דיני עבודה – שבועון המשרד ליום 4 בחודש נובמבר 2012.

שלום,

במסגרת שבועון  זו תוכלו למצוא סקירות פסיקות שנתנו מהתקופה האחרונה על ידי בית הדין האזוריים לעבודה.

כמפורט בהרחבה להלן – בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה להחזיר לעבודה את ד”ר שמעון מימון, רופא בכיר בבית חולים איכילוב, שהושעה מעבודתו על ידי עיריית תל אביב המפעילה את בית החולים, אחרי שסירב להגיע כדי לטפל בחולה ביום שישי בערב.

מועמד אתיופי שהופלה בקבלה לעבודה מחמת מוצאו פוצה בסך של 95,000 ₪.

בוטלו פיטוריו של נהג דן, בעל ותק של 14 שנים, שפוטר לאחר שעבר תאונת עבודה, וזאת לאור הוראות חוק לשיוויון הזדמנויות לעובדים עם מוגבליות.

כן הורם מסך ההתאגדות כנגד בעלת מניות של חברה משום שידעה כי מצבה הכספי של החברה ושלה לא יאפשר לשלם לתובעת שכר וזכויות סוציאליות ולמרות האמור בחוסר תום לב לא מסרה מידע זה לעובדת, עובר למתן כספים לחברה  על ידי אותה עובדת. נמצא שגם אותה בעלת מניות היא למעשה המעסיקה הישירה בכל הקשור לתשלום הזכויות של אותה עובדת.

נשמח אם תשתפו שבועון זה עם חברכם באמצעות כפתורי השיתוף שלמטה.

פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה בתחום דיני עבודה

אפליה בעבודה

מועמד אתיופי שהופלה בקבלה לעבודה מחמת מוצאו פוצה בסך של 95,000  ₪.

נפסק שדחיית התובע על הסף מיד עם הגעתו לראיון שתואם מראש ומיד כשהתוודע המראיין להשתייכותו לעדה האתיופית, ללא הסבר או התנצלות או תאום מועד חליפי וחרף העובדה שהתובע ענה על כל התנאים שהציבה הנתבעת, עשויה הייתה לעורר בכל מועמד סביר, הנמנה על הקבוצה המוחלשת אליה משתייך התובע, שהייתה והינה קרבן לאפליה מתמשכת, תחושה כי הטעם לדחייה נעוץ בהשתייכות הקבוצתית.

על מנת להביא לאכיפה יעילה של עקרון השוויון שומה על ביהד להביא בחשבון גם את האופן בו נחווית באופן סובייקטיבי התנהלותו של המעביד על ידי בן הקבוצה המוגנת והאם היא עלולה להתפרש על ידו, באופן סביר, כהתנהלות מקפחת ומפלה מטעמים אסורים לפי הדין. בחינה זו רלבנטית הן לעצם ההכרה בקיומה של אפליה והן לצורך הגדרת חומרת נסיבותיה וגזירת הסעד המתבקש.

ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, על ביהד לשאול עצמו האם המעביד פעל באופן סביר בהתחשב באילוציו, או ליתר דיוק תוך הפגנת אמפתיה סבירה על מנת למנוע את תחושת הקיפוח והאפליה של העובד או המועמד לעבודה. ככל שהתשובה לשאלה זו תהא שלילית, הרי שמדובר בהתנהגות מפלה.

תעא (תא) 9690-09 אבבה יצחק נא.א. מוקד 101 בעמ, ניתן על ידי נטע רות, ביום 23.10.12.  

ביטול פיטורים לאור הוראות חוק שוויון הזדמנויות לעובד עם מוגבלויות

פיטוריו של המבקש כנהג דן, אשר נפגע בתאונת עבודה, בוטלו משום שלא הוכח שדן ביצעו ההתאמות הנדרשות לשם המשך עבודתו של העובד, כמתחייב מחוק שוויון ההזדמנויות לעובד עם מוגבלויות.

