להצביע על המועד המדויק של השינוי במדיניות ההחמרה בעטיה מוגשים יותר כתבי אישום כנגד מעסיקי עובדים זרים ללא היתר במשק בית, לא נסתרה הטענה כי כתבי אישום הוגשו באופן יזום גם בגין עבירות שבוצעו קודם לביצוע העבירה על ידי המערערים.

טענת המערערים כי ההנחיות הפנימיות עומדות בניגוד להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שכותרתה "נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, נדחתה, ואף לא נמצא כי בהגשת כתב האישום כמעט שנתיים לאחר הביקורת יש כדי נסיבות חריגות ויוצאות דופן עד כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית באופן המצדיק ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, קל וחומר עת לא נטען כי השיהוי גרם לפגיעה ביכולתם של המערערים להתגונן כראוי ולא יצר אינטרס הסתמכות על ביטול ההליכים.

עפ (ארצי) 36714-07-17 זאב שהם נ' מדינת ישראל ניתן על ידי סיגל דוידוב מוטולה, רועי פוליאק, מיכאל שפיצר, ביום 28.4.19.



סגור לתגובות.

לראש העמוד