העלינו לאתרנו סקירות פסיקה מהשנים האחרונות בנושא תנית אי תחרות עובד, חופש העיסוק, הגבלת חופש העסוק, סודות מסחריים, ועוד.

פסקי דין של בתי הדין הארציים – אי תחרות עובד

תנית אי תחרות

נדחתה בקשת מעסיקה להגביל פניה של עובד לשעבר ללקוחת החברה – מוסדות חינוך

נדונה שאלה האם התניה בחוזה של עובד הקובעת כי אוסר לעובד לפנות ללקוחות ולהתחרות בחרה אכן ראויה להגנה. בית הדין הגיע למסקנה כי ההכשרה שקבל העובד אינה בגדר הכשרה מיוחדת וכי לא הוכח כי התמורה הגבוהה ששולמה לעובד בגין עבודתו משקפת את הסכמתו להימנע מתחרות בחברה.  

כן נמצא שרשימת מוסדות הלקוחות של החברה אינה בגדר סוד מסחרי, הראוי להגנה, משום שניתן לאתרם להגנה. עם זאת, נקבע שהעובד יזם התקשרות עם הלקוחות בזמן ובמקביל כשהחברה סיפקה להם שירות, בכך ניכרת התנהגות לא הולמת של העובד.

ואולם, נפסק שאין בכך כדי להביא לנקיטת אמצעי דרסטי של הגבלת עיסוק, אלא החברה יכולה להגיש בגין כך תביעת פיצוי. כן נקבע כי מערכי השיעור הייחודיים שהחברה יצרה הם בבלעדיות החברה והעובד אינו רשאי לעשות בהם שימוש.  

ס"ע 44586-08-11 אילנית גרבי נ' מושון יעקוסי, ניתן ביום 8.9.11.

רשימת לקוחות – הכרה במידע על לקוחות העסק, כסוד מסחרי

למרות ששמות הלקוחות – כשלעצמם – אינם חומר חסוי, נמצא שהפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח, לרבות הידע על צרכיו, סוגי המוצרים אותם הוא צריך, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים את הרשימה ל"סוד מסחרי".

נפסקי, כי המערערת השקיעה זמן, מאמץ וממון כדי לגבש מערכת יחסים עם לקוחותיה ויצרה ריכוז ספציפי של מידע מיוחד הנוגע לצרכיו השונים של כל לקוח, היקף הרכישה והתמחיר, שהינו בעלי ערך כלכלי מובהק.

עם זאת, נדחה הערעור ככל שהוא נוגע לסעד של קבלת חשבונות מהמתחרה, שכן במועד בו הוגשה התביעה כבר היו מצויים בידי המערערת הנתונים אודות הירידה בהיקף המכירות כתוצאה מהעברת הסוד המסחרי למתחרה.

עע (ארצי) 80-08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, ניתן על ידי מותב בראשת כב' הנשיא, ביום 7.10.10.

אנטון פילר – צו חיפוש אזרחי – סודות מסחריים

ארבע (!) שנים לאחר שהעובדים סיימו עבודתם בחברה, הוציא בית הדין הארצי לעבוד צו על פי בקשת מעסיקתם לשעבר, למנות כונס נכסים שיבצע חיפוש בחצרי העובדים אחר סודות שלטענת המעסיקה נגזלו ממנה על ידי אותם עובדים.

מדובר בחברה העוסקת בתחום היצור ההנדסי, אשר שלושה עובדים בכירים שלה, עזבו אותה לפני כארבע שנים והקימו עסק מתחרה. המעסיקה פנתה לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה לצו חיפוש בהתאם לחוק עוולות מסחריות – צו אשר עד לחקיקת החוק הוכר תחת השם "אנטון פילר".

את בקשתה סמכה המעסיקה על תצהירים של עובדים אחרים שלה אשר עבדו קודם לכן בעסק המתחרה ואשר הצהירו, כי ראו, כי מופעלת בו תוכנה, ונעשה בו שימוש, במאגר נתונים, אשר שניהם פותחו ונאספו על ידי החברה. החברה המעסיקה ביקשה לתפוס ראיות נוספות המוכיחות זאת.

בית הדין האזורי דחה את הבקשה, והעניין הגיע לפתחו של בית הדין הארצי, אשר ישב במותב של ארבעה – שלושה שופטים ונציג ציבור. אב"ד השופט צור קבע, כי יש לקבל את הערעור ולתת למעסיקה צו כבקשתה.