 המבקש הועסק בדן משך 14 שנה, כעובד קבוע, כנהג אוטובוס במשרה מלאה. המבקש היה מעורב בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה כאשר עקב תאונה זו נחבל באופן קשה. בעקבות פגיעתו זו נעדר המבקש מעבודתו משך 21 חודשים. המבקש חזר לעבודה בהיקף מוגבל. בין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס לתנאי העבודה, הנוגעים לאספקת כיסא אורטופדי ושיבוץ במשמרות בוקר. ועדה פריטטית הודיעה על הפסקת עבודת המבקש בדן מחוסר התאמה.

ביהד קבע כי נראה לכאורה כי די בחומר שהוצג, כדי לראות במבקש אדם עם מוגבלות” כמשמעות המונח בחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנח-1998 (להלן: החוק). לפי סעיף 8 לחוק, על דן להראות כי ביצעה התאמות, מבלי שהדבר יטיל עליה נטל כבד מדי, כדי לאפשר את המשך העסקת המבקש. כחלק מהחובה לביצוע התאמות על המעביד לבחון באופן מקיף ומעמיק את מצבו הרפואי של העובד ואת מכלול מגבלותיו, וככל שקיימת טענה להחמרה עליו לבחון את השפעת תנאי העבודה על אותה החמרה וכיצד ניתן למנוע אותה.

חוות דעת רפואית של המומחה מטעם דן עליה הסתמכה דן טרם שחרצה את גורלו של המבקש, לא ענתה לכאורה לתנאים אלה ומשכך נראה כי ההסתמכות עליה לוקה בשרירותיות וברמה הלכאורית אינה עונה על הדרישה לביצוע התאמות סבירות.

עוד ציין ביהד כי החובה לבצע ההתאמות הנדרשות חלה על אחת כמה וכמה במקרה בו המגבלות נגרמו במסגרת תאונה עבודה, כאשר מדובר במעביד המהווה גוף כלכלי גדול יחסית שעומדים בפניו לכאורה אמצעים מגוונים לביצוע ההתאמות, וכן לנוכח אופייה של דן כגוף דו-מהותי המחויב בחובת תום לב מוגברת.

סע (תא) 23861-06-12 רפאל בן-עזרא נ’דן חברה לתחבורה ציבורית בעמ, ניתן על ידי השופטת נטע רות, ביום 22.10.12.

רופא בכיר מאיכלוב שהושעה מעבודתו הוחזר לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה להחזיר לעבודה את ד”ר שמעון מימון, רופא בכיר בבית חולים איכילוב, שהושעה מעבודתו על ידי עיריית תל אביב, המפעילה את בית החולים, אחרי שסירב להגיע כדי לטפל בחולה ביום שישי בערב.

מימון, מומחה בתחום נוירו-רדיולוגיה זה 14 שנה, נימק את סירובו להגיע לבית החולים ביום שישי בערב בכך שלא היה כונן באותו היום ולא היה כשיר לנהוג. הוא גם התריע על היעדר מערכת מסודרת של כוננויות בתחום עיסוקו.

בהחלטת ראש העירייה בדבר השעייתו הדחופה של המבקש, נפלו פגמים מהותיים של העדר הנמקה, חוסר סבירות וחוסר מידתיות המצדיקים את ביטולה. ביהד ציין כי ההחלטה לא התייחסה כלל לטענות כבדות המשקל של המבקש, לא כללה נימוקים להעדפת עמדת המרכז על פני עמדת המבקש בנושאים השנויים במחלוקת.

כן נקבע כי קשה ללמוד מההחלטה מהי התשתית העובדתית שעל יסודה ניתנה ומדוע תשתית עובדתית זו מחייבת באופן סביר את המסקנה בדבר הצורך בהשעיה הדחופה. כמו כן בהחלטה לא נשקלו כל השיקולים המהותיים הצריכים לעניין ולא הובא בחשבון האינטרס הציבורי. ככל שסבר ראש העירייה כי התנהלות המבקש דורשת תגובה מיידית, ניתן היה לשקול חלופות מידתיות יותר.

מעבר לכך, קיימת סתירה פנימית בין עצם ההשעיה הדחופה ומטרותיה לבין השיהוי הרב במתן ההחלטה.

זאת ועוד, ראש העירייה לא שקל שיקול מהותי נוסף הנוגע לחלקם הנכבד של המרכז ושל משרד הבריאות ביצירת הכשל המערכתי שהוביל להטלת עומס בלתי סביר על המבקש ואשר בסופו של יום תרם לתקרית המצערת.

