לאתר מנויים
ייעוץ ראשוני
ביטול חוק הפיקדון בכל הקשור לחלק העובד הזר
משה וקרט
משה וקרט, עו”ד דיני עבודה
3 מאי 2020

בג"ץ, ברוב דעות, קיבל בחלקן עתירות שהוגשו נגד "חוק הפיקדון" וקבע כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון אשר יוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ אינה חוקתית והורה על בטלותה והשבת הכספים נוכו משכר העובדים תוך 30 ימים. נקבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) בלבד.

​עתירה בגדרה התבקש בג"ץ להורות על בטלותו של הסדר הפיקדון שעוגן בסעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014, לפיו, החל מיום 1.5.2017 חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו, לחשבון בנק ייעודי, פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, אשר יוחזר לו רק כאשר יעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק (רכיב המעסיק) ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד (רכיב העובד). העותרים, עובדים זרים מסתננים מאריתריאה וסודן וארגונים שונים, עתרו לביטול הסדר הפיקדון ולחילופין לביטול חלקים ממנו. בתמצית, טענת העותרים היא כי הסדר הפיקדון בכללותו, ולמצער חלק מרכיביו, גורם פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ועל כן דינו בטלות.
.
בג"ץ, ברוב דעות (מפי הנשיאה חיות, בהסכמת המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים נ' הנדל, ע' פוגלמן, י' עמית וג' קרא כנגד דעתו החולקת של השופט נ' סולברג) קיבל בחלקן את העתירות ופסק כי בשונה מעתירות קודמות, ההסדר שעמד במוקד העתירה דנא אינו נוגע לשלילת חירותם של העובדים המסתננים, אלא לאמצעים כלכליים שבהם בחרה המדינה לנקוט; ככלל, שימוש בתמריצים כלכליים מהווה אמצעי לגיטימי למימוש מדיניות הגירה, אולם האמצעי שנבחר בענייננו – שלילת חמישית משכר העובד עד עזיבתו את ישראל – אינו עובר את משוכת מבחן המשנה השלישי של תנאי המידתיות (מבחן המידתיות במובן הצר) ולפיכך הוא אינו חוקתי.

שלילת חמישית משכר העובד עד עזיבתו את ישראל, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של העובדים המסתננים, עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום, בעוד שהתועלת הנובעת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה (עפ"י הנתונים שהציגה המדינה). זאת, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות כך שהקשר בין עזיבתם ובין הסדר הפיקדון מוטל בספק.

עוד קבעה דעת הרוב כי פרק הזמן הממושך שבו תלויות ועומדות ללא הכרעה בקשות המקלט שהגישו מרבית המסתננים מעצים את הפגיעה בזכות הקניין של העובדים המסתננים, וזאת משום שהכרעה בבקשות אלה הייתה מזכה את מי שבקשתו אושרה בכספי הפיקדון. על רקע זה נמצא כי שלילת חמישית משכרם של עובדים לתקופה בלתי ידועה מהווה פגיעה משמעותית ביותר. מאידך, ככל שרכיב הניכוי המינהלי פוגע בזכות לקניין, הרי שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, באשר היא נועדה לתכלית ראויה והיא מקיימת את כל שלושת מבחני המשנה של תנאי המידתיות.

לפיכך, בג"ץ קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי" לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד המסתנן את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, כך נקבע, יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון – יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, וזאת מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם.

הובהר כי מסקנה זו עומדת על רגליה ללא קשר למצב החירום שבו נתונה המדינה עקב התפרצות נגיף הקורונה החדש. אך, היא מקבלת משנה תוקף נוכח השלכותיו הכלכליות של מצב זה על האוכלוסייה כולה, ובפרט על אוכלוסיות מוחלשות, דוגמת העובדים המסתננים. בג"ץ הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מהיום.

בגץ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר נ' כנסת, ניתן על ידי נ' הנדל, ע' פוגלמן, י' עמית, נ' סולברג, ג' קרא, א' חיות, ח' מלצר; ביום 23.4.2020.

    לייעוץ ראשוני השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך 24 שעות




      phone חייגו עכשיו login כניסת מנויים envelope ייעוץ ראשוני