השופט צור אימץ את גישת המלומד פרופ' דויטש לפיה מאז נחקק חוק עוולות מסחריות, יש להקל על מתן צו זה בהשוואה לכללים אשר הסדירו את הסוגיה על פי ההלכות שנהגו בעבר. השופט צור קבע, כי לחלוף הזמן אשר היה שיקול מרכזי בהחלטת בית הדין האזורי לדחות את הבקשה אין חשיבות רבה בנסיבות. על פי עמדה זו, המעסיקה הציגה תשתית ראייתית לכאורה לסודות מסחריים שלה שנגזלו, ואשר אם לא ינתן צור לתפיסתם עשויים להיעלם בלחיצת כפתור.

כנגד עמדת השופט צור ניצבה עמדתן של השופטות וירט ליבנה ורוזנפלד. השופטות חלקו על הגישה "המקלה" וקבעו, כי בעינם עומדים הכללים לפיהם פגיעתו של צו מסוג זה בפרטיות מושא הצו הינה כה קשה עד כי אין לתיתו אלא במשורה ובמקרים חריגים. חלוף הזמן, כך קבעו השופטות, אכן אינו שיקול משמעותי בהיבט של שיהוי, ואולם העובדה שבמשך 4 שנים "הסתדרה" המבקשת עם מציאות בה נגזלים סודותיה לכאורה מעידה, כי הנזק אינו כה קיצוני עד שיש בו להצדיק את הצו.גם לחשש של העלמת ראיות "בלחיצת כפתור" מתייחסות השופטות ומציינות, כי בעידן הטכנולוגי חשש זה קיים תמיד, ואם יהיה הוא שיקול במתן צו חיפוש, הרי זה עשוי להינתן במקרים רבים. לאור אלו היו השופטות בדעה, כי יש לדחות את הערעור. אלא שנציג הציבור הצטרף לעמדת השופט צור, ומשעה שזה שימש כאב"ד הוכרע העניין על פי פסיקתו.

ברע (ארצי) 38180-05-10 זוקו שילובים בע"מ נ' יואל זליכה, ניתן על ידי מותר בראשות כב' השופט צור ביום 12.7.2010.

הקמת עסק מתחרה בתקופת ההודעה המוקדמת

הקמת עסק מתחרה על ידי עובד בכיר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, תוך גיוס עובדים ממעסיקתו לשעבר, עולה כדי הפרת אמונים וחובת תום הלב כלפי המעסיקה גם מקום שלא נעשה שימוש בסודות מסחריים שלה. העובד חויב לפצות את המעסיקה בסך של 80,000 ₪.

עע (ארצי) 62/08 לבל דוד נ' חברת הדקה ה-90 בע"מ, ניתן על ידי מותב בראשות הנשיא אדלר ביום 27.12.2009.

פסקי דין של בתי הדין האזוריים – חופש העיסוק

תניית אי תחרות

בית הדין נעתר לבקשת דחופה של עובדת והצהיר, כי אין מקום לתת תוקף לתניית הגבלת העיסוק שבהסכם העבודה שלה.

מדובר בעובדת ויסוצקי אשר עבדה כ- 6 שנים בתפקיד של מנהלת אבטחת איכות במפעל ויסוצקי באזור התעשייה קדמת גליל. בהסכם העבודה נכללה תניית הגבלת עיסוק. לימים קיבלה העובדת פניה מיוניליוור, במסגרתה הוצע לה תפקיד של מנהלת אבטחת איכות. לאור תניית הגבלת העיסוק דרשה יוניליוור מן העובדת להמציא לה מכתב מויסוצקי, לפיו אין לאחרונה התנגדות להעסקתה ע"י יוניליוור. חברת ויסוצקי סירבה לתת את הסכמתה, עמדה על תוקפה של תניית הגבלת העיסוק וטענה, כי יוניליוור הינה מתחרה ישירה. העובדת עתרה לבית הדין לעבודה בבקשה דחופה למתן צו הצהרתי זמני אשר יקבע, כי אין כל מניעה להעסקתה ע"י יוניליוור וכי אין תוקף להגבלת העיסוק (תניית אי – תחרות).

בית הדין קיבל את הבקשה. חופש העיסוק, כך נפסק, הינו זכות יסוד חוקתית. בהלכת "סער" נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי תניות המגבילות את חופש העיסוק מבלי שהמעביד מצביע על אינטרס לגיטימי ראוי להגנה, בטלות מחמת היותן נוגדות את תקנת הציבור.