באשר למאזן הנוחות, ברמה הלכאורית נראה כי לאור המיומנות הגבוהה של המבקש יש חשיבות לכך שהוא יחזור לפעילות מיידית במרכז. מעבר לכך, נראה כי הותרת המצב על כנו עשויה לגרום לנזק תדמיתי בלתי הפיך למבקש. מנגד המשיבה לא הצביעה על נזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מקבלת הבקשה. לאור כל האמור הודה ביהד על הפסקת ההשעיה הדחופה מכוח ההחלטה באופן מיידי, ועל השבת המבקש לעבודה סדירה במרכז בתפקידו, כפי שהיה טרם להשעיה.

עש (תא) 53709-09-12 דר שמעון מימון נ’ עיריית תל-אביב יפו, ניתן על ידי נטע רות, ביום 15.10.12.

פיטורים לצור טיפול בילד

נפסקו פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה לאחר לידה, לאחר שהוכיחה כי הגורם הדומיננטי להתפטרותה היה טיפול בבתה שבאה לעולם אחרי 10 שנים של המתנה לילד, וזאת אף כי  ציינה כסיבה נוספת להתפטרות גם את חוסר שביעות רצונה מיחסו והתנהגותו של מנהל הנתבעת כלפיה.

כן הוכח כי התובעת אכן טיפלה בבתה ולא החלה לעבוד במקום אחר בסמיכות למועד התפטרותה. הנתבעת לא סתרה החזקה שהתפטרות התובעת סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילדה שנולדה.

לאור האמור, התובעת הוכיחה כי התפטרה לצורך טיפול בילדה ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים.

תעא (בש) 3528-09 אשרת מנשה נ’  ורם בנישתי סוכנות לביטוח (2002) בעמ, ניתן על ידי  יוחנן כהן, ביום 11.10.12.

הרמת מסך ההתאגדות

מאחר שנמצא שהנתבעת, בעלת מניות בחברה, נתנה מצג שווא לעובדת טרם קבלתה לעבודה בדבר מצבה הכספי של החברה, במטרה לקבל ממנה כספים, הורם מסך ההתאגדות כנגד הנתבעת והיא חויבה באופן אישי למחויבויות החברה בגין זכויותיה של התובעת, ואף נוכח היותה מעסיקה ישירה של התובעת.

הרמת מסך ההתאגדות, אחריות אישית של מעסיקבית הדין קבע שהתובעת שימשה רק כעובדת בחברה והכובע השני שלה כבעלת מניות לא מומש, ובא לעולם באופן פיקטיבי רק כדי לקבל כספים מהתובעת. משכך יש לראות בתובעת כעובדת של החברה.

הנתבעת, שהיתה בעלת מניות בחברה, ידעה כי מצבה הכספי של החברה ושלה לא יאפשר לשלם לתובעת שכר וזכויות סוציאליות ולמרות האמור בחוסר תום לב לא מסרה מידע זה לתובעת, עובר להעברתה לחברה כספים.

הנתבעת הציגה באופן אישי לתובעת מצג שווא בכל הנוגע למצבה הכספי והעתידי של החברה וגרמה לתובעת להעביר כספים לחברה בשל כך, בחוסר תום לב תחת הסתתרות האישיות המשפטית של החברה באופן שגרם עוול לתובעת ואבדן כספי רב.

לפיכך יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעת באופן אישי למחויבויות החברה.

למעלה הדרוש נקבע כי יש לראות בנתבעת גם מעסיקה ישירה של התובעת, במנותק מעילת הרמת המסך, זאת מאחר שהנתבעת היא זו שקיבלה את התובעת לעבודתה, היא זו שסיכמה את תנאי העסקה של התובעת, היא זאת שניהלה את התובעת, הפסיקה את העסקתה והיתה מעורבת בכל תנאי ההעסקה.

לאור קביעותיו אלה, דן ביהד בזכויות המגיעות לתובעת ופסק לזכותה תשלום בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה

תעא (תא) 7577-09 סילביה לוי נטליה שגב, ניתן על ידי אסנת רובוביץ, ביום 21.10.12.  



Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

לראש העמוד