בית הדין סקר את פסק הדין המנחה בעניין "צ'ק פוינט" אשר קבע, כי הגבלת עיסוק עשויה לקום מקום שהמעביד יצביע על אחד מאלו (והובהר, כי אין מדובר ברשימה סגורה) – סוד מסחרי; הכשרה מיוחדת (מקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרה העובד); תמורה מיוחדת ששולמה לעובד עבור הגבלת העיסוק; חובת תום הלב וחובת האמון.

ויודגש – אין בקיומה של אחת מהנסיבות הנ"ל, כדי לחייב את בית הדין ליתן תוקף מלא לתניית הגבלת עיסוק. ההכרעה תיעשה על פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין ועל פי נסיבות כל מקרה.

בית הדין לא מצא, כי נסיבות אלו מתקיימות במקרה הנדון ואף ציין כי מקום בו עסקינן בתאגידי ענק, אשר חולשים על חברות שונות המייצרות מוצרים שונים, הרי שיש להסיר את המעטפת הכוללת ולבחון לגופו של עניין את המפעל הספציפי אליו מבקש העובד לעבור, בתוך תאגיד הענק האמור, אשר בבעלותו מפעלים בתחומים שונים.

לפיכך פסק בית הדין כי אין מקום להגביל את עיסוקה של העובדת באופן שימנע ממנה לעבור באופן מיידי לעבוד בתאגיד יוניליוור.

ס"ע 28192-12-10 אבישי נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ, ניתן ביום 2.2.2011, על ידי מותב בראשות כב' השופט שוורץ מירון.

הסכם אי תחרות

קיומו של סוד מסחרי, והתנהלות חסרת תום לב של העובד, הינם אינטרסים לגיטימיים העשויים להצדיק הגבלת עיסוק.

מדובר בעובד אשר נקלט כאיש מכירות בחברת ביזפורטל המפעילה אתר אינטרנט כלכלי פיננסי. בהסכם עבודתו של העובד נקבע סעיף הגבלת עיסוק באתרים מתחרים במשך שנתיים מסיום העבודה, תוך שבסעיף נקובים במפורש שמותיהם של שלושה – גלובס, דה-מרקר וכלכליסט. לאחר חמישה חודשי עבודה התפטר העובד והחל עובד בגלובס. ביזפורטל עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לצו מניעה.

בית הדין סקר את הדין החל. הכלל המנחה הוא, כך נפסק, כי אין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות הבאות – קיומו של סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק או טעמים של תום לב וחובת אמון.

במקרה זה מצא בית הדין גם סוד מסחרי וגם הפרה של חובת האמון. בית הדין קבע, כי ביזפורטל הוכיחה בפניו, כי העובד נחשף למידע על לקוחותיה שהינו בבחינת סוד מסחרי שאינו נחלת הרבים ואשר לא ניתן לגילוי בנקל. הוכח, כי המידע הצבור בתיקי הלקוחות מכיל ניתוח של הלקוחות, על צרכיהם המיוחדים המקנה לביזפורטל יתרון עסקי עליו יש להגן.

זאת ועוד, נפסק, כי התנהגות העובד נגועה בחוסר תום לב קיצוני ובוטה. העובד הפר את הסכם העסקתו עם ביזפורטל כאשר היה לו ברור כי התחייב שלא לעבוד בחברת גלובס בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף אי התחרות עליו חתם. בית הדין קבע, כי ברור הוא, כי העובד ניהל מו"מ עם גלובס בהיותו עובד ביזפורטל. נפסק, כי זכותו של כל עובד למצוא לעצמו מקום עבודה ראוי ואין פסול בניהול משא ומתן תוך כדי היותו עובד, אולם, במקרה זה, מדובר בניהול משא ומתן בין העובד לבין חברה מתחרה, אשר לגביה ידע העובד באופן ודאי וברור, כי נמנע ממנו לעבוד אצלה.

נפסק שלא ניהול משא ומתן של עובד עם מעביד פוטנציאלי תוך כדי עבודה הוא הפסול בהתנהגות העובד אלא, ניהול משא ומתן עם חברה מתחרה, לגבי אותו התפקיד בדיוק ולאחר התחייבות שלא לעשות כן, הוא הפסול בהתנהגות והיא הנותנת.

עוד נפסק, כי במקרה זה יש ליתן דגש מוגבר לחוסר תום ליבו של העובד כ"אינטרס לגיטימי" של ביזפורטל במובן זה שאף אם קיים ספק בקיומו של "סוד מסחרי" של המבקשת אשר מצוי בידי העובד, הפרת תום הלב של העובד באופן שנעשתה, מהווה היא עצמה, אינטרס לגיטימי המצדיק הגבלתו של חופש העיסוק שלו לתקופה מצומצמת.

כן נפסק, כי על ההגבלה להיות מידתית. נפסק, כי אינטרס לגיטימי של ביזפורטל הוא לא לאפשר לעובד, במשך תקופה קצרה שלאחר סיום עבודתו, לנצל בחוסר תום לב את הקשר האישי שיצר, במהלך עבודתו, עם לקוחותיה תוך שימוש בכלים ובידע שצבר במהלך עבודתו. העובד עבד בביזפורטל תקופה של 5 חודשים ועל כן פרק זמן מידתי וסביר להגבלת עיסוקו בחברות המתחרות הנו התקופה הקריטית שלאחר עזיבתו את מקום העבודה, וכאשר הקשר האישי בינו לבין הלקוחות עדיין "חם" ואקטואלי.

לאור האמור נפסק כי יש להגביל את עיסוקו של העובד בחברת גלובס ל – 3 חודשים בלבד.

סע (ת"א) 44990-11-10 קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ נ' משה יחזקאל, ניתן ביום 5.12.2010 על ידי מותב בראשות כב' השופטת אגסי.

 תניית אי תחרות

הגם שנקבע, כי תניית הגבלת העיסוק בטלה, הרי העובד אשר הקים עסק מתחרה בתוך תקופת ההודעה המוקדמת, חויב בפיצוי בגין הפרת חובת נאמנות בסכום של 75,000 ₪ מכוח הוראה בדבר פיצויים מוסכמים.

העובד במקרה זה, אשר הועסק על ידי סוכנות נסיעות בעלת התמחות סקטוריאלית, הקים תוך כדי תקופת ההודעה המוקדמת עסק מתחרה. המעסיקה לשעבר הגישה תביעה מכוח חוק עוולות מסחריות, לפיצוי ברכיבים שונים. בית הדין בחן את השאלות – האם העובד גזל מן המעסיקה סודות מסחריים והאם יש לתת תוקף לתניית הגבלת העיסוק שבהסכם העבודה והשיב לשאלות אלו בשלילה.

נפסק, כי המעסיקה לא הוכיחה כי נגזל ממנה סוד מסחרי של "רשימת לקוחות" באשר לא הוצגה רשימה כזו שנשמרה בסודיות, ובוודאי שאין לקבוע כי רשימת בתי המלון הינה סוד מסחרי הראוי להגנה. המעסיקה לא הוכיחה, כי קיים מידע סודי הראוי להגנה וכל שכן לא הוכיחה שימוש בסוד מסחרי כלשהו.

משכך קבע בית הדין, כי אין מניעה כי העובד יעבוד במקום אחר המאפשר לו להביא לידי ביטוי את תחום התמחותו וכישוריו. בית הדין לא מצא אינטרס לגיטימי אשר על פי ההלכה נדרש לשם מתן תוקף לתניית אי התחרות שבהסכם העבודה ולכן הצהיר על בטלותה. ו

אולם, מנגד קבע בית הדין, כי מחובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעבידו, נובעת החובה לשמור על "מידע סודי" של המעביד אף אם אין הוא בגדר סוד מסחרי. חובה זו, כך נפסק, הופרה על ידי העובד ביחד עם חובות האמון, ההגינות ותום הלב, שחב הוא כלפי המעסיקה. הוכח כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוקמה חברה מתחרה אשר העובד מונה למנהלה. בית הדין שוכנע, כי העובד פעל להקמת החברה המתחרה, עזב את עבודתו יחד עם שני עובדים נוספים, וקשר עסקאות עבור המתחרה בטרם נסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת.

לאור כל זאת מצא בית הדין, כי המעסיקה זכאית לפיצוי. אשר לשיעור הפיצוי בחן בית הדין הוראת פיצויים מוסכמים נקבעה בחוזה העבודה ולפיה במקרה של עזיבת העובד במהלך שנת העבודה הראשונה תהיה המעסיקה זכאית לפיצוי בשיעור של 40 אלף דולר.

בית הדין החליט כי ההוראה משקפת את כוונות הצדדים, ואת ההשקעה הרבה שהשקיעה המעבידה בעובד. יחד עם זאת הפעיל בית הדין את הסמכות להקטין את הפיצוי המוסכם והעמידו על סך של 75,000 ₪.

תע"א (ת"א) 6006-05 סייבר ניהול וא נ' לירון הרשקוביץ ואח' (ניתן ביום 20.6.2010 על ידי מותב בראשות כב' השופטת בן יוסף)

הגבלת חופש העיסוק

מנהל פיתוח לשעבר החתום על הסכם שמירת סודיות ואי-תחרות, שעבר לעבוד אצל מתחרה חודשים ספורים לאחר סיום עבודתו חויב בתשלום פיצוי כספי בסך של כ- 25,000 ₪ למעבידה הקודמת, אף שלא הוכח, כי גילה סודות מסחריים למתחרה, וזאת מאחר שהעמיד את מעסיקתו לשעבר במצב של סיכון עסקי.

עב (ת'א) 3603/08 דיפ-טק בע'מ נ' אבי פיינשמידט, ניתן על ידי מותב בראשות הדס יהלום, ביום 12.01.2010.

הגבלת עסוק

בית הדין לעבודה הורה על השבת מענק פרישה ופיצויים בסך של למעלה מ- 500,000 ₪, שניתנו לפנים משורת הדין לעובד בכיר, שהפר התחייבותו שעוגנה בהסכם הפרישה לעניין אי תחרות ושמירת סודות. עובד בכיר אחר שפרש עם אותו עובד וחברות חדשות שהעסיקו את אותו עובד חויבו אף הם לשלם הסכום כאמור, יחד או לחוד, משום שגרמו להפרת הסכם הפרישה.

עב (ת'א) 9113/06 ברמן יהודה בע'מ נ' מרדכי גולדמן, ניתן ביום 24.06.2009.

 שמירת סודות מסחריים

לטובת מעסיקה נפסק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪, בהתאם לס' 13(א) לחוק עוולות מסחריות, מן הטעם שהעובד עשה שימוש בסודות המסחריים של המעסיקה אצל המתחרה והתנהל בחוסר תום לב עוד בזמן עבודתו.

עב (ת'א) 7883/01 צח אורני שרות מכירה ויצור מאזניים בע'מ נ' מיכאל וילקיסקי, ניתן ביום 30.04.2009.

הגבלת עיסוק – סעיף אי תחרות

בעת מעבר איש מכירות מחברה העוסקת במכירת מסופונים לצורך סליקת אשראי, לחברה מתחרה, לא מצא בית הדין מקום לתת צו למניעת ההתקשרות בין העובד למתחרה על בסיס סעיף הגבלת העיסוק, ואולם הגביל את פעולת העובד באזור ירושלים במשך שלושה חודשים, וזאת על פי הקביעה, כי פניה ללקוחות המעביד לשעבר מהווה מעשה חסר תום לב.

ב.ש.א (י-ם) 1142/09 חברת סוויטש תקשורת בע"מ נ' דרור שלומי ואח', ניתן על ידי השופטת שרה שדיאור, ביום 15.03.2009.

פסק דין של בית משפט המחוזי

תנית אי תחרות עובד

עובד בכיר הפר התחייבותו שלא לגזול את ספקיה של החברה במשך 4 שנים ממועד ניתוק יחסי העבודה נקט בדרך פסולה.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המעסיקה נגד עובד לשעבר, בתפקיד מנכ"ל ודירקטור, שעם התפטרותו הקים חברה מתחרה. נקבע כי התחייבות העובד כנ"ל הינה לגיטימית והיא נועדה למנוע מהעובד, ששימש בתפקיד בכיר בחברה, לעשות שימוש בקשרים שקשר עם ספקים ולקוחות החברה במהלך תקופת עבודתו, לצורך הקמת חברה מתחרה. אם כי, אין התחייבות זו נועדה למנוע מהעובד להתקשר עם לקוחות וספקים אחרים, בתחום עיסוקה של החברה ולהתחרות בה. נקבע כי העובד נקט בדרך פסולה, תוך הפרת התחייבותו שהוגבלה לתקופת של 4 שנים, למרות שבמשך שנה מעזיבתו לא עבד עם הספקים של החברה.

ת"א 1485/06 פרומדיקו בע"מ נ' ברוומן ואח', ניתן ביום 21.2.12.


לראש העמוד